היסטוריה ב' - הקשיים בתהליך גיבושה של פולין כמדינה דמוקרטית חדשה(שאלת המיעוטים, מסורות שונות, ריבוי מפלגות, בעיות בטחון ועיצוב גבולות): הבדלים בין גרסאות בדף

היסטוריה ב' - הקשיים בתהליך גיבושה של פולין כמדינה דמוקרטית חדשה(שאלת המיעוטים, מסורות שונות, ריבוי מפלגות, בעיות בטחון ועיצוב גבולות) (הצגת מקור)

גרסה מ־21:06, 18 בספטמבר 2006

הוסרו 32 בתים , 18 בספטמבר 2006

אין תקציר עריכה

גיא

admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor

2,792

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הקשיים בגיבושה של פולין כמדינה דמוקרטית חדשה
+===שאלת המיעוטים והמסורות השונות===
-שאלת המיעוטים והמסורות השונות
 במברקו של יוזף פילסודסקי ("מפקד הצבא הפולני") לממשלות המדינות האירופאיות בסוף 1918, נכתב כי פולין הוקמה כמדינת הלאום הפולני. הכרזתו הלמה את זכות ההגדרה העצמית ואכן הקמתה של מדינה פולנית עצמאית הוזכרה בפירוש במסמך 14 הנקודות של ווילסון. אולם שליש מאוכלוסייתה של פולין היה מורכב מבני מיעוטים – יהודים, גרמנים, אוקראינים וליטאים בעיקר. רוב בני המיעוטים האלה לא רצו להיטמע בעם הפולני והיה לרבים מהם קשר רגשי חזק למדינות השכנות. יתר על כן, חבר הלאומים דרש שפולין תחתום על "חוזה מיעוטים" כתנאי להכרה בעצמאותה, והסכם זה הבטיח לבני המיעוטים, בין השאר, אוטונומיה חינוכית-תרבותית שכללה את הזכות לקיים מוסדות חינוך משלהם (שיחנכו לקשר למורשת הלאומית שלהם) במימון המדינה.
@@ שורה 19: / שורה 17: @@
-הבעיות העקרוניות המקשות על כינון דמוקרטיה בפולין
+===הבעיות העקרוניות המקשות על כינון דמוקרטיה בפולין===
-העדר מורשת דמוקרטית: פולין אוחדה ממדינות שלא ראו דמוקרטיה בחיוב מבחינה ערכית. הגבולות והאיזון עדיין לא היו ברורים – מה גבול חופש הביטוי, זכויות וחובות, חופש הפרט. ערכי הדמוקרטיה עדיין לא מונחלים. בכל אחד מהאזורים הפולניים היה משטר שונה בעבר: בגליציה למשל, היו הפולנים בעלי אוטונומיה וזכויות ייצוג במוסדות השלטון המרכזי; באזורים הגרמניים היו להם פחות זכויות; במזרח, תחת שלטון הצאר הרוסי, הם היו חסרי זכויות מושג הממשל העצמי היה זר להם. מכאן שבכל אזור התפתחה גישה שונה למשטר החדש.
+'''העדר מורשת דמוקרטית''': פולין אוחדה ממדינות שלא ראו דמוקרטיה בחיוב מבחינה ערכית. הגבולות והאיזון עדיין לא היו ברורים – מה גבול חופש הביטוי, זכויות וחובות, חופש הפרט. ערכי הדמוקרטיה עדיין לא מונחלים. בכל אחד מהאזורים הפולניים היה משטר שונה בעבר: בגליציה למשל, היו הפולנים בעלי אוטונומיה וזכויות ייצוג במוסדות השלטון המרכזי; באזורים הגרמניים היו להם פחות זכויות; במזרח, תחת שלטון הצאר הרוסי, הם היו חסרי זכויות מושג הממשל העצמי היה זר להם. מכאן שבכל אזור התפתחה גישה שונה למשטר החדש.
