על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גזרת חפי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(הוספה של צמד מילים נוסף שתלמידים שלי העלו בשיעור אשר הקל עליהם לזכור את הפעלים בגזרה)
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ)


לגזרה זו שייכים 6 שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג".  
'''גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ)'''
 
לגזרה זו שייכים '''6''' שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג".  
לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ.
לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ.
 
*מומלץ לזכור את השורשים ע"פ ראשי התיבות הבאים:"תקע בׁרג ויזע" ( או: "בקעת גר", ויוצא מן הכלל שורש י.ז.ע ,קיימת עוד שיטה לזכור את ראשי התבות הללו באמצעות צמד המילים "גבר תקע" אשר מכיל את אותן האותיות כמו בקעת גר  )
בניין קל
[[Image:Hafiz.PNG]]
'''בניין קל'''


שורש צורת הכתיבה של הפועל
שורש צורת הכתיבה של הפועל
עתיד י-צ-ק יִצֹּק (יִיְצֹק יִצְצֹק יִצֹּק)
עתיד י-צ-ק יִצֹּק (יִיְצֹק -> יִצְצֹק -> יִצֹּק)
עתיד י-צ-ר יִצֹּר (יִיְצֹר יִצְצֹר יִצֹּר)
עתיד י-צ-ר יִצֹּר (יִיְצֹר -> יִצְצֹר -> יִצֹּר)


• בשתי הדוגמאות הנ"ל, יְ (שוואית) מידמה(נעלמת) וה-צ שאחריה מקבלת דגש משלים הידמות מלאה.
• בשתי הדוגמאות הנ"ל, יְ (שוואית) מידמה(נעלמת) וה-צ שאחריה מקבלת דגש משלים הידמות מלאה.
למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים.
למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים.


בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל.
'''בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל.'''


הִפְעִיל הֻפְעַל
הִפְעִיל הֻפְעַל
עבר הִצִּיב (הִיְצִיב הִצְצִיב הִצִּיב) הֻצַּב (הֻיְצַב הֻצְצַב הֻצַּב)
עבר הִצִּיב (הִיְצִיב -> הִצְצִיב -> הִצִּיב) הֻצַּב (הֻיְצַב -> הֻצְצַב -> הֻצַּב)
הווה מַצִּיב מֻצַּב
הווה מַצִּיב מֻצַּב
עתיד יַצִּיב יֻצַּב
עתיד יַצִּיב יֻצַּב
שורה 25: שורה 28:
• בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה.
• בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה.


הבניינים הדגושים
'''הבניינים הדגושים'''


שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
שורה 32: שורה 35:




• נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.
•נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.
 
*הערות:
 
•סימן ההיכר של גזרת חפי"צ הוא צ¬ דגושה ואחריה אחת מאותיות "קרע בתג".
•בפועל מַצִּילוֹת ה-צ  דגושה אך אחריה מופיעה ל שאינה שייכת ל"קרע בתג" ולכן השורש יהיה נ-צ-ל (גזרת חפ"נ).


הערות
[[Category:לשון והבעה עברית]]
• סימן ההיכר של גזרת חפי"צ הוא צ¬ דגושה ואחריה אחת מאותיות "קרע בתג".
• בפועל מַצִּילוֹת ה-צ  דגושה אך אחריה מופיעה ל שאינה שייכת ל"קרע בתג" ולכן השורש יהיה נ-צ-ל (גזרת חפ"נ).

גרסה אחרונה מ־11:45, 24 באוקטובר 2015

גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ)

לגזרה זו שייכים 6 שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג". לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ.

  • מומלץ לזכור את השורשים ע"פ ראשי התיבות הבאים:"תקע בׁרג ויזע" ( או: "בקעת גר", ויוצא מן הכלל שורש י.ז.ע ,קיימת עוד שיטה לזכור את ראשי התבות הללו באמצעות צמד המילים "גבר תקע" אשר מכיל את אותן האותיות כמו בקעת גר )

Hafiz.PNG

בניין קל

שורש צורת הכתיבה של הפועל עתיד י-צ-ק יִצֹּק (יִיְצֹק -> יִצְצֹק -> יִצֹּק) עתיד י-צ-ר יִצֹּר (יִיְצֹר -> יִצְצֹר -> יִצֹּר)

• בשתי הדוגמאות הנ"ל, יְ (שוואית) מידמה(נעלמת) וה-צ שאחריה מקבלת דגש משלים הידמות מלאה. למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים.

בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל.

הִפְעִיל הֻפְעַל עבר הִצִּיב (הִיְצִיב -> הִצְצִיב -> הִצִּיב) הֻצַּב (הֻיְצַב -> הֻצְצַב -> הֻצַּב) הווה מַצִּיב מֻצַּב עתיד יַצִּיב יֻצַּב ציווי הַצֵּב אין ציווי שם פועל לְהַצִּיב אין שם פועל

• בבניין הִפְעִיל, מן השורש י-צ-ב, במקום הִיְצִיב נקבל הִצִּיב עם דגש משלים הידמות מלאה. • בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה.

הבניינים הדגושים

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל י-צ-ב יִצֵּב יֻצַּב הִתְיַצֵּב


•נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.

  • הערות:

•סימן ההיכר של גזרת חפי"צ הוא צ¬ דגושה ואחריה אחת מאותיות "קרע בתג". •בפועל מַצִּילוֹת ה-צ דגושה אך אחריה מופיעה ל שאינה שייכת ל"קרע בתג" ולכן השורש יהיה נ-צ-ל (גזרת חפ"נ).