פרקים ו'-ז'-ח'-סיפור נוח והמבול:

פס'-9-22-נוח והמבול:

ה' מחליט להעניש את העולם ואת האנושות בגלל חטאי בני האדם(חוץ מנוח שהיה צדיק).הוא מבקש מנוח לבנות תיבה שעשויה מחומרים חזקים כדי שלא תשקע או תטבע ואליה הוא אמור להיכנס יחד עם בני משפחתו ובע"ח מכל סוג זכר ונקבה.נוח עושה זאת ואלוקים מביא מבול על העולם שמשמיד ומשחיט את כל החיים בו(בע"ח ובני האדם).

פרקים-ז'-ח'-הסבר על הנקרא:

המבול נמשך כ-40 יום ו40 לילה והעולם נחרב.לאחר 40 יום מודיע אלוקים לנוח כי סיים את מלאכתו,אז שולח נוח עורב לבדוק את העולם והעורב חוזר לתיבה.אח"כ הוא שולח את היונה שחוזרת גם היא לתיבה,הוא שולח אותה פעם שנייה,והיא חוזרת עם עלה של עץ הזית,וזה רמז שהעולם התייבש.בפעם השלישית שהיא נשלחת היא כבר לא חוזרת.לאחר שהעולם התייבש נוח ובני משפחתו ורכושו יוצאים מהתיבה,מקריבים קורבן תודה לאלוקים,אלוקים מריח את הקורבן ומחליט שלעולם לא יביא מבול שישמיד את העולם כמו בימי נוח.עד כאן הסיפור המקראי שמתאר את נוח והמבול,לסיפור זה קיימת מקבילה במזרח הקדום שנקראת "סיפור נוח הבבלי" "עלילת גילגאמיש".

לפי הסיפור הבבלי אדם ושמו "אותנפישתים"-נוח הבבלי. היה חבר של האל אאה שהודיע לו שהוא מתכוון להשמיד את העולם והאנושות בגלל שבני האדם מפריעים למנוחתם של האלים.הוא מבקש מנוח הבבלי לבנות תיבה,להיכנס אליה יחד עם בני משפחתו ובעלי חיים כדי להינצל.נוח עושה כדבריו והמבול נמשך שבעה ימים.בסיומו שולח נוח יונה אח"כ סנונית ובסוף עורב,העורב לא שב לתיבה וזה סימן שהעולם התייבש.אח"כ הם יוצאים מהתיבה ומקריבים קורבנות לאלים והאלים נשבעים לעולם לא יביאו עוד מבול כזה על העולם והופכים את נוח הבבלי לאל.

שוני בין שני הסיפורים: 1.הסיבה למבול: בתנ"ך-החטאים שהם עשו. בסיפור הבבלי-האדם מפריע למנוחת האלים.

2.סדר שליחת העופות.

3.הסיבה להצלת הגיבור: בתנ"ך-נוח צדיק. בסיפור הבבלי-נוח מקורב לאל אאה.

4.בתנ"ך-נוח נשאר אדם. בסיפור הבבלי-נוח הופך לאל.


דמיון בין שני הסיפורים:

1.בשני הסיפורים מקריבים קורבן תודה לאל.

2.בשני הסיפורים המבול וההשמדה הוא החלטת האל.

3.בשני הסיפורים הגיבור הוא נוח,נוח הבבלי והוא מקורב לאל.

4.בשני הסיפורים יש שבועה של האלים לא להביא יותר מבול לעולם.


קישורים מומלצים

מבחן בנושא פרק ט' בספר בראשית