בראשית פרק ג': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:
הנחש המופיע כאן הוא בעל כוח דיבור ובזה ייחודו, יש בכוחו לשכנע את האישה לאכול מפרי העץ האסור.<BR> על הנחש נאמר כי היה ערום מכל חיית השדה, ואכן ערמומיותן באה לידי ביטוי בפסוקים הראשונים של פרק ג'.<BR>
הנחש המופיע כאן הוא בעל כוח דיבור ובזה ייחודו, יש בכוחו לשכנע את האישה לאכול מפרי העץ האסור.<BR> על הנחש נאמר כי היה ערום מכל חיית השדה, ואכן ערמומיותן באה לידי ביטוי בפסוקים הראשונים של פרק ג'.<BR>


( יש להניח שגם מי שקרא או שמע את הסיפור הזה לפני אלפי שנים לא הכיר נחשים מדברים, אבל קרוב לוודאי שהוא הכיר את הנחש מן המיתוסים של האזור, ובמיוחד את הנחש מהמיתוס האוגריתי  הגדול על מרד הים.<BR> ב"מרד הים" הנחש הוא חבר כבוד בחבורת האלים שהצטרפה לים במלחמתו בבעל.<BR> קריאת תגר על שלטון האל היא מרכיב יסודי בכל עלילות ראשית של עמי האזור.<BR> במיתוסים של האוגרית הכריזו הים וחבורתו מלחמה על בעל ועל חבורתו.<BR>)
(יש להניח שגם מי שקרא או שמע את הסיפור הזה לפני אלפי שנים לא הכיר נחשים מדברים, אבל קרוב לוודאי שהוא הכיר את הנחש מן המיתוסים של האזור, ובמיוחד את הנחש מהמיתוס האוגריתי  הגדול על מרד הים.<BR> ב"מרד הים" הנחש הוא חבר כבוד בחבורת האלים שהצטרפה לים במלחמתו בבעל.<BR> קריאת תגר על שלטון האל היא מרכיב יסודי בכל עלילות ראשית של עמי האזור.<BR> במיתוסים של האוגרית הכריזו הים וחבורתו מלחמה על בעל ועל חבורתו.<BR>)


השיחה בין האישה לנחש- ג' 1-5.
השיחה בין האישה לנחש- ג' 1-5.
שורה 73: שורה 73:
האישה אוכלת מהפרי האסור ונותנת גם לאישה.<BR> הוא אינו מתנגד ונענה לה ברצון, הוא מוצג כדמות פסיבית.<BR>
האישה אוכלת מהפרי האסור ונותנת גם לאישה.<BR> הוא אינו מתנגד ונענה לה ברצון, הוא מוצג כדמות פסיבית.<BR>
לאחר האכילה "ותפקחנה עיני שניהם, וידעו כי ערומים הם,," הם כנראה מתביישים מהתאווה המינית שתקפה אותם או במערומיהם.<BR>  
לאחר האכילה "ותפקחנה עיני שניהם, וידעו כי ערומים הם,," הם כנראה מתביישים מהתאווה המינית שתקפה אותם או במערומיהם.<BR>  
(בפרקים הקודמים עסקנו בשאלות שונות הנוגעות ליחסים בין אלוהים לאדם: מה משותף להם ומה שונה ביניהם.<BR> סיפור האכילה מעץ הדעת מוסיף נתונים חשובים הנוגעים לשאלות אלה.<BR> על פי הסיפור הזה יש שני מישורים שבהם מובחן האלוהים: בידיעה ובתוחלת החיים.<BR> בראשית סיפור האדם מובחן מהאל  הן בידיעתו והן בתוחלת החיים שלו.<BR> ובסוף הסיפור הוא מובחן ממנו רק בתוחלת החיים.<BR> בשני המישורים, האמצעי לשמירת ההבדלים האלה היא הימנעותו של האדם מאכילת פירות מסוימים.<BR>
(בפרקים הקודמים עסקנו בשאלות שונות הנוגעות ליחסים בין אלוהים לאדם: מה משותף להם ומה שונה ביניהם.<BR>סיפור האכילה מעץ הדעת מוסיף נתונים חשובים הנוגעים לשאלות אלה.<BR> על פי הסיפור הזה יש שני מישורים שבהם מובחן האלוהים: בידיעה ובתוחלת החיים.<BR> בראשית סיפור האדם מובחן מהאל  הן בידיעתו והן בתוחלת החיים שלו.<BR> ובסוף הסיפור הוא מובחן ממנו רק בתוחלת החיים.<BR> בשני המישורים, האמצעי לשמירת ההבדלים האלה היא הימנעותו של האדם מאכילת פירות מסוימים.<BR>


פס' 7-17: האדם ואשתו אוכלים מפרי עץ הדעת
פס' 7-17: האדם ואשתו אוכלים מפרי עץ הדעת
שורה 81: שורה 81:
עץ הדעת יכול להעביר את האדם ממצב של תמימות למצב של ידיעה ובושה, במיוחד הבושה המינית.<BR>.<BR> עץ הדעת אפשר לאדם להיות מודע לכל מה שסביבו, שהרי לפני האכילה היה כמו ילד קטן, שאפילו את העובדה הבסיסית שהיה ערום לא ידע.<BR> בנוסף לכך , האכילה מן הפרי האסור החדירה לאדם את האבחנה כי מעשה שעשה אינו טוב, שהרי מיד לאחר מכן מסופר לנו שהאדם מתחבא מאלוהים, שכן ידע שהפר את מצוות האל.<BR>  
עץ הדעת יכול להעביר את האדם ממצב של תמימות למצב של ידיעה ובושה, במיוחד הבושה המינית.<BR>.<BR> עץ הדעת אפשר לאדם להיות מודע לכל מה שסביבו, שהרי לפני האכילה היה כמו ילד קטן, שאפילו את העובדה הבסיסית שהיה ערום לא ידע.<BR> בנוסף לכך , האכילה מן הפרי האסור החדירה לאדם את האבחנה כי מעשה שעשה אינו טוב, שהרי מיד לאחר מכן מסופר לנו שהאדם מתחבא מאלוהים, שכן ידע שהפר את מצוות האל.<BR>  
עץ הדעת כמה משמעויות:
עץ הדעת כמה משמעויות:
- הידיעה המינית, הבושה הקשורה במין.<BR>
-הידיעה המינית, הבושה הקשורה במין.<BR>
- ידיעה במובן של מודעות למה שמסביב.<BR>
-ידיעה במובן של מודעות למה שמסביב.<BR>
- ההבחנה המוסרית בין טוב לרע.<BR>
-ההבחנה המוסרית בין טוב לרע.<BR>


בירור האשמה- פס' 8-13
בירור האשמה- פס' 8-13
שורה 105: שורה 105:
הצורה "השיאני" מהשורש "נשא" שמשמעותה לרמות, לפתות.<BR>.<BR> מכאן , ראויים החוטאים להיענש לאחר שנחקרו והוכחה אשמתם.<BR>
הצורה "השיאני" מהשורש "נשא" שמשמעותה לרמות, לפתות.<BR>.<BR> מכאן , ראויים החוטאים להיענש לאחר שנחקרו והוכחה אשמתם.<BR>
רק בסוף פונה אלוהים אל הנחש.<BR> בפנייתו אל הנחש אין הוא שואל אותו מה עשה, כמו ששאל את האדם והאישה אלא מטיל עליו את העונש, כנראה מתוך מגמה של התורה לבטל את חשיבותו של הנחש כיצור בעל כוחות אלוהיים מיוחדים.<BR> לנחש אין כל חשיבות.<BR> הוא רק אחד מחיית השדה שעשה אלוהים, וכך מתייחס אליו אלוהים גם בעונש "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה".<BR>
רק בסוף פונה אלוהים אל הנחש.<BR> בפנייתו אל הנחש אין הוא שואל אותו מה עשה, כמו ששאל את האדם והאישה אלא מטיל עליו את העונש, כנראה מתוך מגמה של התורה לבטל את חשיבותו של הנחש כיצור בעל כוחות אלוהיים מיוחדים.<BR> לנחש אין כל חשיבות.<BR> הוא רק אחד מחיית השדה שעשה אלוהים, וכך מתייחס אליו אלוהים גם בעונש "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה".<BR>
אכילת הפרי האסור הביאה לדיסהרמוניה ופירוד בין האדם לאשתו, והדבר נוגד את הנאמר בפרק הקודם על האדם: "ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" [פס' 24].<BR> דבקות זו בין האדם לאישה הופרה והתפרקה מיד לאחר שהתחילה עם הפרת הצו האלוהי.<BR>
אכילת הפרי האסור הביאה לדיסהרמוניה ופירוד בין האדם לאשתו, והדבר נוגד את הנאמר בפרק הקודם על האדם: "ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" [פס' 24].<BR> דבקות זו בין האדם לאישה הופרה והתפרקה מיד לאחר שהתחילה עם הפרת הצו האלוהי.<BR>


מה השינוי שחל באדם:
מה השינוי שחל באדם:
שורה 123: שורה 123:
עונשם של הנחש, האישה והאדם הם לפי העיקרון : מידה כנגד מידה.<BR> [עיקרון המובלט באמצעות השורש א.<BR>כ.<BR>ל- מופיע 17 פעמים לאורך הפרק]
עונשם של הנחש, האישה והאדם הם לפי העיקרון : מידה כנגד מידה.<BR> [עיקרון המובלט באמצעות השורש א.<BR>כ.<BR>ל- מופיע 17 פעמים לאורך הפרק]


