על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גן נעול / רחל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 25: שורה 25:
===בית שני===
===בית שני===


בבית השני נעלמת הפנייה הישירה אל הנמען ואת מקומה תופסת אמירה מכלילה: "גן נעול - אדם".  כלומר האדם הוא גן – מטאפורה המרמזת על יופי, טוב, אבל הגן הזה נעול בפני הזולת - סגור ומסוגר. אמירה מכלילה זו מהווה תשובה לשאלה הפותחת את השיר: "מי אתה?". מהאמירה המכלילה אפשר להניח שהדוברת איננה מתכוונת לנמען הספציפי דווקא אלא תוהה באופן כללי על מהות האדם, על האפשרות לגעת נגיעה מהותית כלשהי בזולת.  
בבית השני נעלמת הפנייה הישירה אל הנמען ואת מקומה תופסת אמירה מכלילה: "גן נעול - אדם".  כלומר האדם הוא גן – מטאפורה המרמזת על יופי, טוב, אבל הגן הזה נעול בפני הזולת - סגור ומסוגר. אמירה מכלילה זו מהווה תשובה לשאלה הפותחת את השיר: "מי אתה?". מהאמירה המכלילה אפשר להניח שהדוברת איננה מתכוונת לנמען הספציפי דווקא אלא תוהה באופן כללי על מהות האדם, על האפשרות לגעת נגיעה מהותית כלשהי בזולת.


===סיום השיר===  
===סיום השיר===  
שורה 34: שורה 34:
'''ברקע שתי אלוזיות:'''
'''ברקע שתי אלוזיות:'''


*אלוזיה לשיר השירים, על דרך הניגוד: "גן נעול אחותי כלה" – אומר האוהב על אהובתו (שיר השירים ה' א). שיר השירים, הוא ספר שירי האהבה המקראי, בו מתוארת אהבת גבר לאישה – הגן הנעול מסמל את גן האהבה הנעול שייפתח באהבה אל האוהב המשתוקק. גם בשיר של רחל – האדם הוא גן נעול אך הסגירות איננה זמנית כי אם קיומית. האדם פוחד ונרתע מהקשר עם הזולת.
*אלוזיה לשיר השירים, על דרך הניגוד: "גן נעול אחותי כלה" – אומר האוהב על אהובתו (שיר השירים ה' א). שיר השירים, הוא ספר שירי האהבה המקראי, בו מתוארת אהבת גבר לאישה – הגן הנעול מסמל את גן האהבה הנעול שייפתח באהבה אל האוהב המשתוקק. גם בשיר של רחל – האדם הוא גן נעול אך הסגירות איננה זמנית כי אם קיומית. האדם פוחד ונרתע מהקשר עם הזולת.
* "ומשה הכה בסלע ויצאו ממנו מים" (במדבר כ' 7). כמבחן של אמונה נדרש משה לדבר אל הסלע ואז יצאו ממנו מים להשקות את העם הצמא והמתלונן. אך הוא לא סמך על הנס. מתוך חוסר אמונה – הכה בסלע (ועל כך נענש). על הדוברת להכות בסלע עד זוב דם, מבלי שתהיה הבטחה לנס. דרוש כוח נפשי לפרוץ אל לבו של הזולת
* "ומשה הכה בסלע ויצאו ממנו מים" (במדבר כ' 7). כמבחן של אמונה נדרש משה לדבר אל הסלע ואז יצאו ממנו מים להשקות את העם הצמא והמתלונן. אך הוא לא סמך על הנס. מתוך חוסר אמונה – הכה בסלע (ועל כך נענש). על הדוברת להכות בסלע עד זוב דם, מבלי שתהיה הבטחה לנס. דרוש כוח נפשי לפרוץ אל לבו של הזולת
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ספרות]]

תפריט ניווט