admin
1,372
עריכות
הדיון באו"ם ועמדת מעצמות-העל (השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות בדיון באו"ם): הבדלים בין גרסאות בדף
הדיון באו"ם ועמדת מעצמות-העל (השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות בדיון באו"ם) (הצגת מקור)
גרסה מ־15:12, 13 במאי 2006
, 13 במאי 2006←התגובות להמלצות הועדה:
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
- '''עמדת בריטניה''' – הסכימה לעקרונות הועדה אבל שאלה כיצד מיישמים אותם. היא תתמוך בכל תוכנית שתתקבל ע"י שני הצדדים אבל שאחד הצדדים מתנגד יהיה קשה לבצע את התוכנית. לטענתה האו"ם יצטרך להעזר בכוח צבאי אחר ליישום כי היא אינה מוכנה להשתמש בצבא שלה. | - '''עמדת בריטניה''' – הסכימה לעקרונות הועדה אבל שאלה כיצד מיישמים אותם. היא תתמוך בכל תוכנית שתתקבל ע"י שני הצדדים אבל שאחד הצדדים מתנגד יהיה קשה לבצע את התוכנית. לטענתה האו"ם יצטרך להעזר בכוח צבאי אחר ליישום כי היא אינה מוכנה להשתמש בצבא שלה. | ||
ועדת אד הוק: בספטמבר 1947 התכנס האו"ם ובישיבה זו נבחרה ועדה שעליה הוטל לטפל בשאלת א"י על סמך המלצות אונסק"ופ. בועדה נידונו ענייני ירושלים והגבולות היהודים, ניסו ללחוץ ולהביא לשינוי קטן בגבולות המדינה היהודית. ועדת אד הוק אשרה את הצעת הרוב באונסק"ופ והחליטה להמליץ בפני האו"ם על צעדים פוליטיים מתאימים כדי להוציא את התוכנית לפועל. כעת היה צורך בשני שליש קולות כדי להפוך את ההצעה לבת תוקף. ב-29 בנובמבר 1947 (שבת) התקיימה הצבעה גלויה בנושא א"י, באווירה מתוחה מאוד. הציונים הפעילו מערכת הסברה אדירה לשכנוע ראשי המדינות לתמוך בהצבעה. בהצבעה הצביעו 33 מדינות בעד, 13 נגד (מדינות ערב, תורכיה, יוון, קובה, הודו, אפגניסטן ופקיסטן) ו- 10 מדינות נמנעו. ברגע השיא הפך העם היהודי לבעל הזכות אחרי 2000 שנה על ארצו וניתן האישור להקמת מדינה יהודית. | ====ועדת אד הוק:==== | ||
בספטמבר 1947 התכנס האו"ם ובישיבה זו נבחרה ועדה שעליה הוטל לטפל בשאלת א"י על סמך המלצות אונסק"ופ. בועדה נידונו ענייני ירושלים והגבולות היהודים, ניסו ללחוץ ולהביא לשינוי קטן בגבולות המדינה היהודית. ועדת אד הוק אשרה את הצעת הרוב באונסק"ופ והחליטה להמליץ בפני האו"ם על צעדים פוליטיים מתאימים כדי להוציא את התוכנית לפועל. כעת היה צורך בשני שליש קולות כדי להפוך את ההצעה לבת תוקף. ב-29 בנובמבר 1947 (שבת) התקיימה הצבעה גלויה בנושא א"י, באווירה מתוחה מאוד. הציונים הפעילו מערכת הסברה אדירה לשכנוע ראשי המדינות לתמוך בהצבעה. בהצבעה הצביעו 33 מדינות בעד, 13 נגד (מדינות ערב, תורכיה, יוון, קובה, הודו, אפגניסטן ופקיסטן) ו- 10 מדינות נמנעו. ברגע השיא הפך העם היהודי לבעל הזכות אחרי 2000 שנה על ארצו וניתן האישור להקמת מדינה יהודית. | |||
הגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה: | ===הגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה: === | ||
א. הסכמה בין ארה"ב לברה"מ לראשונה ממלחה"ע ה- 2, שתפו השתיים פעולה, מקרה נדיר בזמן "המלחמה הקרה". ארה"ב שמעמדה עלה בעולם ובמזה"ת היתה נתונה ללחץ מצד יהדות ארה"ב, טרומן התמודד על תקופת כהונה שנייה ולכן היה זקוק לקול היהודי. ברה"מ ראתה בבריטניה אויב שיש להחלישו, מעמדה עלה והיא קיוותה שהישוב בארץ יתפתח למדינה פרו סובייטית. | א. הסכמה בין ארה"ב לברה"מ לראשונה ממלחה"ע ה- 2, שתפו השתיים פעולה, מקרה נדיר בזמן "המלחמה הקרה". ארה"ב שמעמדה עלה בעולם ובמזה"ת היתה נתונה ללחץ מצד יהדות ארה"ב, טרומן התמודד על תקופת כהונה שנייה ולכן היה זקוק לקול היהודי. ברה"מ ראתה בבריטניה אויב שיש להחלישו, מעמדה עלה והיא קיוותה שהישוב בארץ יתפתח למדינה פרו סובייטית. | ||
ב. השואה ובעיית הפליטים הוכיחו לעולם בצורה חד משמעית את הצורך בפתרון לעם היהודי, מאבק הישוב בארץ בנושא ההעפלה סוקר היטב בכלי התקשורת. | ב. השואה ובעיית הפליטים הוכיחו לעולם בצורה חד משמעית את הצורך בפתרון לעם היהודי, מאבק הישוב בארץ בנושא ההעפלה סוקר היטב בכלי התקשורת. | ||
ג. מדינות עצמאיות צעירות באסיה ובאפריקה – הללו תמכו במאבקם של עמים אחרים לעצמאות כמו הלאום היהודי. | ג. מדינות עצמאיות צעירות באסיה ובאפריקה – הללו תמכו במאבקם של עמים אחרים לעצמאות כמו הלאום היהודי. | ||
ד. הישוב היהודי בארץ הגיע לשלב בו יכל לנהל מדינה, כוחו עלה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוגרפית. המוסדות הלאומים כבר הוכשרו לקבל לידיהם את השלטון ולשכנע את העולם ביכולתם. | ד. הישוב היהודי בארץ הגיע לשלב בו יכל לנהל מדינה, כוחו עלה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוגרפית. המוסדות הלאומים כבר הוכשרו לקבל לידיהם את השלטון ולשכנע את העולם ביכולתם. | ||