admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הדמויות במחזה:''' | '''הדמויות במחזה:''' | ||
אמנדה כאם, מקדישה את עצמה לילדיה, מעונינת מאוד באושר ילדיה אך נוקטת באמצעים פסולים כדי להשיג את האושר הזה ולכן היא מוצגת ע"י בנה תום כאישה תובענית ואגרסיבית , היא חונקת את ילדיה באהבתה, דורשת קורבנות וויתור על חלומות אישיים למען התחייבויות משפחתיות, מחנכת לתלות ולחוסר בגרות, מנסה להכתיב לילדיה אורח חיים שאינו מתאים להם ומשמשת דוגמה רעה באישיותה הרומנטית וברקמת אשליותיה. אופייה זה גורם לקונפליקטים רבים . | אמנדה כאם, מקדישה את עצמה לילדיה, מעונינת מאוד באושר ילדיה אך נוקטת באמצעים פסולים כדי להשיג את האושר הזה ולכן היא מוצגת ע"י בנה תום כאישה תובענית ואגרסיבית , היא חונקת את ילדיה באהבתה, דורשת קורבנות וויתור על חלומות אישיים למען התחייבויות משפחתיות, מחנכת לתלות ולחוסר בגרות, מנסה להכתיב לילדיה אורח חיים שאינו מתאים להם ומשמשת דוגמה רעה באישיותה הרומנטית וברקמת אשליותיה. אופייה זה גורם לקונפליקטים רבים . | ||
אמנדה מתגלה כבעלת עיוורון אנושי אך העיוורון שבו היא נמצאת מתגלה כמקור כוחה כי העיוורון "מגן על עיניה" כדי שתוכל להמשיך ולחיות את חיי הסבל והייסורים בהווה. | אמנדה מתגלה כבעלת עיוורון אנושי אך העיוורון שבו היא נמצאת מתגלה כמקור כוחה כי העיוורון "מגן על עיניה" כדי שתוכל להמשיך ולחיות את חיי הסבל והייסורים בהווה. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
'''דמותו של תום''' | '''דמותו של תום''' | ||
תום הינו משורר צעיר ועדין נפש שאינו מאושר בעבודתו במחסן הנעליים. הוא אינו מרוצה מהחיים בבית והוא חש שכופים עליו התחייבות נוראה לפרנס את בני משפחתו שכלל אינם דומים לו. הוא חש אהבה עמוקה לאימו ולאחותו אך אינו חש אחראי לחיים שהן יצרו לעצמן. הוא דורש שתינתן לו הזכות לחיות את החיים עפ"י דרכו והשקפותיו ולקראת סוף המחזה אכן הוא מבצע את רצונו ועוזב את ביתו.בית | תום הינו משורר צעיר ועדין נפש שאינו מאושר בעבודתו במחסן הנעליים. הוא אינו מרוצה מהחיים בבית והוא חש שכופים עליו התחייבות נוראה לפרנס את בני משפחתו שכלל אינם דומים לו. הוא חש אהבה עמוקה לאימו ולאחותו אך אינו חש אחראי לחיים שהן יצרו לעצמן. הוא דורש שתינתן לו הזכות לחיות את החיים עפ"י דרכו והשקפותיו ולקראת סוף המחזה אכן הוא מבצע את רצונו ועוזב את ביתו.בית | ||
'''דמותה של לורה''' | '''דמותה של לורה''' | ||
לורה היא הדמות המרכזית ביותר במחזה . המחזה נסב סביבה ותלוי בדמותה. | לורה היא הדמות המרכזית ביותר במחזה . המחזה נסב סביבה ותלוי בדמותה. | ||
