admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
האמצעים הספרותיים להעברת הביקורת הם רבים ומגוונים . | האמצעים הספרותיים להעברת הביקורת הם רבים ומגוונים . | ||
===הצגת דמותו של מרסו על רקע החברה בה הוא פועל=== | |||
החברה המתוארת ברומן היא חברה קולוניאלית, רצח הערבי בחברה זו הוא חסר ערך, אם היה מרסו משתף פעולה, מוצא מניע כלשהו להתנהגותו, היה ללא ספק נחלץ מהעונש. | |||
דמותו של הערבי כאדם וכקורבן כלל אינה נלקחת בחשבון, לא אצל מרסו ולא בקרב הממסד השופט אותו. | |||
מרסו נענש על אי ציות לכללי ההתנהגות הנאותה של בן המתאבל על מות אימו ולא על רצח הערבי.(עמ' 95). | |||
===אנלוגיה ניגודית בין מרסו דובר האמת וצביעות החברה=== | |||
מרסו מעורר בראשית הרומן התנגדות אצל הקורא עקב אדישותו לעולם, אולם בהמשך, בעקבות המשפט החושף חברה אכזרית וצבועה, משתנה יחסו של הקורא כלפי מרסו. שכן חברה זו אינה ראויה להתייחסות אחרת. מרסו אינו מכיר את כללי המשחק המבוססים על מוסכמות שקריות ודובר אמת גם כשהוא יודע שהוא ייראה מגוחך ושהדבר עלול להזיק לו, "אמרתי בחיפזון, במילים מבולבלות קצת בידיעה שאני שם את עצמי ללעג, שזה היה בגלל השמש." (עמ' 96) ובמקרה אחר (עמ' 85) בהסכימו עם שוער בית האבות: "רק דבר אחד, שהעד צודק. באמת הצעתי לו סיגריה". על רקע הצביעות של החברה, הדבקות של מרסו באמת הופכת אותו לדמות בעלת ערך ויחסו של הקורא כלפיו משתנה. | |||