בראשית פרקים א-ד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(סיכום לבגרות של פרקים א'-ד' בבראשית)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
סיכום פרק א'- כיתות יב'
==סיכום פרק א'- ==
 
===פסוקים 1-2 מהווים פתיחה לסיפור הבריאה.===
 
'''הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:'''
 
א.אלוהים הוא אדון העולם, שכן הוא ברא אותו.
ב.העולם יש לו התחלה בזמן ואינו קדמון כמו אלוהים- הישות הנצחית היחידה ביקום היא אלוהים.
'''הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:'''
1. המילה "בראשית" צורת סמיכות. אין בעברית צורת סמיכות כשהסומך הוא פועל – ברא. (הסומך בעברית תמיד מופיע בשם עצם, שם פועל , שם תואר וכו).


פסוקים 1-2 מהווים פתיחה לסיפור הבריאה.
הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:
א. אלוהים הוא אדון העולם, שכן הוא ברא אותו.
ב. העולם יש לו התחלה בזמן ואינו קדמון כמו אלוהים- הישות הנצחית היחידה ביקום היא אלוהים.
הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:
1. המילה "בראשית" צורת סמיכות. אין בעברית צורת סמיכות כשהסומך הוא פועל – ברא. [ הסומך בעברית תמיד מופיע בשם עצם, שם פועל , שם תואר וכו].
רש"י הציע לקרוא את המילה  ברא בניקוד שונה: ברוא, וכך הוא הופך את הפועל לשם פועל במשמעות של ציון זמן.
רש"י הציע לקרוא את המילה  ברא בניקוד שונה: ברוא, וכך הוא הופך את הפועל לשם פועל במשמעות של ציון זמן.
.2. הקושי השני: ציון בריאת השמים והארץ כעובדה מוגמרת, והרי לאחר מכן  
'''2. הקושי השני:''' ציון בריאת השמים והארץ כעובדה מוגמרת, והרי לאחר מכן  
    נמסר פירוט של בריאת השמים והארץ.
נמסר פירוט של בריאת השמים והארץ.
לדעת חוקר בשם קאסוטו, פסוק אחד עומד לעצמו ומהווה הקדמה קצרה וחגיגית לנושא שבו תעסוק הפרשה, ומשמש ככותרת לסיפור כולו- בראשונה ברא אלוהים את השמים והארץ. לאחר מכן יבוא פירוט איך ובאיזה סדר נבראו הדברים, וזאת על פי השיטה הפרשנית של כלל ואחריו פרט.  לפי גישתו של קאסוטו בפסוק 2 מתחיל עניין חדש ובו מודיע הכתוב על המצב ששרר בעולם לפני הבריאה.
 
לדעת חוקר בשם קאסוטו, פסוק אחד עומד לעצמו ומהווה הקדמה קצרה וחגיגית לנושא שבו תעסוק הפרשה, ומשמש ככותרת לסיפור כולו- בראשונה ברא אלוהים את השמים והארץ. לאחר מכן יבוא פירוט איך ובאיזה סדר נבראו הדברים, וזאת על פי השיטה הפרשנית של כלל ואחריו פרט.  לפי גישתו של קאסוטו בפסוק 2 מתחיל עניין חדש ובו מודיע הכתוב על המצב ששרר בעולם לפני הבריאה.
 
פס' 2: לפני בריאתה הארץ הייתה חומר גולמי של מים וחומרים מוצקים במצב של תוהו ובהו- במצב של חוסר כל סדר וצורה וחיים של חומר גולמי. החומרים המוצקים הכבדים שקעו למטה, ואילו המים הקלים צפו למעלה. אותה שכבת מים עליונה נקראת "תהום", ועליה היה פרוש ה"חושך" ורוח אלוהים מרחפת.  מסקנה: מפסוק זה משתמע כי לפני בריאת העולם היו קיימים שלושת היסודות הקדמונים: מים, חומרים מוצקים וחושך.
פס' 2: לפני בריאתה הארץ הייתה חומר גולמי של מים וחומרים מוצקים במצב של תוהו ובהו- במצב של חוסר כל סדר וצורה וחיים של חומר גולמי. החומרים המוצקים הכבדים שקעו למטה, ואילו המים הקלים צפו למעלה. אותה שכבת מים עליונה נקראת "תהום", ועליה היה פרוש ה"חושך" ורוח אלוהים מרחפת.  מסקנה: מפסוק זה משתמע כי לפני בריאת העולם היו קיימים שלושת היסודות הקדמונים: מים, חומרים מוצקים וחושך.
על פי תפיסה זו לפני בריאת העולם יש אוקיאנוס מים אין סופי שמכסה את הכול, הכול אפל וחשוך ובמצב סטטי- ללא תנועה. המצב המנוגד למצב בסטטי הוא רוח אלוהים המרחפת המסמלת תנועה וחיים
על פי תפיסה זו לפני בריאת העולם יש אוקיאנוס מים אין סופי שמכסה את הכול, הכול אפל וחשוך ובמצב סטטי- ללא תנועה. המצב המנוגד למצב בסטטי הוא רוח אלוהים המרחפת המסמלת תנועה וחיים.


מכאן מתעוררות שתי גישות:  
'''מכאן מתעוררות שתי גישות: '''
א. העולם נברא יש מאין [גישת חז"ל] כלומר לא היה קיים חומר גולמי לפני מעשי הבריאה, כלומר ה' ברא את העולם ובכלל זה ברא תחילה את החומר הגולמי, ועל כן ברא ה' את העולם מאין- מלא כלום.  
א.העולם נברא יש מאין [גישת חז"ל] כלומר לא היה קיים חומר גולמי לפני מעשי הבריאה, כלומר ה' ברא את העולם ובכלל זה ברא תחילה את החומר הגולמי, ועל כן ברא ה' את העולם מאין- מלא כלום.  
ב. הבריאה נעשתה מחומר שהיה קיים, כלומר יש מיש. מסקנה זו מתאימה לתפיסה הפילוסופית שרווחה בתקופה היוונית והניחה קיומו של חומר ראשוני – היולי שממנו נוצר היקום.  
ב.הבריאה נעשתה מחומר שהיה קיים, כלומר יש מיש. מסקנה זו מתאימה לתפיסה הפילוסופית שרווחה בתקופה היוונית והניחה קיומו של חומר ראשוני – היולי שממנו נוצר היקום.  


מסקנה לכל הימים:  
'''מסקנה לכל הימים:'''
1. כל הפעולות בסיפור מיוחסות לאל אחד- תפיסה מונותיאיסטית.
1.כל הפעולות בסיפור מיוחסות לאל אחד- תפיסה מונותיאיסטית.
"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה  האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית.
"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה  האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית.
2. " ויקרא אלוהים" בעצם קריאת שם יש הכרזה מטעם האל הבורא, הכרזה על שלטונו ובעלותו על הדבר שקרא לו בשם. קריאת השם מופיעה רק בשלושת הימים הראשונים :אור, חושך, שמים, ארץ וימים. מכאן שלטונו של האל על החושך, הארץ והים, שהם יסודות שהיו קיימים לפני הבריאה האלוהית.
2." ויקרא אלוהים" בעצם קריאת שם יש הכרזה מטעם האל הבורא, הכרזה על שלטונו ובעלותו על הדבר שקרא לו בשם. קריאת השם מופיעה רק בשלושת הימים הראשונים :אור, חושך, שמים, ארץ וימים. מכאן שלטונו של האל על החושך, הארץ והים, שהם יסודות שהיו קיימים לפני הבריאה האלוהית.
3. "ויהי ערב ויהי בוקר..." יש כאן ציון יחידת זמן של יממה המתחילה עם בריאת האור והיא בוקר, ויהי ערב- חלפה מידת זמן של יום, אחר כך ויהי בוקר- חלפה מידת זמן של לילה. [במקרא ובמסורת היהודית השבת החגים והמועדים מתחילים עם ערב.
3."ויהי ערב ויהי בוקר..." יש כאן ציון יחידת זמן של יממה המתחילה עם בריאת האור והיא בוקר, ויהי ערב- חלפה מידת זמן של יום, אחר כך ויהי בוקר- חלפה מידת זמן של לילה. [במקרא ובמסורת היהודית השבת החגים והמועדים מתחילים עם ערב.
4. "וירא אלוהים כי טוב"- ביטוי זה שחוזר אחרי כל בריאה[למעט יום שני] מציין שהעולם במקורו טוב.
4."וירא אלוהים כי טוב"- ביטוי זה שחוזר אחרי כל בריאה[למעט יום שני] מציין שהעולם במקורו טוב.
5. במבנה פרשת הבריאה יש התאמה בין צורה ותוכן. המבנה המסודר מבטא את הרעיון כי הבריאה היא שלמות הרמונית.
5.במבנה פרשת הבריאה יש התאמה בין צורה ותוכן. המבנה המסודר מבטא את הרעיון כי הבריאה היא שלמות הרמונית.
ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים.
ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים.
יום ראשון- אור יום רביעי- מאורות
יום ראשון- אור יום רביעי- מאורות
יום שני- רקיע יום חמישי-בעלי חיים בים        
יום שני- רקיע יום חמישי-בעלי חיים בים וביבשה
                                                                    וביבשה
יום שלישי- יבשה ימים וצמחייה יום שישי –חיות הארץ והאדם
יום שלישי- יבשה ימים וצמחייה יום שישי –חיות הארץ והאדם
6. החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן".
 
6.החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן".
כמו כן יש חזרות על צירופי מילין ומילים בודדות.
כמו כן יש חזרות על צירופי מילין ומילים בודדות.
7. בסיפור מצוי דגם ספרותי של המספר העולה- שש ושבע, ששה ימי בריאה והשיא הוא היום השביעי-ביום זה יש חריגה מן הבריאה והעשייה , זהו יום של שביתה מן העבודה.
7.בסיפור מצוי דגם ספרותי של המספר העולה- שש ושבע, ששה ימי בריאה והשיא הוא היום השביעי-ביום זה יש חריגה מן הבריאה והעשייה , זהו יום של שביתה מן העבודה.
ההדרגתיות ניכרת גם בהתפתחות הבריאה מן התשתית הפיזית של העולם- שמים, ארץ וימים, אל היצורים החיים, כשהשיא הוא בריאת האדם.
ההדרגתיות ניכרת גם בהתפתחות הבריאה מן התשתית הפיזית של העולם- שמים, ארץ וימים, אל היצורים החיים, כשהשיא הוא בריאת האדם.
8. המספר שבע מספר טיפולוגי
8.המספר שבע מספר טיפולוגי




סיכום הימים:
===סיכום הימים:===
-פס' 3-5: בריאת האור- יום ראשון
'''פס' 3-5: בריאת האור- יום ראשון'''
ביום הראשון אלוהים בורא את האור. אין הכוונה לאור השמש, הירח והכוכבים, מכיוון שאלה יבראו ביום הרביעי. מדובר באור קוסמי. האור מבטא את ראשית המעבר מן הכאוס [תוהו ובהו] אל הקוסמוס. לכאוס אין גבול, כל היסודות מצויים בו בערבוביה.  האור מניס מן העולם את החושך[ האלמנט השלילי העיקרי]. החושך לא נעלם לגמרי, אלא הוא מובדל מן האור ועובר לשלוט בזמנים מסוימים בלבד- בלילה. מכאן שהאור נברא בראשונה כנגד החושך שקדם לבריאה.
ביום הראשון אלוהים בורא את האור. אין הכוונה לאור השמש, הירח והכוכבים, מכיוון שאלה יבראו ביום הרביעי. מדובר באור קוסמי. האור מבטא את ראשית המעבר מן הכאוס [תוהו ובהו] אל הקוסמוס. לכאוס אין גבול, כל היסודות מצויים בו בערבוביה.  האור מניס מן העולם את החושך(האלמנט השלילי העיקרי). החושך לא נעלם לגמרי, אלא הוא מובדל מן האור ועובר לשלוט בזמנים מסוימים בלבד- בלילה. מכאן שהאור נברא בראשונה כנגד החושך שקדם לבריאה.
יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו.  
יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו.  
פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח.
פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח.


פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני
'''פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני'''
מהו הרקיע? בלשון העברית המודרנית הרקיע הוא השמים.  במקרא הוא מוגדר כעין הקרח [יחזקאל פרק א' פס' 22]. השורש רקע  משמעו בסורית "קרש". הרקיע ביסודו שכבה קרושה של מים- שכבת קרח, והוא נקרא שמים.. אותו הרקיע היה ביסודו שכבת קרח, שבראה ה' כדי לחלק את מי התהום הצפים על הארץ לשתי שכבות:  שכבת המים התחתונים ושכבת המים העליונים. אותה שכבת קרח דמוית כיפה שמעליה המים העליונים, נקראת רקיע או שמים, וכך נוצר החלל בין הארץ שהייתה מוצפת במים תחתונים, ובין השמים שנוצר משכבת הקרח והמים העליונים, שהתנשאו למעלה. במילים אחרות הקריע היה חומר פיזי שתפקידו לשמש חיץ בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע.
 
מהו הרקיע? בלשון העברית המודרנית הרקיע הוא השמים.  במקרא הוא מוגדר כעין הקרח (יחזקאל פרק א' פס' 22). השורש רקע  משמעו בסורית "קרש". הרקיע ביסודו שכבה קרושה של מים- שכבת קרח, והוא נקרא שמים.. אותו הרקיע היה ביסודו שכבת קרח, שבראה ה' כדי לחלק את מי התהום הצפים על הארץ לשתי שכבות:  שכבת המים התחתונים ושכבת המים העליונים. אותה שכבת קרח דמוית כיפה שמעליה המים העליונים, נקראת רקיע או שמים, וכך נוצר החלל בין הארץ שהייתה מוצפת במים תחתונים, ובין השמים שנוצר משכבת הקרח והמים העליונים, שהתנשאו למעלה. במילים אחרות הקריע היה חומר פיזי שתפקידו לשמש חיץ בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע.
בהמשך אין תיאור הבריאה לנעשה מעל הרקיע אלא לנעשה מתחת לרקיע, על הארץ., בבחינת השמים לה' והארץ לבני אדם.
בהמשך אין תיאור הבריאה לנעשה מעל הרקיע אלא לנעשה מתחת לרקיע, על הארץ., בבחינת השמים לה' והארץ לבני אדם.
ביום השני לא נאמר "כי טוב" שכן עדיין לא סיים אלוהים את מלאכתו עם המים, מלאכה שתימשך ביום השלישי.המים התחתונים לא הגיעו לסידורם הסופי, הם עדיין מכסים הכול מתחת לשמים ועדיין לא ניתן שם למים התחתונים.
ביום השני לא נאמר "כי טוב" שכן עדיין לא סיים אלוהים את מלאכתו עם המים, מלאכה שתימשך ביום השלישי.המים התחתונים לא הגיעו לסידורם הסופי, הם עדיין מכסים הכול מתחת לשמים ועדיין לא ניתן שם למים התחתונים.


פס' 9-13 :הפרדת היבשה מן הים ובריאת הצמחייה – יום  
'''פס' 9-13 :הפרדת היבשה מן הים ובריאת הצמחייה – יום שלישי'''
                שלישי
 
ביום השלישי עשה אלוהים שתי פעולות:
* ביום השלישי עשה אלוהים שתי פעולות:
1. הפרדת היבשה מן הים. מכיוון שהים כיסה את הכול,היה צריך לרכז את המים במקום אחד כדי שהיבשה תיראה. בפעולה זו רומז הכתוב כי אלוהי הבריאה שולט במים ועושה בהם כרצונו, ואין מתנגדים לו. שלטונו המוחלט של האל בא לידי ביטוי בצו האומר "יקוו המים".  רמיזה זו באה כנגד אותם מיתוסים קדמונים המספרים על מרד שר הים באל הבורא, מרד ששרידים לו מצויים במקרא.
1.הפרדת היבשה מן הים. מכיוון שהים כיסה את הכול,היה צריך לרכז את המים במקום אחד כדי שהיבשה תיראה. בפעולה זו רומז הכתוב כי אלוהי הבריאה שולט במים ועושה בהם כרצונו, ואין מתנגדים לו. שלטונו המוחלט של האל בא לידי ביטוי בצו האומר "יקוו המים".  רמיזה זו באה כנגד אותם מיתוסים קדמונים המספרים על מרד שר הים באל הבורא, מרד ששרידים לו מצויים במקרא.
אלוהים קורא ליבשה – ארץ, ולמקווה המים קורא- ימים. בקריאת השמות בא לידי ביטוי שלטון האלוהים עליהם. מכאן שהאל יכול לצוות עליהם והם מצייתים לפקודתו.
אלוהים קורא ליבשה – ארץ, ולמקווה המים קורא- ימים. בקריאת השמות בא לידי ביטוי שלטון האלוהים עליהם. מכאן שהאל יכול לצוות עליהם והם מצייתים לפקודתו.
עתה יש ליקום שלושה חלקים עיקריים: שמים, ארץ, ים.
עתה יש ליקום שלושה חלקים עיקריים: שמים, ארץ, ים.
2. בריאת הצמחייה- אלוהים מצווה על האדמה לאחר שנגלתה, להצמיח דשא, עשב ועצים עושי פרי. נראה שדשא ועשב הם שתי מילים נרדפות המבטאות כל צמח שאינו עץ.  יש פרוש אחר הטוען שדשא הוא שם כוללני לצומח, והוא מחולק לשני סוגים: עשב ועץ, וכל אחד משניהם כולל מינים שונים.יש כאן כעין הבחנה בוטנית בצומח, צמחים שהם גלויי זרע- עשב, וצמחים שהם מכוסי זרע- עץ.
 
2.בריאת הצמחייה- אלוהים מצווה על האדמה לאחר שנגלתה, להצמיח דשא, עשב ועצים עושי פרי. נראה שדשא ועשב הם שתי מילים נרדפות המבטאות כל צמח שאינו עץ.  יש פרוש אחר הטוען שדשא הוא שם כוללני לצומח, והוא מחולק לשני סוגים: עשב ועץ, וכל אחד משניהם כולל מינים שונים.יש כאן כעין הבחנה בוטנית בצומח, צמחים שהם גלויי זרע- עשב, וצמחים שהם מכוסי זרע- עץ.
מיד לאחר סידורם של חלקי העולם נברא הצומח. על אף שהצמחייה זקוקה לאור שמש בא הכתוב ללמדנו שהצמחייה שברא אלוהים אינה תלויה בשמש, שכן השמש נבראה רק ביום הרביעי.
מיד לאחר סידורם של חלקי העולם נברא הצומח. על אף שהצמחייה זקוקה לאור שמש בא הכתוב ללמדנו שהצמחייה שברא אלוהים אינה תלויה בשמש, שכן השמש נבראה רק ביום הרביעי.
הפקודה האלוהית ניתנת לארץ, הנתונה לשלטון האל, ולארץ כוח להצמיח צמחים, וגם להעניק חיים לבעלי חיים ,תוצא הארץ נפש חיה, [פרק א' פס' 24].. הצמחים כמו החיות נוצרו על ידי הארץ, הם הופיעו מן הטבע והם חלק אורגני של הטבע.
הפקודה האלוהית ניתנת לארץ, הנתונה לשלטון האל, ולארץ כוח להצמיח צמחים, וגם להעניק חיים לבעלי חיים ,תוצא הארץ נפש חיה, (פרק א' פס' 24).. הצמחים כמו החיות נוצרו על ידי הארץ, הם הופיעו מן הטבע והם חלק אורגני של הטבע.


