בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)

גרסה מ־08:46, 12 באוקטובר 2005

נוספו 65 בתים , 12 באוקטובר 2005

←‏בתחום ההתיישבות:

Ran.Rutenberg

admin

664

עריכות

@@ שורה 339: / שורה 339: @@
 ====בתחום ההתיישבות:====
-:1)תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות.רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי,מכירן ירד וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול,ליצור עובדות בשטח(כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית)ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.
+# תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות. רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי, מכירן ירד, וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול, כדי ליצור עובדות בשטח (כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית), ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.
+# התיישבות חומה ומגדל (1936-1939). לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה, קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים, רובם קיבוצים. התנופה קשורה במספר גורמים:
+## '''במישור בפוליטי''' - ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן.
+## '''במישור הצבאי''' - מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי.
+## '''במישור ההתיישבותי''' - נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות.
-:2)התיישבות חומה ומגדל(1936-1939).לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה,קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים,רובם קיבוצים.התנופה קשורה במספר גורמים:
+'''אופי ההתישבות:'''
-::א)במישור בפוליטי-ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן.
-::ב)במישור הצבאי-מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי.
-::ג)במישור ההתיישבותי- נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות.
-אופי ההתישבות:
+קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד, בבוקר הם עלו למקום המסומן, מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר, באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור, ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה. שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה. בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה, הנוער הציוני, הקיבוץ הדתי, קק"ל, הקיבוץ הארצי ועוד.
-קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד,בבוקר הם עלו למקום המסומן,מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר,באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה.שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה,בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה,הנוער הציוני,הקיבוץ הדתי,קק"ל,הקיבוץ הארצי ועד.
-תרומתם של יישובי חומה ומגדל:
+'''תרומתם של יישובי חומה ומגדל:'''
-א)יישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות.הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו את עבודת האדמה והשמירה.
+# יישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות. הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו את עבודת האדמה והשמירה.
-ב)ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן,בין השפלה לבין הנגב הצפוני.
+# ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן, בין השפלה לבין הנגב הצפוני.
-ג)יישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ.
+# יישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ.
-התחום הבטחוני:
+====התחום הבטחוני:====
 בתקופת המרד הערבי התעורר וויכוח בין "ההגנה" לבין "האצ"ל"(שהתפלג מההגנה ב-1931) על הדרך שבה יש להגיב על האיום הערבי.ההגנה החליטה לנקוט במדיניות של הבלגה שמשמעותה שהיהודים לא יגיבו במעשי אלימות ללא הבחנה כי אם יעשו כל מאמץ לפגוע רק באשמים.הסיבות לכך שלא נראה בעיני הבריטים טרוריסטים כמו הערבים ועלינו להיות מוסריים במאבקינו.לעומת "ההגנה" טענו "האצ"ל" כי יש לנקוט במדיניות של התקפה כיוון שההבלגה מבטאת חולשה,מתפרשת אצל הערבים כסימן של פחדנות יהודית ומרגילה את הבריטים לחשוב שהיהודים אינם מסוגלית למלחמה ולכן יש לתמוך בטרור מול טרור ובפעולות תגמול לערבים.במסגרת המרד הוקמו זרועות ההגנה,חלקן לגליים(חוקיים)באישור הבריטים וחלקן לא לגליים(לא חוקיים) .