בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 117: שורה 117:
==דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים.==
==דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים.==


'''*תחום ההתיישבות:'''
===תחום ההתיישבות===
בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים. חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.
בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים. חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.


'''*מאפייני הקיבוץ:'''
===מאפייני הקיבוץ===
הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית, שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה". בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים, דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר. הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...
הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית, שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה". בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים, דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר. הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...


'''*העקרונות שאפיינו את הקיבוץ:'''
====העקרונות שאפיינו את הקיבוץ====
1. הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שניתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).
1. הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שניתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).
2. העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.
2. העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.
שורה 131: שורה 131:
6. הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל, מכבסה וחינוך שווה לכל.
6. הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל, מכבסה וחינוך שווה לכל.


'''*מושב עובדים:'''
===מושב עובדים===
אנשי העלייה השלישית החלו בהקמת צורות התיישבות נוספות-מושב עובדים.
אנשי העלייה השלישית החלו בהקמת צורות התיישבות נוספות-מושב עובדים.
ביסוד הרעיון היה מונח הרצון להקים צורת התיישבות שיתקיים בה עקרון השיתוף הכלכלי תוך שמירת עצמאות של הפרט.מושב העובדים הראשון היה נהלל ,נוסד ב-1921 על אדמות עמק יזרעאל.בעקבותיו קמו מושבים נוספים כמו כפר-יהושע,תל-עדשים ועוד.
ביסוד הרעיון היה מונח הרצון להקים צורת התיישבות שיתקיים בה עקרון השיתוף הכלכלי תוך שמירת עצמאות של הפרט.מושב העובדים הראשון היה נהלל ,נוסד ב-1921 על אדמות עמק יזרעאל.בעקבותיו קמו מושבים נוספים כמו כפר-יהושע,תל-עדשים ועוד.
מאפייני מושב העובדים:
====מאפייני מושב העובדים====
1.התיישבות על קרקע לאומית.
1:.התיישבות על קרקע לאומית.
2.משק משפחתי עצמאי-המשפחה והפרט שומרים על עצמאותם ללא תלות בהחלטות כל חברי המושב,והרווחים מההכנסות המשק נשארים בידי המשפחה בעלת המשק.
:2.משק משפחתי עצמאי-המשפחה והפרט שומרים על עצמאותם ללא תלות בהחלטות כל חברי המושב,והרווחים מההכנסות המשק נשארים בידי המשפחה בעלת המשק.
3.עבודה עצמאית-המשק המשפחתי יעובד באורח עצמאי על-ידי בני המשפחה וחל איסור מוחלט על ההעסקת עבודה שכירה.
:3.עבודה עצמאית-המשק המשפחתי יעובד באורח עצמאי על-ידי בני המשפחה וחל איסור מוחלט על ההעסקת עבודה שכירה.
4.עזרה הדדית-חברי המושב חייבים לסייע אחד לשני בעבודות המשק במידת הצורך.
:4.עזרה הדדית-חברי המושב חייבים לסייע אחד לשני בעבודות המשק במידת הצורך.
5.ארגוני קניות ושיווק משותפים-מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור התבצעים במשותף.
:5.ארגוני קניות ושיווק משותפים-מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור התבצעים במשותף.


'''*התיישובת עירונית:'''
===התיישובת עירונית===
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים,תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים ונבנו בהם שכונות חדשות.העולים בני המעמד הבורגני שהגיע לתל-אביב השקיעו בבניין,תעשיה ופיתוח טכנולוגי.קמו מפעלים כמו מפעל "נשר"-למלט,מפעל שמן-למוצרי מזון,מפעל "לודז'יה"-טקסטיל. בתל-אביב הוקמו בתי-אופנה ובתי מסחר ונבנו רחובות רחבים יותר ששינו את פני העיר.בתל-אביב שכנו המוסדות והארגונים העיקריים של ההתיישבות העובדת ,ההנהלה הציונית,משרדי המפלגות השונות ומרכזי תרבות. הוקמו בה בתי-קפה,קיוסקים,מסעדות,בתי-קולנוע(עדן).נוסדו בה תיאטרון המטאטא,האוהל והבימה בתל-אביב התיישבו ציירים משוררים(ביאליק) וסופרים והוקמה בה האופרה הישראלית והתזמורת הפילרמונית.תל-אביב הייתה למעשה העיר העברית הראשונה שנוהלה על-ידי יהודים ושלטה בה השפה העברית.מערכת החינוך התפתחה מאוד הערים ובחיפה קם הטכניון ובירושלים האוניברסיטה העברית.
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים,תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים ונבנו בהם שכונות חדשות.העולים בני המעמד הבורגני שהגיע לתל-אביב השקיעו בבניין,תעשיה ופיתוח טכנולוגי.קמו מפעלים כמו מפעל "נשר"-למלט,מפעל שמן-למוצרי מזון,מפעל "לודז'יה"-טקסטיל. בתל-אביב הוקמו בתי-אופנה ובתי מסחר ונבנו רחובות רחבים יותר ששינו את פני העיר.בתל-אביב שכנו המוסדות והארגונים העיקריים של ההתיישבות העובדת ,ההנהלה הציונית,משרדי המפלגות השונות ומרכזי תרבות. הוקמו בה בתי-קפה,קיוסקים,מסעדות,בתי-קולנוע(עדן).נוסדו בה תיאטרון המטאטא,האוהל והבימה בתל-אביב התיישבו ציירים משוררים(ביאליק) וסופרים והוקמה בה האופרה הישראלית והתזמורת הפילרמונית.תל-אביב הייתה למעשה העיר העברית הראשונה שנוהלה על-ידי יהודים ושלטה בה השפה העברית.מערכת החינוך התפתחה מאוד הערים ובחיפה קם הטכניון ובירושלים האוניברסיטה העברית.


'''
==מסגרות חברתיות כלכליות==
== מסגרות חברתיות כלכליות. =='''
===1.גדוד העבודה===
'''1.גדוד העבודה:'''
העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה.מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה.בעזרת ממשלת המנדט(הרברט סמואל)והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים,חציבה ועוד.כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו 20 חברים.בקומונות הם חיו חיי שיוון,שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני העליים השלישית והחליטו להקים את גדוד העבודה לזכרו ועל שמו של טרומפלדור.הגדוד היה קבלן העבודות,גוף בילתי מפלגתי שישיג עבודה כקבלן וישלח לשם עובדים.חברי הגדוד הציבו לעצמם כמה מטרות:
העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה.מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה.בעזרת ממשלת המנדט(הרברט סמואל)והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים,חציבה ועוד.כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו 20 חברים.בקומונות הם חיו חיי שיוון,שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני העליים השלישית והחליטו להקים את גדוד העבודה לזכרו ועל שמו של טרומפלדור.הגדוד היה קבלן העבודות,גוף בילתי מפלגתי שישיג עבודה כקבלן וישלח לשם עובדים.חברי הגדוד הציבו לעצמם כמה מטרות:
התיישבות חקלאית.
* התיישבות חקלאית.<BR>
קליטת עלייה.
* קליטת עלייה.
הגנה על הישוב.
* הגנה על הישוב.
כיבוש העבודה.  
* כיבוש העבודה.  
ומימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית-בניית חברה שיוויונית ללא מנצלים.
* מימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית-בניית חברה שיוויונית ללא מנצלים.
הם עסקו בכל עבודה שקיבלו ואת שכרם הכניסו לקופה משותפת,אשר ממנה להם מטבחים,מכבסות,נגרייה ועוד.כל אדם שנכנס לגדוד קיבל את השירותים בתמורה למשכורת שהכניס וכאשר עזב יצא ללא רכוש אך עם שפה,מכרים והכשרה.היו קבוצות בתוך הגדוד שהפכו אחר-כך להתיישבות(עין-חרוד).
הם עסקו בכל עבודה שקיבלו ואת שכרם הכניסו לקופה משותפת,אשר ממנה להם מטבחים,מכבסות,נגרייה ועוד.כל אדם שנכנס לגדוד קיבל את השירותים בתמורה למשכורת שהכניס וכאשר עזב יצא ללא רכוש אך עם שפה,מכרים והכשרה.היו קבוצות בתוך הגדוד שהפכו אחר-כך להתיישבות(עין-חרוד).
הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות.
הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות.
2,792

עריכות