עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
בראשית פרקים א-ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פירוש שני של האור
(פירוש שני של האור) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרוש תיקון עריכה}} | |||
--------------- | |||
==סיכום פרק א'- == | ==סיכום פרק א'- == | ||
| שורה 5: | שורה 8: | ||
'''הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:''' | '''הפסוק הראשון בא ללמדנו שני דברים בסיסים ביותר באמונה המונותיאיסטית הישראלית:''' | ||
# אלוהים הוא אדון העולם, שכן הוא ברא אותו. | |||
# העולם יש לו התחלה בזמן ואינו קדמון כמו אלוהים- הישות הנצחית היחידה ביקום היא אלוהים. | |||
'''הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:''' | '''הפסוק הראשון מעלה כמה קשיים:''' | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
'''מסקנה לכל הימים:''' | '''מסקנה לכל הימים:''' | ||
# כל הפעולות בסיפור מיוחסות לאל אחד- תפיסה מונותיאיסטית.<BR>"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית. | |||
"ויאמר אלוהים" הביטוי הזה פותח כל אחד מימי הבריאה. לפי חז"ל מכונה האל "מי שאמר והעולם נעשה בדברו", כלומר העולם נברא במאמר האל. השימוש בפועל " ויאמר" בא להרחיק הגשמה של האל ולהדגיש את ריבונותו. לדעת חז"ל , לאמירה האלוהית קודמת מחשבה ותוכנית. | # " ויקרא אלוהים" בעצם קריאת שם יש הכרזה מטעם האל הבורא, הכרזה על שלטונו ובעלותו על הדבר שקרא לו בשם. קריאת השם מופיעה רק בשלושת הימים הראשונים :אור, חושך, שמים, ארץ וימים. מכאן שלטונו של האל על החושך, הארץ והים, שהם יסודות שהיו קיימים לפני הבריאה האלוהית. | ||
# "ויהי ערב ויהי בוקר..." יש כאן ציון יחידת זמן של יממה המתחילה עם בריאת האור והיא בוקר, ויהי ערב- חלפה מידת זמן של יום, אחר כך ויהי בוקר- חלפה מידת זמן של לילה. [במקרא ובמסורת היהודית השבת החגים והמועדים מתחילים עם ערב. | |||
# "וירא אלוהים כי טוב"- ביטוי זה שחוזר אחרי כל בריאה[למעט יום שני] מציין שהעולם במקורו טוב. | |||
# במבנה פרשת הבריאה יש התאמה בין צורה ותוכן. המבנה המסודר מבטא את הרעיון כי הבריאה היא שלמות הרמונית. | |||
ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים. | ההרמוניה בבריאה באה לידי ביטוי בקשר שבין הבריאה של שלושת הימים הראשונים לבין הבריאה בשלושת הימים האחרונים. | ||
יום ראשון- אור | * יום ראשון - אור | ||
* יום שני - רקיע | |||
* יום שלישי - יבשה ימים וצמחייה | |||
* יום רביעי - מאורות | |||
* יום חמישי - בעלי חיים בים וביבשה | |||
* יום שישי – חיות הארץ והאדם | |||
6.החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן". | 6.החזרות הן סממן סגנוני המאפיין את סיפור הבריאה, מדובר בחזרות של נוסחאות: "ויאמר אלוהים" "ויהי ערב ויהי בוקר" "וירא אלוהים כי טוב" "ויהי כן". | ||
| שורה 50: | שורה 55: | ||
יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו. | יש לשים לב שבריאת האור , וכך כל הדברים האחרים , נעשית באמירה ולא בעשייה ממש. לדעת חז"ל זוהי אמירה שקדמו לה מחשבה, רצון ותכנון. השימוש בפועל "ויאמר" כוונתו להרחיק הגשמה מה' ולהבליט את גדולתו ואת ריבונותו. | ||
פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח. | פתיחת הבריאה באור היא ויכוח עם התפיסה האלילית של המיתוסים במזרח הקדום, שלפיהם המאורות- השמש, ירח וכוכבים נחשבו כאלוהות. התורה באה לשלול מן המאורות את כוחם ולטעון, כי אלוהים ברא את האור ומקור האור אינו בשמש ובירח. | ||
פירוש שני אומר כי ביום הראשון ה' ברא את המאורות וביום הרביעי מיקם אותם בשמיים. | |||
'''פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני''' | '''פס 6 -8 בריאת הרקיע- יום שני''' | ||
| שורה 138: | שורה 144: | ||
'''הברכה מורכבת משני אלמנטים:''' | '''הברכה מורכבת משני אלמנטים:''' | ||
א. ברכה חומרית – גופנית: "פרו ורבו", כמו שנאמר לבעלי החיים ביום | |||
א. ברכה חומרית – גופנית: "פרו ורבו", כמו שנאמר לבעלי החיים ביום החמישי. | |||
ב. ברכה רוחנית- שכלית: "ורדו בדגת הים..." השלטון מחייב שימוש רב בשכל, אותו שכל שקיבל האדם מן האל בשעה שברא אותו. | ב. ברכה רוחנית- שכלית: "ורדו בדגת הים..." השלטון מחייב שימוש רב בשכל, אותו שכל שקיבל האדם מן האל בשעה שברא אותו. | ||
| שורה 184: | שורה 190: | ||
פרק זה מציג תיאור שני של העולם לפני הבריאה. תיאור זה שונה מהתיאור בפרק א'. | פרק זה מציג תיאור שני של העולם לפני הבריאה. תיאור זה שונה מהתיאור בפרק א'. | ||
מה משמעותם של השינויים האלה? | מה משמעותם של השינויים האלה? | ||