עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
בראשית פרקים א-ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פירוש שני של האור
(פירוש שני של האור) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרוש תיקון עריכה}} | |||
--------------- | |||
==סיכום פרק א'- == | ==סיכום פרק א'- == | ||
| שורה 5: | שורה 8: | ||
'''הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:''' | '''הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:''' | ||
# אלוהים הוא אדון העולם, שכן הוא ברא אותו. | |||
# העולם יש לו התחלה בזמן ואינו קדמון כמו אלוהים- הישות הנצחית היחידה ביקום היא אלוהים. | |||
'''הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:''' | '''הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:''' | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
'''מסקנה לכל הימים:''' | '''מסקנה לכל הימים:''' | ||
# כל הפעולות בסיפור מיוחסות לאל אחד- תפיסה מונותיאיסטית.<BR>"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית. | |||
"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית. | # " ויקרא אלוהים" בעצם קריאת שם יש הכרזה מטעם האל הבורא, הכרזה על שלטונו ובעלותו על הדבר שקרא לו בשם. קריאת השם מופיעה רק בשלושת הימים הראשונים :אור, חושך, שמים, ארץ וימים. מכאן שלטונו של האל על החושך, הארץ והים, שהם יסודות שהיו קיימים לפני הבריאה האלוהית. | ||
# "ויהי ערב ויהי בוקר..." יש כאן ציון יחידת זמן של יממה המתחילה עם בריאת האור והיא בוקר, ויהי ערב- חלפה מידת זמן של יום, אחר כך ויהי בוקר- חלפה מידת זמן של לילה. [במקרא ובמסורת היהודית השבת החגים והמועדים מתחילים עם ערב. | |||
# "וירא אלוהים כי טוב"- ביטוי זה שחוזר אחרי כל בריאה[למעט יום שני] מציין שהעולם במקורו טוב. | |||
# במבנה פרשת הבריאה יש התאמה בין צורה ותוכן. המבנה המסודר מבטא את הרעיון כי הבריאה היא שלמות הרמונית. | |||
ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים. | ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים. | ||
יום ראשון- אור | * יום ראשון - אור | ||
* יום שני - רקיע | |||
* יום שלישי - יבשה ימים וצמחייה | |||
* יום רביעי - מאורות | |||
* יום חמישי - בעלי חיים בים וביבשה | |||
* יום שישי – חיות הארץ והאדם | |||
6.החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן". | 6.החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן". | ||
| שורה 50: | שורה 55: | ||
יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו. | יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו. | ||
פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח. | פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח. | ||
פירוש שני אומר כי ביום הראשון ה' ברא את המאורות וביום הרביעי מיקם אותם בשמיים. | |||
'''פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני''' | '''פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני''' | ||
| שורה 138: | שורה 144: | ||
'''הברכה מורכבת משני אלמנטים:''' | '''הברכה מורכבת משני אלמנטים:''' | ||
א. ברכה חומרית – גופנית: "פרו ורבו", כמו שנאמר לבעלי החיים ביום | |||
א. ברכה חומרית – גופנית: "פרו ורבו", כמו שנאמר לבעלי החיים ביום החמישי. | |||
ב. ברכה רוחנית- שכלית: "ורדו בדגת הים..." השלטון מחייב שימוש רב בשכל, אותו שכל שקיבל האדם מן האל בשעה שברא אותו. | ב. ברכה רוחנית- שכלית: "ורדו בדגת הים..." השלטון מחייב שימוש רב בשכל, אותו שכל שקיבל האדם מן האל בשעה שברא אותו. | ||
למרות השליטה על כל בעלי החיים בעולם, אין לאדם עדיין היתר לאכול את בשרם של בעלי החיים האחרים. העיקרון הוא שלכל בעל חיים יש זכות קיום, ואין לשלל ממנו זכותו זו. מתקיימים יחסים של שלום בין האדם לבעלי החיים. המצב ההרמוני של ראשית הבריאה משמש את הנביא ישעיהו בשאיפתו לשלום באחרית הימים: ישעיהו פרק יא' 6-9:" וגר זאב עם כבש..." בתיאור זה של הנביא בעלי החיים יחזרו להיות צמחונים. | למרות השליטה על כל בעלי החיים בעולם, אין לאדם עדיין היתר לאכול את בשרם של בעלי החיים האחרים. העיקרון הוא שלכל בעל חיים יש זכות קיום, ואין לשלל ממנו זכותו זו. מתקיימים יחסים של שלום בין האדם לבעלי החיים. המצב ההרמוני של ראשית הבריאה משמש את הנביא ישעיהו בשאיפתו לשלום באחרית הימים: ישעיהו פרק יא' 6-9:" וגר זאב עם כבש..." בתיאור זה של הנביא בעלי החיים יחזרו להיות צמחונים. | ||