  על הבריאה ביום השלישי נאמר פעמים "כי טוב" משום ששני מעשי   
על הבריאה ביום השלישי נאמר פעמים "כי טוב" משום ששני מעשי   
  בריאה שונים נבראו ביום השלישי.
בריאה שונים נבראו ביום השלישי.
   
   
פס' 14-19 :בריאת המאורות ביום הרביעי
'''פס' 14-19 :בריאת המאורות ביום הרביעי'''
 
התורה מאריכה בתיאור מעשה הבריאה של מאורות השמים. התורה רוצה להדגיש כי המאורות אינם בעלי ישות עצמאית, ואין בהם תכונות רוחניות, אלא הם יצורים חומריים המשוללים כל שכל ורצון.בדרך זו יוצאת התורה נגד התפיסה הרווחת במזרח הקדמון , שהמאורות נחשבים לאלים בעלי אישיות. אותם עמים עבדו לגרמי השמים. הכוכבים שימשו באסטרולוגיה הבבלית להגדת העתיד וגורל המלך.ריבוי התפקידים של המאורות בא להפחית ולהגביל את כוחם.
התורה מאריכה בתיאור מעשה הבריאה של מאורות השמים. התורה רוצה להדגיש כי המאורות אינם בעלי ישות עצמאית, ואין בהם תכונות רוחניות, אלא הם יצורים חומריים המשוללים כל שכל ורצון.בדרך זו יוצאת התורה נגד התפיסה הרווחת במזרח הקדמון , שהמאורות נחשבים לאלים בעלי אישיות. אותם עמים עבדו לגרמי השמים. הכוכבים שימשו באסטרולוגיה הבבלית להגדת העתיד וגורל המלך.ריבוי התפקידים של המאורות בא להפחית ולהגביל את כוחם.
תפקידם של המאורות:
תפקידם של המאורות:
  -להבדיל בין היום ובין הלילה.
להבדיל בין היום ובין הלילה.
  -לאותות- לסימנים, כוכבים מסוימים והם ,סימנים" לארבעת כיווני  
לאותות- לסימנים, כוכבים מסוימים והם ,סימנים" לארבעת כיווני השמים.
                השמים.
למועדים- תאריכי החגים או לעונות חקלאיות.
  -למועדים- תאריכי החגים או לעונות חקלאיות.
ימים ולשנים-יחידות זמן הנמדדות לפי הקפות הירח והשמש מסביב לארץ.
- ימים ולשנים-יחידות זמן הנמדדות לפי הקפות הירח והשמש מסביב  
להאיר על הארץ.
                      לארץ.
להבדיל בין האור ובין החושך.
  -להאיר על הארץ.
  -להבדיל בין האור ובין החושך.


המאורות אינם מכונים בשמם: השמש מכונה "המאור הגדול" והירח מכונה "המאור הקטן".
המאורות אינם מכונים בשמם: השמש מכונה "המאור הגדול" והירח מכונה "המאור הקטן".


בתחילת הפרק האור והחושך הם מושגים מופשטים. בתהליך הבריאה כולו יש תהליך מעבר ממופשט לקונקרטי [מוחשי]. כך גם האור עובר שינוי ממושג מופשט , חסר צורה , למושגים מוחשיים :שמש ,ירח וכוכבים.
בתחילת הפרק האור והחושך הם מושגים מופשטים. בתהליך הבריאה כולו יש תהליך מעבר ממופשט לקונקרטי (מוחשי). כך גם האור עובר שינוי ממושג מופשט , חסר צורה , למושגים מוחשיים :שמש ,ירח וכוכבים.
לפי רש"י ה' עשה שתי פעולות שונות. "ויהי מאורות"- מיום ראשון נבראו וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע". כלומר, ביום הראשון הוא ברא את המאורות, ואילו ביום הרביעי הוא מיקם אותם במקומם.
לפי רש"י ה' עשה שתי פעולות שונות. "ויהי מאורות"- מיום ראשון נבראו וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע". כלומר, ביום הראשון הוא ברא את המאורות, ואילו ביום הרביעי הוא מיקם אותם במקומם.