 אוכלוסיה אינה בשלה לדמוקרטיה: העם היה נבער, אין מודעות לערכי הדמוקרטיה, היעדר בורגנות (מעמד ביניים) שתנהיג מהפכות. לאצולה אין אינטרס לכונן דמוקרטיה, הם מרוצים מהמצב הקיים.
-הרכב דמוגראפי-לאומי בעייתי: קשה לכונן דמוקרטיה משום שתמיד ישנה תחושה שלמיעוטים יש כוונה לפגוע במדינה. ריבוי העמים אינו תורם לקידום מדינת הלאום. כוח למיעוטים, עקב כינון דמוקרטיה, עלול לפגוע בפולין של הפולנים.
+'''הרכב דמוגראפי-לאומי בעייתי''': קשה לכונן דמוקרטיה משום שתמיד ישנה תחושה שלמיעוטים יש כוונה לפגוע במדינה. ריבוי העמים אינו תורם לקידום מדינת הלאום. כוח למיעוטים, עקב כינון דמוקרטיה, עלול לפגוע בפולין של הפולנים.
-עיצוב הגבולות ובעיות הביטחון
+====עיצוב הגבולות ובעיות הביטחון====
 פולין הוקמה תוך כדי מאבק בין ממשלת פולין וצבאה לבין שכנותיה ממערב וממזרח. במברקו של גנרל פילסודסקי למדינות אירופה מנובמבר 1918 הוא תבע "את כל האדמות של פולין המאוחדת", ברומזו על הגבולות הקודמים של ממלכת פולין ("פולין ההיסטורית") – גבולות שכללו את ליטא ואוקראינה במזרח, את שלזיה ומזרח פרוסיה במערב ואף חלקים של צ'כוסלובקיה בדרום.
-המאבק במזרח:
+====המאבק במזרח====
 השאיפה הזו ל"פולין הגדולה" הביאה לידי מלחמה עם הצבא האדום, שהדף את הצבא הפולני עד וורשה לפני שנסוג בלחץ המעצמות המערביות, שפעלו כדי לצמצם את שטחה של המדינה הקומוניסטית ורצו שפולין תשמש כמדינת חיץ בינה לבין מרכז היבשת. בסופו של דבר וילנה וסביבתה, יחד עם חלק מאוקראינה, נשארו בידי פולין ובריה"מ וליטא שאפו להזדמנות לשנות את המצב.
-המאבק במערב:
+====המאבק במערב====
 המצב במערב היה לא פחות מורכב. כדי לאפשר לפולין גישה לים, נוצר "הפרוזדור הפולני" משטח גרמניה לשעבר והעיר דנציג – עיר בעלת רוב גרמני גדול, שהוכרזה כ"עיר חופשית" בחסות חבר הלאומים אשר בה יש לפולין זכויות מסחריות מיוחדות. הקמת הפרוזדור גם ניתקה את מזרח פרוסיה משאר שטחה של גרמניה. בסיכומו של דבר, גרמניה נאלצה לוותר על חלקים מפרוסיה ושלזיה לפולין, בותרה לשתיים ונפרדה מדנציג. גרמנים רבים סירבו להשלים עם המצב הזה לאורך זמן.
@@ שורה 55: / שורה 53: @@
-ריבוי מפלגות
+====ריבוי מפלגות====
 ההבדלים הלאומיים והכלכליים בפולין, יחד עם שיטת הבחירות היחסיות שהונהגה בשנת 1921, הביאו לידי פיצול מפלגתי רב בפרלמנט והקשו מאוד על הקמת ממשלות קואליציוניות יציבות. בבחירות הראשונות שמונים מפלגות שונות התחרו ונציגים מ-15 מהן זכו למושבים בפרלמנט.
@@ שורה 64: / שורה 62: @@