לא נאמר על בריאת האדם "כי טוב" כפי שנאמר על כל שאר הנבראים. ניתן להסביר זאת בשני דרכים: | '''לא נאמר על בריאת האדם "כי טוב" כפי שנאמר על כל שאר הנבראים. ניתן להסביר זאת בשני דרכים:''' | ||
1.לאדם יש יכולת שכלית להבין את מה שאלוהים אומר לו, הרי ניתנת לו | 1.לאדם יש יכולת שכלית להבין את מה שאלוהים אומר לו, הרי ניתנת לו | ||
בחירה חופשית, וחייו יהיו על פי תוצאות בחירתו, כלומר הטוב והרע בידי האדם. | |||
2.אפשר שהאמירה "כי טוב" משתמעת מתוך הביטוי "טוב מאוד" [פס' 31] , | 2.אפשר שהאמירה "כי טוב" משתמעת מתוך הביטוי "טוב מאוד" [פס' 31] , | ||
הבא כסיכום חגיגי על כל הבריאה, שנבראה ללא פגם וללא עיוות. | |||
====פרק ב' פסוקים 1-3: בריאת השבת- יום שביעי==== | ====פרק ב' פסוקים 1-3: בריאת השבת- יום שביעי==== | ||
| שורה 155: | שורה 161: | ||
השביעי". | השביעי". | ||
שלוש פעמים בירך אלוהים בפרשת הבריאה: | '''שלוש פעמים בירך אלוהים בפרשת הבריאה:''' | ||
א. ברכה לדגים ולעופות- הברכה מציינת שבאופן פיזי תהיה להם יכולת התרבות. | א. ברכה לדגים ולעופות- הברכה מציינת שבאופן פיזי תהיה להם יכולת התרבות. | ||
ב. הברכה לאדם- הברכה מציינת גם את יכולת ההתרבות מבחינה פיזית וגם ברכה של יכולת רוחנית ביכולתו לשלוט בטבע. | ב. הברכה לאדם- הברכה מציינת גם את יכולת ההתרבות מבחינה פיזית וגם ברכה של יכולת רוחנית ביכולתו לשלוט בטבע. | ||
| שורה 161: | שורה 167: | ||
בשמירת השבת מחויב עם ישראל והיא משמשת כאות ברית בין אלוהים לעם ישראל. בתורה מוזכרים אותות ברית נוספים: | בשמירת השבת מחויב עם ישראל והיא משמשת כאות ברית בין אלוהים לעם ישראל. בתורה מוזכרים אותות ברית נוספים: | ||
* הקשת בענן – אות ברית בין ה' לאנושות. | |||
* ברית המילה- אות ברית אישית בין אדם מישראל לאלוהים. | |||
* השבת- אות ברית לאומית בין ה' לעם ישראל. | |||
"ויכל אלוהים ביום השביעי..." [פס' 2] מהפועל "ויכל" משתמע כי ה' גמר [ויכל] את מלאכת הבריאה ביום השביעי. לפנינו קושי: הרי את מלאכת הבריאה גמר ה' ביום השישי, ומדוע נאמר שה' גמר את מלאכת הבריאה ביום השביעי? | "ויכל אלוהים ביום השביעי..." [פס' 2] מהפועל "ויכל" משתמע כי ה' גמר [ויכל] את מלאכת הבריאה ביום השביעי. לפנינו קושי: הרי את מלאכת הבריאה גמר ה' ביום השישי, ומדוע נאמר שה' גמר את מלאכת הבריאה ביום השביעי? | ||
הפרוש ההגיוני ביותר אומר שיש לפרש את הפועל "ויכל" במשמעות להיות במצב שלאחר גמירה. ביום השביע אלוהים נמצא במצב שלאחר גמירתה של מלאכת הבריאה. יש חוקרים המתקנים את יום השביעי חיום שישי[תרגום השבעים]. | הפרוש ההגיוני ביותר אומר שיש לפרש את הפועל "ויכל" במשמעות להיות במצב שלאחר גמירה. ביום השביע אלוהים נמצא במצב שלאחר גמירתה של מלאכת הבריאה. יש חוקרים המתקנים את יום השביעי חיום שישי[תרגום השבעים]. | ||
'''לסיכום מהי מטרת הבריאה של העולם?''' | |||
1. הסבורים , שתיאור הבריאה מסתיים ביום השישי, חושבים שתיאור | |||
1. הסבורים , שתיאור הבריאה מסתיים ביום השישי, חושבים שתיאור הבריאה בא לציין את מעמדו של האדם כנזר הבריאה. | |||
2. הסבורים, שתיאור הבריאה מסתיים בתום היום השביע, חושבים שתיאור הבריאה כולו מדגיש את חשיבותו ואת קדושתו של יום השבת, מכיוון | |||
שביום השביעי שתי פעולותיו האחרונות של האלוהים היו הברכה והקדושה. | |||
3. להראות כי ה' הוא האל האחד והיחיד, הקודם לכול | 3 | ||
4 להתנגד להשקפות אליליות ולדעות שרווחו בקרב עמי המזרח הקדמון, | .להראות כי ה' הוא האל האחד והיחיד, הקודם לכול. | ||
4 להתנגד להשקפות אליליות ולדעות שרווחו בקרב עמי המזרח הקדמון,שלפיהן אלים שונים בראו את העולם. | |||
===פרק ב'- סיפור הבריאה השני, ב' 4 ב-25.=== | ===פרק ב'- סיפור הבריאה השני, ב' 4 ב-25.=== | ||
| שורה 183: | שורה 190: | ||
פרק זה מציג תיאור שני של העולם לפני הבריאה. תיאור זה שונה מהתיאור בפרק א'. | פרק זה מציג תיאור שני של העולם לפני הבריאה. תיאור זה שונה מהתיאור בפרק א'. | ||
מה משמעותם של השינויים האלה? | מה משמעותם של השינויים האלה? | ||