על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

היהודים בארצות האיסלאם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
*רמה:כיתה י'.
*רמה:כיתה י'.
===יהודי ארצות האסלאם===
===יהודי ארצות האסלאם===
===='''המדינות הקולוניאליות ששלטו בארצות האסלאם:'''====
'''צרפת:'''
צרפת שלטה באלג'יריה, שנכבשה ב-1830, בתוניסיה, שנכבשה ב-1881, ובמרוקו, שנכבשה ב-1912. צרפת גם קיבלה מנדט על סוריה ולבנון אחרי וועדת סאן-רמו.
'''בריטניה:'''
בריטניה שלטה במצרים, שנכבשה ב-1882, בעדן, שנכבשה ב-1839. בריטניה גם קיבלה מנדט על א"י ועיראק.
'''ההבדלים בין דרכי השליטה:'''
צרפת – צרפת נהגה לספח את הארצות שבהן שלטה, כמו אלג'יריה,  או שהקימה בהן משטרי חסות, כמו תוניסיה. גם בסוריה ולבנון, ארצות בהן היא קיבלה מנדט, היא נהגה במדיניות של פיקוח צמוד והתערבה בצורה ישירה בניהול המדינה. צרפת גם יישבה צרפתים במדינות שבהן שלטה. סגנון השליטה שהנהיגה בארצותיה נקרא "קולוניאליזם עמוק"; צרפת פעלה למען הנחלת התרבות הצרפתית והשפה הצרפתית. הצרפתים גם הקימו בתי ספר ומוסדות צרפתיים.
בריטניה – סגנון השליטה שבריטניה הנהיגה נקרא "קולוניאליזם נאור" – שלטון עקיף. בארצות בהן שלטה, היא נהגה להתבסס על שושלות מקומיות. היא סייעה לאוכלוסייה בניהול ולאפשר לה להתפתח תוך מתן הבטחה לעצמאות. בריטניה הכשירה את העמים לקראת ניהול עצמי ועצמאות. בניגוד לצרפת, נמנעה בריטניה ממעורבות ישירה בניהול הארצות. סגנון השליטה שלה נקרא "קולוניאליזם מרוחק". בריטניה רצתה לשמור על האינטרסים הצבאיים והכלכליים שלה. היא העניקה סמכויות לתושבים, דיברה על תנועות לאומיות וגם הבטיחה עצמאות.


      
      
'''התמורות העיקריות בחיי היהודים:'''
==='''התמורות העיקריות בחיי היהודים:'''===


'''דמוגרפיה:'''
===='''דמוגרפיה:'''====


בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה.
בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה.
שורה 40: שורה 23:
מס' היהודים בתוניסיה עלה מ-40 אלף איש ל-70 אלף איש ב-1939. השינוי נבע בגלל הגירה מארצות אחרות וגם בזכות עלייה בריבוי הטבעי. באשר לתהליך העיור, בתוניס, בירת תוניסיה, התגוררו כ-60% מהיהודים.
מס' היהודים בתוניסיה עלה מ-40 אלף איש ל-70 אלף איש ב-1939. השינוי נבע בגלל הגירה מארצות אחרות וגם בזכות עלייה בריבוי הטבעי. באשר לתהליך העיור, בתוניס, בירת תוניסיה, התגוררו כ-60% מהיהודים.


'''כלכלה:'''
===='''כלכלה:'''====
 
ליהודים היה כוח להשתלב למקצועות שחייבו השכלה מתאימה. היהודים רכשו השכלה גבוהה והשתלבו ברפואה, משפטים, אדריכלות, רוקחות, תעשייה, בנקאות, עיתונות, תיווך וגם כמתורגמנים בין השלטון הקולוניאלי לבין האוכלוסייה המקומית.
 


כתוצאה משינוי במעמדם יכלו כעת היהודים להשתלב במקצועות חדשים שלא היו נהוגים קודם לכן בקרבם. מקצועות אלה כללו עבודה בתחום הרפואה, עריכת דין, רוקחות, אדריכלות, בנקאות, עיתונות ועוד.




שורה 53: שורה 34:
'''דוגמא לדמות:'''
'''דוגמא לדמות:'''


אלבר ממי שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד.
[[אלבר ממי]] שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד.