עונשו של הנחש:
עונשו של הנחש:
1.יהא מקולל מכל החיות, וילך מעתה על גחונו.<BR> אין לנו שום רמז על דמות הנחש טרם נענש.<BR> לפי אגדת חז"ל נחש זה היה דומה לאדם בצורתו.<BR> לאגדה זו יש התאמה מחותמות מסופוטמיות עתיקות המראות ציורים של דמות שחציה נחש וחציה אדם.<BR>  
1.יהא מקולל מכל החיות, וילך מעתה על גחונו.<BR> אין לנו שום רמז על דמות הנחש טרם נענש.<BR> לפי אגדת חז"ל נחש זה היה דומה לאדם בצורתו.<BR> לאגדה זו יש התאמה מחותמות מסופוטמיות עתיקות המראות ציורים של דמות שחציה נחש וחציה אדם.<BR>  
2.הנחש שהסית את האישה לאכול מהפרי האסור ,יאכל עפר כל ימי חייו.<BR> יש פרשנים הטוענים שזהו ביטוי להכנעה והשפלה.<BR>
2.הנחש שהסית את האישה לאכול מהפרי האסור ,יאכל עפר כל ימי חייו.<BR> יש פרשנים הטוענים שזהו ביטוי להכנעה והשפלה.<BR>
3.הנחש שהיה ביחסים טובים עם האדם, הרי שמעתה תהא איבה נצחית בין הנחש לצאצאי האדם: הנחש ינסה להכיש את האדם בעקביו, והאדם ינסה לחסל את הנחש ברציצת גולגולתו.<BR>
3.הנחש שהיה ביחסים טובים עם האדם, הרי שמעתה תהא איבה נצחית בין הנחש לצאצאי האדם: הנחש ינסה להכיש את האדם בעקביו, והאדם ינסה לחסל את הנחש ברציצת גולגולתו.<BR>
הפעל "שוף "בעל שתי משמעויות: "הוא ישופך ראש"-
הפעל "שוף "בעל שתי משמעויות: "הוא ישופך ראש"-
"ואתה(=הנחש) תשופנו עקב- הנחש ישאף, יתנשף, כשם שהם עושים לפני הכשה.<BR> הנחש יכיש את האדם בעקבו.<BR>
"ואתה(=הנחש) תשופנו עקב- הנחש ישאף, יתנשף, כשם שהם עושים לפני הכשה.<BR> הנחש יכיש את האדם בעקבו.<BR  
4.הנחש שהיה ערום מכל חית השדה , החכם מכולם, הופך לארור מכול החיות.<BR>
4.הנחש שהיה ערום מכל חית השדה , החכם מכולם, הופך לארור מכול החיות.<BR>


שורה 164: שורה 164:
  בין האדם לאל-עונשים  
  בין האדם לאל-עונשים  
ובין האדם לחיות- איבה לנחש
ובין האדם לחיות- איבה לנחש
ובינו לבין אישתו-ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.<BR>  
ובינו לבין אישתו-ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.<BR>  
ובינו לבין הטבע ארורה האדמה,,
ובינו לבין הטבע ארורה האדמה,,
האדם נעלה מיתר הברואים ונתברך בחופש הבחירה.<BR> הוא אחראי לגורלו הוא חטא ולכן נענש.<BR>
האדם נעלה מיתר הברואים ונתברך בחופש הבחירה.<BR> הוא אחראי לגורלו הוא חטא ולכן נענש.<BR>
שורה 174: שורה 174:
מדוע מצמיחה האדמה עשבים רעים?  
מדוע מצמיחה האדמה עשבים רעים?  
מדוע שולט הגבר באישה?
מדוע שולט הגבר באישה?
מדוע אין חיי נצח?  
מדוע אין חיי נצח?  
מדוע המנהג לקבור באדמה?
מדוע המנהג לקבור באדמה?
מדוע האישה נשלטת על ידי בעלה?
מדוע האישה נשלטת על ידי בעלה?
סיפור אטיולוגי זה בא לתת סיבות לבעיות יסוד שהטרידו בני אדם רבים מימי קדם.<BR>
סיפור אטיולוגי זה בא לתת סיבות לבעיות יסוד שהטרידו בני אדם רבים מימי קדם.<BR>
עצם הדבר, שהעונש שהוטל על החוטאים עובר גם לדורות הבאים, משקף תפיסה שמעשי האדם משפיעים לא רק על גורלו אלא גם על הדורות הבאים אחריו, ומכאן האחריות של האדם לא רק כלפי עצמו אלא גם על הדורות הבאים אחריו.<BR>
עצם הדבר, שהעונש שהוטל על החוטאים עובר גם לדורות הבאים, משקף תפיסה שמעשי האדם משפיעים לא רק על גורלו אלא גם על הדורות הבאים אחריו, ומכאן האחריות של האדם לא רק כלפי עצמו אלא גם על הדורות הבאים אחריו.<BR>