החקיקה במדינת ישראל - ביטוי למדינה יהודית
ביטוי לדת היהודית בחקיקה
- חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – מעניק סמכות ייחודית לבתי דין רבניים לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים על פי ההלכה.
- חוק שעות העבודה והמנוחה – חוק הקובע את יום המנוחה השבועי; לגבי יהודי – את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי – את יום א' או יום ו' על פי המקובל עליו. העסקת עובד ביום המנוחה השבועית – אסורה; כמו כן נאסר על בעל בית מלאכה, על בעל מפעל תעשייה, ועל בעל חנות לעבוד ביום המנוחה, אלא אם ניתן היתר מפורש על ידי שר העבודה על פי החלטת שרים מטעמים של פגיעה בכלכלה, בתהליך העבודה או אספקת שירותים חיוניים לציבור. (זהו חוק סוציאלי המגן על העובד מפני שרירות המעסיק אך הוא ניתפס ע"י מרבית הציבור ככפייה דתית).
- חוק איסור גידול חזיר – אוסר על גידול חזירים בארץ, להוציא אזורים בהם מרוכזת אוכלוסייה שאינה יהודית ואינה מוסלמית.
- חוק חג המצות (איסורי חמץ) – אוסר להציג חמץ בפומבי למכירה במשך כל ימי הפסח בישובים בהם רוב התושבים הם יהודים.
ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית
- חוק חינוך ממלכתי – מדגיש את הנחלת המורשת היהודית במסגרת מוסדות החינוך.
- חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה – החוק קובע תאריך שיוקדש מידי שנה להתייחדות עם זכר השואה ועם זכר מעשי הגבורה והמרד – מטרתו להנחיל את מורשת השואה.
- חוק רשות השידור – בחוק נקבע מהן מטרות השידור הציבורי. אחת מהם – היא חיזוק הקשר בין אזרחי ישראל היהודים למורשתם היהודית.
- חוק יסודות המשפט – קובע כי אם ישנה בעיה משפטית, שאין לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל.
ביטוי ללאום היהודי
- חוק השבות – מאפשר לכל יהודי [וכן לבנו ולנכדו ולבנות זוגם] לעלות לישראל ולקבל אשרת עולה. כל הגישות המעוניינות ברוב יהודי בישראל תומכות בחוק זה.
- חוק האזרחות – מגדיר את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית. אחד מהם מתאפשר מתוקף השבות. אזרחות ישראלית מוענקת אוטומטית לכל יהודי שעולה לישראל ומביע נכונותו להשתקע בה.
- חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – חוק זה מבטא הסכם בין מדינת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית. הוא קובע את תפקידי ההנהלה ותפקידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל.