admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
היסטוריה ב' - המשבר הכלכלי הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Ran.Rutenberg
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Ran.Rutenberg) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
החקלאים אשר משקיעים את כספם בתחילת העונה ומקבלים הכנסה בסופה נפגעו מירידת המחירים בצורה אנושה. עודפי סחורה חקלאית לא ניתן לאכסן והיא התקלקלה. החקלאים פשטו את הרגל ונקלעו לחובות. בנוסף אסונות טבע רבים, בצורות, סופות חול, סופות ועוד, פקדו את האזורים החקלאים ונחיתו מהלומה ניצחת על החקלאים והביאו לקריסתה הכמעט מוחלטת של החקלאות האמריקנית. | החקלאים אשר משקיעים את כספם בתחילת העונה ומקבלים הכנסה בסופה נפגעו מירידת המחירים בצורה אנושה. עודפי סחורה חקלאית לא ניתן לאכסן והיא התקלקלה. החקלאים פשטו את הרגל ונקלעו לחובות. בנוסף אסונות טבע רבים, בצורות, סופות חול, סופות ועוד, פקדו את האזורים החקלאים ונחיתו מהלומה ניצחת על החקלאים והביאו לקריסתה הכמעט מוחלטת של החקלאות האמריקנית. | ||
===ריכוז ההון בידי מונופלסטים=== מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם. | ===ריכוז ההון בידי מונופלסטים=== | ||
מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם. | |||
===היקף חוב פנימי עצום=== מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה. | ===היקף חוב פנימי עצום=== | ||
מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה. | |||
===חוסר התערבות הממשל=== | ===חוסר התערבות הממשל=== | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
=='''ביטויי המשבר הכלכלי''' == | =='''ביטויי המשבר הכלכלי''' == | ||
ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 נפלה הבורסה בארה | ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 ("יום חמישי השחור") נפלה הבורסה בארה"ב.<BR> בעקבות נפילת הבורסה נכנס המשק האמריקני למיתון ענק שפגע בכל שכבות האוכלוסיה והתחולל משבר כלכלי חסר תקדים מבחינת היקפו, משכו והשפעתו. <BR>השלכותיו חרגו בהרבה מעבר לגבולות ארה"ב. | ||
===<u>בתחום הכלכלי</u><BR>=== | ===<u>בתחום הכלכלי</u><BR>=== | ||
1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים.<BR> מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל. <BR>יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה . <BR> | 1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים.<BR> מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל. <BR>יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה . <BR> | ||
2. לאזרחי ארה"ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן.<BR> הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא | 2. לאזרחי ארה"ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן.<BR> הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא ש- 9,000 בנקים נסגרו.<BR> | ||
===<u>בתחום החברתי </u>=== | ===<u>בתחום החברתי </u>=== | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
==נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:== | ==נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:== | ||
# '''הסכם עם אנשי עסקים''' - מיד לאחר התמוטטות הבורסה כינס הובר אנשי עסקים ונציגי פועלים ושכנע אותם להגיע להסכם לפעול להמשכת הייצור ולהמנע מתביעות שכר.<BR> מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון. <BR> | |||
מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון. <BR> | # '''עבודות ציבוריות''' - הנשיא היקצה כספים לעבודות ציבוריות שנועדו להעסקת מובטלים אך כספים אלו היו מוגבלים מאוד, מפני שהנשיא חשש שיגרמו לאינפלציה. | ||
# '''חקיקה בחקלאות''' - הובר יזם חקיקה שנועדה לסיע לחקלאים אך החקיקה לא נקטה באמצעים לצמצום הייצור ולפיכך לא הייתה לה משמעות מעשית. | |||
# '''העלת מכסי המגן''' - הובר החליט להעלות את מכסי המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני, אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסי המגן שלהם וכך הגבילו את הייצוא האמריקני. התוצאות היו הרות אסון: הדבר הביא לעצירת הסחר בין ארה"ב למדינות אירופה (החיוני כל כך להתאוששות ממשבר) והגביר את האינפלציה. | |||
הובר החליט להעלות את מכסי המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני, אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסי המגן שלהם וכך הגבילו את הייצוא האמריקני. התוצאות היו הרות אסון: הדבר הביא לעצירת הסחר בין ארה"ב למדינות אירופה (החיוני כל כך להתאוששות ממשבר) והגביר את האינפלציה. | |||
==מדוע נכשל הובר :== | ==מדוע נכשל הובר :== | ||
=== | ===כשלונו של הובר נבע משלוש סיבות עיקריות:=== | ||
====1. חוסר הכוונה ואי מתן סיוע ממשלתי==== | ====1. חוסר הכוונה ואי מתן סיוע ממשלתי==== | ||