'''חוק ומשפט:'''
===='''חוק ומשפט:'''====


מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית.
מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית.
שורה 63: שורה 44:
חלק מיהודי תוניסיה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. אזרחות צרפתית כללה זכויות אך גם חובות, כמו שירות בצבא וכפיפות לחוק הצרפתי. מתן אזרחות זו יצר פער בין הצרפתים החדשים לבין שאר השכבות באוכלוסייה היהודית.
חלק מיהודי תוניסיה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. אזרחות צרפתית כללה זכויות אך גם חובות, כמו שירות בצבא וכפיפות לחוק הצרפתי. מתן אזרחות זו יצר פער בין הצרפתים החדשים לבין שאר השכבות באוכלוסייה היהודית.


'''חינוך:'''
===='''חינוך:'''====


הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם. לכן הם הקימו בתיצרפתיים ליהודים. רשת בתיה"ס של היהודים-צרפתים נקרא "כל ישראל חברים" (כי"ח). שם היהודים למדו את כל המקצועות כולל שפות. היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה. בהמשך, ירדו גם מוסדות החינוך הדתיים-רבניים.
הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם ולכן הקימו בהן בתי-ספר צרפתיים שלימדו צרפתית והנחילו את התרבות הצרפתית לילדי הארץ הנשלטת.  
בנוסף, הפעיל ארגון כי"ח רשת של בתי ספר יהודים-צרפתיים. בתי הספר של כי"ח אפשרו ליהודים ללמוד את המקצועות המודרניים כולל צרפתית. היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה.  
בתי הספר הצרפתיים והיהודים-צרפתיים משכו אליהם תלמידים רבים על חשבון מוסדות החינוך הדתיים-רבניים.




שורה 77: שורה 60:
'''דוגמא לדמות:'''
'''דוגמא לדמות:'''


הרב גוויטע רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס.
[[הרב גוויטע]] רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס.


'''מעמד הקהילה:'''
===='''מעמד הקהילה:'''====


בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה.  המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד.
בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה.  המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד.
שורה 91: שורה 74:




'''דפוסי הפעילות הציונית:'''
==='''דפוסי הפעילות הציונית:'''===


'''הגורמים להתפתחות הציונות בארצות האסלאם:'''
===='''הגורמים להתפתחות הציונות בארצות האסלאם:'''====


א. השלטונות ויחסם לציונות – בארצות בהן הציונות הייתה אסורה, הפעילים הציונים התקשו לארגן תנועה ציונית, אבל הם לא חרגו מפעילויות כמו עברית או פעולות כמו של השד"רים. בארצות בהן הציונות הייתה מותרת היה אפשר לארגן תנועות ציוניות, ליצור קשר עם התנועה הציונית, לקיים בחירות לקונגרסים ציוניים, לפרסם עיתונים ציוניים וגם להיאבק על מקומם בחברה.
א. השלטונות ויחסם לציונות – בארצות בהן הציונות הייתה אסורה, הפעילים הציונים התקשו לארגן תנועה ציונית, אבל הם לא חרגו מפעילויות כמו עברית או פעולות כמו של השד"רים. בארצות בהן הציונות הייתה מותרת היה אפשר לארגן תנועות ציוניות, ליצור קשר עם התנועה הציונית, לקיים בחירות לקונגרסים ציוניים, לפרסם עיתונים ציוניים וגם להיאבק על מקומם בחברה.
שורה 127: שורה 110:




'''התמורות ביחס החברה הקולוניאלית וחברת הרוב המוסלמית ליהודים בשנות ה-30:'''
==='''התמורות ביחס החברה הקולוניאלית וחברת הרוב המוסלמית ליהודים בשנות ה-30:'''===


הגורמים שהובילו לשינוי ביחס אל היהודים בארצות האסלאם:
'''הגורמים שהובילו לשינוי ביחס אל היהודים בארצות האסלאם:'''


א. התמורות ביחס ליהודים קרו על רקע שינויים פנימיים בארצות האסלאם וגם על רק שינויים חיצוניים כמו המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, התפתחות הסכסוך הציוני-פלשתיני ועליית הפאשיזם והנאציזם.
א. התמורות ביחס ליהודים קרו על רקע שינויים פנימיים בארצות האסלאם וגם על רק שינויים חיצוניים כמו המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, התפתחות הסכסוך הציוני-פלשתיני ועליית הפאשיזם והנאציזם.
שורה 165: שורה 148:
====קישורים מומלצים====
====קישורים מומלצים====
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D קולוניאליזם-מתוך וויקיפדיה]
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D קולוניאליזם-מתוך וויקיפדיה]
[[category:היסטוריה א']]
admin
887

עריכות

תפריט ניווט