ללורה יש מום ברגלה בעקבת אסון והיא חייבת לענוד על רגלה מכשיר. מכשיר זה גורם לה להתרחק מכל ילדי כיתתה. לורה נזכרת ברעש הנורא שהמכשיר השמיע בשעה שהיה צועדת במסדרונות בית הספר ולכן החליטאה לעזוב את בית הספר.אמנדה עומדת על כך שלורה תכין את עצמה לקראת העתיד הצופן בחובו חיים קשים. היא דורשת ממנה להרשם לבית בספר למסחר ודרישתה העקשנית מסתיימת בבריחה נוספת של לורה מהעולם הסובב אותה. לורה בורחת אל הדמיון והזכרונות. היא מעסיקה את עצמה באהבתה ליצורים זעירים עשויים מזכוכית שהם עדינים ושבירים כמותה, היא מקשיבה לתקליטים מיושנים. לורה מצטיירת כאחת הזקוקה להיות נאהבת ומובנת וכאשר אדם מן החוץ מבין אותה היא מגיבה בחיוב ומתאכזבת מאוד כשהוא עוזב והיא נאלצת לטעום את טעם המציאות הקשה. | ללורה יש מום ברגלה בעקבת אסון והיא חייבת לענוד על רגלה מכשיר. מכשיר זה גורם לה להתרחק מכל ילדי כיתתה. לורה נזכרת ברעש הנורא שהמכשיר השמיע בשעה שהיה צועדת במסדרונות בית הספר ולכן החליטאה לעזוב את בית הספר.אמנדה עומדת על כך שלורה תכין את עצמה לקראת העתיד הצופן בחובו חיים קשים. היא דורשת ממנה להרשם לבית בספר למסחר ודרישתה העקשנית מסתיימת בבריחה נוספת של לורה מהעולם הסובב אותה. לורה בורחת אל הדמיון והזכרונות. היא מעסיקה את עצמה באהבתה ליצורים זעירים עשויים מזכוכית שהם עדינים ושבירים כמותה, היא מקשיבה לתקליטים מיושנים. לורה מצטיירת כאחת הזקוקה להיות נאהבת ומובנת וכאשר אדם מן החוץ מבין אותה היא מגיבה בחיוב ומתאכזבת מאוד כשהוא עוזב והיא נאלצת לטעום את טעם המציאות הקשה. | ||
'''הסמלים''' | '''הסמלים''' | ||
'''תצלום האב''' | '''תצלום האב''' | ||
התצלום מוצג בחדר האורחים לנוכח הקהל.זהו תצלום ענק שלו, בו הוא נראה כאיש צעיר ויפה במדי הצבא האמריקאי . תום מספר שהאב ויתר על משרתו בחברת הטלפונים והתאהב בשיחות למרחקים ארוכים. | התצלום מוצג בחדר האורחים לנוכח הקהל.זהו תצלום ענק שלו, בו הוא נראה כאיש צעיר ויפה במדי הצבא האמריקאי . תום מספר שהאב ויתר על משרתו בחברת הטלפונים והתאהב בשיחות למרחקים ארוכים. | ||
האב משפיע מאוד על כל הגיבורים במחזה למרות שהוא לא מופיע בצורה ריאלית. | האב משפיע מאוד על כל הגיבורים במחזה למרות שהוא לא מופיע בצורה ריאלית. | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
'''ביבר הזכוכית''' | '''ביבר הזכוכית''' | ||
טיפוח האביזרים העדינים והשבירים עשוי לבטא את חלומה האבוד של לורה על מציאות יפה ומעודנת בעולם הקר והאכזרי שמסביבה. | טיפוח האביזרים העדינים והשבירים עשוי לבטא את חלומה האבוד של לורה על מציאות יפה ומעודנת בעולם הקר והאכזרי שמסביבה. | ||
עולם הביבר הוא עולם שונה מעולם ביה"ס למסחר שבו לורה נדרשת להוכיח את עצמה כל הזמן ולהתחרות עם אחרים על מהירות ההדפסה, ובו מחשיבים אדם לפי הישגיו לא לפי תוכנות אופיו. | עולם הביבר הוא עולם שונה מעולם ביה"ס למסחר שבו לורה נדרשת להוכיח את עצמה כל הזמן ולהתחרות עם אחרים על מהירות ההדפסה, ובו מחשיבים אדם לפי הישגיו לא לפי תוכנות אופיו. | ||
| שורה 33: | שורה 39: | ||
'''סמלים מילוליים של חיות''' | '''סמלים מילוליים של חיות''' | ||
סמלים של חיות במחזה משקפים את מערכת הקונפליקטים. לאמנדה עיני נץ (קובע תום). לורה מכונה ציפור ועכבר. היא מתבוננת בציפורים בגן החיות. תום מכונה חזיר וקוף. מטאפורות אלה חושפות את הקונפליקט בין טום לאימו השתלטנית, הטורפת כ"נץ את חזיריותו . לדעת האם בכוונתו לחקות כקוף את אביו ולנטוש את ההתחייבויות המשפחתיות. לורה בסמל הציפור והעכבר מאופיינת כדמות נפחדת, חסרת הגנה ושבירה, לכוד ומאוסה. | סמלים של חיות במחזה משקפים את מערכת הקונפליקטים. לאמנדה עיני נץ (קובע תום). לורה מכונה ציפור ועכבר. היא מתבוננת בציפורים בגן החיות. תום מכונה חזיר וקוף. מטאפורות אלה חושפות את הקונפליקט בין טום לאימו השתלטנית, הטורפת כ"נץ את חזיריותו . לדעת האם בכוונתו לחקות כקוף את אביו ולנטוש את ההתחייבויות המשפחתיות. לורה בסמל הציפור והעכבר מאופיינת כדמות נפחדת, חסרת הגנה ושבירה, לכוד ומאוסה. | ||
לפנינו ג'ונגל אנושי שבו טורפים ונטרפים, לוכדים ונלכדים אבל כולם כלואים בכלובים, נפעלים ועיוורים לגבי עצמם ולגבי אחרים וכלולם שבירים כאותו ביבר של זכוכית. | לפנינו ג'ונגל אנושי שבו טורפים ונטרפים, לוכדים ונלכדים אבל כולם כלואים בכלובים, נפעלים ועיוורים לגבי עצמם ולגבי אחרים וכלולם שבירים כאותו ביבר של זכוכית. | ||
אולם הריקודים גן העדן | אולם הריקודים גן העדן | ||
מסמל עבור תום את ההרפתקאות על כל מאפייניהן: אורות נוצצים, מוסיקה ואנשים הנהנים מכך. משמעות גן העדן מסמלת ציניות. גן העדן פירושו הנאה אולם במקרה הזה ההנאה היא רק רגעית. אנשים מבקרים בו ולמשך זמן קצר שוכחים את הכאב שהביאם לכאן. זהו מפלט מהצרות שבאו להם בעקבות משבר הכלכלי והמלחמה המאיימת לכבוש את העולם כולו ומהכשלונות בחיי היומיום. כל אחד מחפש לו את גן העדן שלו שיופיע בכל צורה שהיא. | מסמל עבור תום את ההרפתקאות על כל מאפייניהן: אורות נוצצים, מוסיקה ואנשים הנהנים מכך. משמעות גן העדן מסמלת ציניות. גן העדן פירושו הנאה אולם במקרה הזה ההנאה היא רק רגעית. אנשים מבקרים בו ולמשך זמן קצר שוכחים את הכאב שהביאם לכאן. זהו מפלט מהצרות שבאו להם בעקבות משבר הכלכלי והמלחמה המאיימת לכבוש את העולם כולו ומהכשלונות בחיי היומיום. כל אחד מחפש לו את גן העדן שלו שיופיע בכל צורה שהיא. | ||
'''סוף המחזה''' | '''סוף המחזה''' | ||
לאחר עזיבתו של ג'ים, אמנדה מגיב בסערת רגשות ותום הופך להיות שוב קורבן. היא נוזפת בו שהוא חי בעולם של חלומות ואשליות ולא חושב על דבר מלבד הנאותיו האנוכיות. סבלנותו פוקעת. הוא חש רצון עז להחלץ מהמצב שממנו סבל זמן רב כל כך. באופן אוטומטי הוא פונה לעבר הדלת ואמנדה צועקת לעברו "לך ..אל הירח אגואיסטי חולמני שכמוך". האור מתעמעם , אמנדה מתקרבת ללורה ומנחמת אותה. המאבק הסתיים והמלחמה היא המציאות האבודה ואמנדה עומדת בה בכבוד של מנהיג מובס. | לאחר עזיבתו של ג'ים, אמנדה מגיב בסערת רגשות ותום הופך להיות שוב קורבן. היא נוזפת בו שהוא חי בעולם של חלומות ואשליות ולא חושב על דבר מלבד הנאותיו האנוכיות. סבלנותו פוקעת. הוא חש רצון עז להחלץ מהמצב שממנו סבל זמן רב כל כך. באופן אוטומטי הוא פונה לעבר הדלת ואמנדה צועקת לעברו "לך ..אל הירח אגואיסטי חולמני שכמוך". האור מתעמעם , אמנדה מתקרבת ללורה ומנחמת אותה. המאבק הסתיים והמלחמה היא המציאות האבודה ואמנדה עומדת בה בכבוד של מנהיג מובס. | ||
תום מספר לקהל שעזב את סט. לואיס והוא נודד מעיר לעיר כי הוא חש שמשהו רודף אותו וכל דבר מזכיר לו את לורה. הוא ניסה לשכוח אותה אך דמותה חרוטה בליבו והוא מבקש ממנה לכבות את שלהבת הזכרונות הבוערת במוחו "כבי את הנרות שלך לורה והיי שלום" ולורה כאילו שמעה אותו קמה מהספה, כורעת על ברכיה ומכבה את הנרות. | תום מספר לקהל שעזב את סט. לואיס והוא נודד מעיר לעיר כי הוא חש שמשהו רודף אותו וכל דבר מזכיר לו את לורה. הוא ניסה לשכוח אותה אך דמותה חרוטה בליבו והוא מבקש ממנה לכבות את שלהבת הזכרונות הבוערת במוחו "כבי את הנרות שלך לורה והיי שלום" ולורה כאילו שמעה אותו קמה מהספה, כורעת על ברכיה ומכבה את הנרות. | ||
| שורה 45: | שורה 54: | ||
על חיי הנפש של אמנדה ניתן ללמוד גם באמצעות הוראות הבמה המתארים את התפאורה. | על חיי הנפש של אמנדה ניתן ללמוד גם באמצעות הוראות הבמה המתארים את התפאורה. | ||
למשל בתמונה א': | למשל בתמונה א': | ||
"דירתה של משפחת וינגפילד בחלקו האחורי של בניין, אחד מאותם רבי קומות נפיליים וצפופים הפורחים כיבלית בשכונות חנוקות ודחוסות אוכלוסייה בין מעמדית ואשר הינם סימלה המדכא של אותה חברה אמריקנית המנסה נואשות שלא ליצור פער כביכול, אלא לגדל גושים מגובבים של צורת חיים המונית-אוטומטית….הכניסה אליה היא ע"י מדרגות חרום ברזליות- מעוקלות ומדכאות…בעלות המסך , צופה הקהל בקיר האחורי, האפל והקדורני של דירת וינגפילד. הבית כולו חבוק מכל צידיו בסמטאות אפלות וצרות המהוות רקע…כלולים בהם חבלים עמוסי כביסה, פחי אשפה לרוב, ומדרגות חרום ברזליות מעוקלות כמעשה חרט אימתני-עכבישי… | "דירתה של משפחת וינגפילד בחלקו האחורי של בניין, אחד מאותם רבי קומות נפיליים וצפופים הפורחים כיבלית בשכונות חנוקות ודחוסות אוכלוסייה בין מעמדית ואשר הינם סימלה המדכא של אותה חברה אמריקנית המנסה נואשות שלא ליצור פער כביכול, אלא לגדל גושים מגובבים של צורת חיים המונית-אוטומטית….הכניסה אליה היא ע"י מדרגות חרום ברזליות- מעוקלות ומדכאות…בעלות המסך , צופה הקהל בקיר האחורי, האפל והקדורני של דירת וינגפילד. הבית כולו חבוק מכל צידיו בסמטאות אפלות וצרות המהוות רקע…כלולים בהם חבלים עמוסי כביסה, פחי אשפה לרוב, ומדרגות חרום ברזליות מעוקלות כמעשה חרט אימתני-עכבישי… | ||
התיאור הוא תיאור עגום שמשרה אווירת דיכאון והרגשת מחנק.תיאור הסביבה הוא רקע למה שעתיד לקרות במחזה ועל רקע תיאור הסביבה הזאת ניתן להבין את רצונו של תום לברוח. | התיאור הוא תיאור עגום שמשרה אווירת דיכאון והרגשת מחנק.תיאור הסביבה הוא רקע למה שעתיד לקרות במחזה ועל רקע תיאור הסביבה הזאת ניתן להבין את רצונו של תום לברוח. | ||
| שורה 54: | שורה 65: | ||
האדם הוא אסיר כלובו הפנימי וממנו אין לו מוצא. האם שבויה בעברה מושפעת ממצוקותיה בעבר ובווה , לכודה בתסכוליה ובאשליותיה. הבת והבן שבויים באשליות ובחלומות ובעולמם הסגור. הבת נסגרת בעולמה הפנימי יותר ויותר כמהה לחום אנושי והבן שבוי בעולם הקולנוע הכוזב חולם על הרפתקאות, צייד וחרות אישית. | האדם הוא אסיר כלובו הפנימי וממנו אין לו מוצא. האם שבויה בעברה מושפעת ממצוקותיה בעבר ובווה , לכודה בתסכוליה ובאשליותיה. הבת והבן שבויים באשליות ובחלומות ובעולמם הסגור. הבת נסגרת בעולמה הפנימי יותר ויותר כמהה לחום אנושי והבן שבוי בעולם הקולנוע הכוזב חולם על הרפתקאות, צייד וחרות אישית. | ||
'''נקודות לעיון | '''נקודות לעיון''' | ||
ביבר הזכוכית הוא מחזה זכרון. זהו מחזה שמקורו בזיכרונותיו של המחבר. בכתיבת המחזה, וויליאמס הסתמך באופן בולט על חוויותיו המשפחתיות. הוא תאר את חייהם של אמו, אחותו ושלו. וויליאמס עצמו הודה שמטרתו היא לבטא תמיד את עולמו ואת ניסיון חייו, בכל דרך שתתאים מבחינת העיצוב של החוויה. | ביבר הזכוכית הוא מחזה זכרון. זהו מחזה שמקורו בזיכרונותיו של המחבר. בכתיבת המחזה, וויליאמס הסתמך באופן בולט על חוויותיו המשפחתיות. הוא תאר את חייהם של אמו, אחותו ושלו. וויליאמס עצמו הודה שמטרתו היא לבטא תמיד את עולמו ואת ניסיון חייו, בכל דרך שתתאים מבחינת העיצוב של החוויה. | ||
| שורה 79: | שורה 90: | ||
'''הסמלים במחזה:''' | '''הסמלים במחזה:''' | ||
'''האירוניה | * מדרגות החרום | ||
* ביבר הזכוכית | |||
* התקליטים הישנים. | |||
* תמונת האב המוארת. | |||
* החד – קרן | |||
* הרי התכלת, | |||
* סיפור הקוסם – שמספר טום ללורה בשובו הביתה שיכור – וצעיף צבעי הקשת שהוא מקבל בו. | |||
* אולם הריקודים – גן עדן והנברשות שבו. | |||
* בתמונה הסופית – התבוננותו של טום בחלונות הראווה, בפיסות הזכוכית המזכירות לו את אחותו, ממנה הוא מבקש לכבות את הנר שלה. בקשה שיש בה הרבה אירוניה. | |||
'''האירוניה''' | |||
האירוניה בולטת בעיקר בדברי המספר. באמצעות יצירת דמות מספר, יוצר טום המבוגר מרחק בינו לבין המציאות הכואבת. האירוניה שומרת עליו מפני הכאב באופן שיוכל להשתמש בכאב לאומנותו. (עיינו בדברי הפתיחה בהם טום מסביר את אופי מחזהו). הוא עושה בדיחה מנטישת אביו, מלותיו האחרונות במחזה הם כמו אלו של אביו – להתראות. | האירוניה בולטת בעיקר בדברי המספר. באמצעות יצירת דמות מספר, יוצר טום המבוגר מרחק בינו לבין המציאות הכואבת. האירוניה שומרת עליו מפני הכאב באופן שיוכל להשתמש בכאב לאומנותו. (עיינו בדברי הפתיחה בהם טום מסביר את אופי מחזהו). הוא עושה בדיחה מנטישת אביו, מלותיו האחרונות במחזה הם כמו אלו של אביו – להתראות. | ||