בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 226: שורה 226:
הרבנות הראשית זכתה להערכה רבה מצד רוב היישוב, והוכרה ע"י השלטון המנדטורי.
הרבנות הראשית זכתה להערכה רבה מצד רוב היישוב, והוכרה ע"י השלטון המנדטורי.


===הויכוחים בישוב על כמות החברה ודרך בניין הארץ===  
==הויכוחים בישוב על כמות החברה ודרך בניין הארץ==  
בואן של העליות והיקלטותן בארץ תרמו להתארגנות שני מחנות חברתיים בישוב.  
בואן של העליות והיקלטותן בארץ תרמו להתארגנות שני מחנות חברתיים בישוב.<BR>
מצד אחד-חלוצים בעליי השקפות סוצאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים  
מצד אחד - חלוצים בעליי השקפות סוצאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים.<BR>
ומן הצד השני-בורגנים בעלי הון פרטי,שתמכו בקפיטליזם הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין 2 המחנות החברתיים והמשבר הכלכלי בשנות העשרים התריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם.
מהצד השני - בורגנים בעלי הון פרטי, שתמכו בקפיטליזם.
החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים כיהודים שמחו לבואם,אך חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" יעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית.
 
הם טענו כי העולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני-שאותו רצתה הציונות לטפח.
הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים והמשבר הכלכלי בשנות העשרים המריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם.<BR>
מנהיגי מחנה הפועלים(בן גוריון)האמינו שכך חברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית וזו הציונות האמיתית לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי.לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתישבות העובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי,כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית,ונגדם טענו העולים  בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת,על חשבון ההון הלאומי.
החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים כיהודים שמחו לבואם, אך חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" שיעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית.<BR>
זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי,התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית.הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה,המסחר והמלאכה.ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים.כמו כן,ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה.
הם טענו כי העולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח.<BR>
ז'בוטינסקי שעמד בראש התנועה הרויזיוניסטית התנגד להתסדרות הכלללית וראה בה אסון.הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים.
מנהיגי מחנה הפועלים (בן גוריון) האמינו שכך חברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית וזו הציונות האמיתית לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי. לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתישבות העובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי, כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית, ונגדם טענו העולים  בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת, על חשבון ההון הלאומי.<BR>
המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות.במהלך השנים  
זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי,התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית. הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה, המסחר והמלאכה. ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים. כמו כן, ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה.<BR>
1921-1931 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה  3 /1 הון לאומי
ז'בוטינסקי שעמד בראש התנועה הרויזיוניסטית התנגד להתסדרות הכלללית וראה בה אסון. הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים.<BR>
ו- 2/3  הון פרטי.
המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות. במהלך השנים 1931-1921 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה  3 /1 הון לאומי ו- 2/3  הון פרטי.
התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים.
 
מציאות זו הובילה את שני המחנות(סוציאליסטים מול קפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי.
התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים.<BR>
מציאות זו הובילה את שני המחנות (סוציאליסטים מול קפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי.




2,792

עריכות