 מגמה זו התחזקה מאוד לאחר פטירתו, כשהשתלט בפולין "מחנה האיחוד הלאומי", גוש לאומני ואנטישמי ששאב השראה מאיטליה הפאשיסטית ומגרמניה הנאצית.
 החברה והכלכלה בפולין בתהליך מעבר מחברה חקלאית לחברה ומשק מודרניים
@@ שורה 71: / שורה 67: @@
 עם הקמת המדינה החדשה, המשק הפולני סבל ממספר נקודות תורפה:
-שבעים אחוז מהפולנים היו חקלאים ורובם הגדול היו עניים שהשתמשו בשיטות עיבוד פרימיטיביות בחלקות קטנות שלא הספיקו לצרכי משפחותיהם. הרוב הגדול של הקרקעות היו בידי בעלי האחוזות.
+*שבעים אחוז מהפולנים היו חקלאים ורובם הגדול היו עניים שהשתמשו בשיטות עיבוד פרימיטיביות בחלקות קטנות שלא הספיקו לצרכי משפחותיהם. הרוב הגדול של הקרקעות היו בידי בעלי האחוזות.
+*המשקים של האזורים שצורפו לפולין מרוסיה, אוסטריה-הונגריה וגרמניה היו משולבים לפני המלחמה במשקים לאומיים אחרים, מהם נותקו באופן פתאומי. כיוון שנדרש זמן ותכנון לשילובם בכלכלה כלל-פולנית, התוצרת בהם ב-1919 הייתה רק שלושים אחוז מהתוצרת לפני המלחמה.
-המשקים של האזורים שצורפו לפולין מרוסיה, אוסטריה-הונגריה וגרמניה היו משולבים לפני המלחמה במשקים לאומיים אחרים, מהם נותקו באופן פתאומי. כיוון שנדרש זמן ותכנון לשילובם בכלכלה כלל-פולנית, התוצרת בהם ב-1919 הייתה רק שלושים אחוז מהתוצרת לפני המלחמה.
+*חלקים נרחבים בפולין נהרסו בלחימה ב"חזית המזרחית" במלחמת העולם הראשונה, כולל 30 אחוזים מ"אוצרות הלאום" של המדינה.
+*המעמד הבינוני הפולני – אותו מעמד המספק את ההשכלה, הידע הטכנולוגי וההון לפיתוח המשק – היה קטן יחסית. אחד הביטויים לכך היה שרוב המשקיעים בענפי התעשייה היו אזרחי חוץ ולכן רוב הרווחים יוצאו לחו"ל.
-חלקים נרחבים בפולין נהרסו בלחימה ב"חזית המזרחית" במלחמת העולם הראשונה, כולל 30 אחוזים מ"אוצרות הלאום" של המדינה.
+*המוצא היחיד לים היה דרך "העיר החופשית" דנציג. כיוון שהנמל נשלט ע"י חברות גרמניות פרטיות ולא היה חלק משטחה הריבוני של פולין, העמלות היקרות משירותי היבוא והיצוא נשארו בידי זרים ולא תרמו לכלכלה הפולנית.
-המעמד הבינוני הפולני – אותו מעמד המספק את ההשכלה, הידע הטכנולוגי וההון לפיתוח המשק – היה קטן יחסית. אחד הביטויים לכך היה שרוב המשקיעים בענפי התעשייה היו אזרחי חוץ ולכן רוב הרווחים יוצאו לחו"ל.
-המוצא היחיד לים היה דרך "העיר החופשית" דנציג. כיוון שהנמל נשלט ע"י חברות גרמניות פרטיות ולא היה חלק משטחה הריבוני של פולין, העמלות היקרות משירותי היבוא והיצוא נשארו בידי זרים ולא תרמו לכלכלה הפולנית.
 ממשלת פולין ניסתה להתמודד עם הבעיות האלה ע"י הנהגתה של תוכנית מודרניזציה בחקלאות ובתעשייה מדיניות של פולינזציה וכלכלה ריכוזית ("איטאטיזם") בתחומים רבים. לקווי מדיניות זו היו ביטויים רבים: