עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 1935: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 1935 (הצגת מקור)
גרסה מ־16:38, 23 בדצמבר 2006
, 23 בדצמבר 2006←דמוגרפיה
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
===דמוגרפיה=== | ===דמוגרפיה=== | ||
שנת 1921 יושבים בפולין 3 מליון יהודים, המהווים כ -10.5% מכלל האוכלוסיה הפולנית. | |||
היהודים היו המיעוט הגדול ביותר בפולין והם בלטו בשל היותם יסוד עירוני מאוד יחסית לשאר האוכלוסייה ובחמש הערים הגדולות במדינת היהודים היו כשלושים אחוז מהתושבים. מעבר היהודים לערים הגדולות גבר במהלך התקופה וגם המעבר לשכונות המודרניות בתוך הערים. | |||
על רקע החרפת מצבם הכלכלי של יהודי פולין הסתמנה גם מגמה של הגירה לחו"ל. היעדים העיקריים היו ארצות מערב אירופה ובייחוד צרפת, גרמניה ובריטניה, ארץ ישראל וארצות צפון ודרום אמריקה. | על רקע החרפת מצבם הכלכלי של יהודי פולין הסתמנה גם מגמה של הגירה לחו"ל. היעדים העיקריים היו ארצות מערב אירופה ובייחוד צרפת, גרמניה ובריטניה, ארץ ישראל וארצות צפון ודרום אמריקה. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
יהודי פולין השתייכו לשלוש מדינות שונות לפני מלחה"ע הראשונה ויותר ממחציתם היו תושבי "פולין הקונגרסאית" שהייתה חלק מהקיסרות הרוסית במשך יותר ממאה שנה. במשך התקופה הזו הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית ברוסיה והפרדתם מקהילת-האם הזו הייתה התפתחות דמוגרפית בעלת חשיבות. | יהודי פולין השתייכו לשלוש מדינות שונות לפני מלחה"ע הראשונה ויותר ממחציתם היו תושבי "פולין הקונגרסאית" שהייתה חלק מהקיסרות הרוסית במשך יותר ממאה שנה. במשך התקופה הזו הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית ברוסיה והפרדתם מקהילת-האם הזו הייתה התפתחות דמוגרפית בעלת חשיבות. | ||
בפולין האוכלוסיה היהודית התחלקה כך ש- | |||
60% מיהודי פולין היו בפולין הקונגרסאית. | |||
15% היו בגליציה בשליטה אוסטרו הונגרית. | |||
ו-25% היו בליטא בשליטה צארית. | |||
===מעמד חוקי ומשפטי=== | ===מעמד חוקי ומשפטי=== | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
מקורות האנטישמיות הזו היו מגוונים. חלקם ינק מהמיתוסים של האנטישמיות הנוצרית המסורתית; פולין הייתה (ועודנה) מדינה קתולית מובהקת ונציגים של הכנסייה נטלו חלק פעיל בהנחלת היסודות של האנטישמיות הזו לא רק בבתי הספר והכנסיות, אלא גם בבמות ציבוריות שונות. מקור שני היה המרכיב האנטישמי של הפאשיזם האיטלקי. אולם לאחר חתימת חוזה אי-ההתקפה עם גרמניה ב-1934, המשטר החל לאמץ יסודות של האנטישמיות הנאצית במידה גוברת והולכת, כולל ראיית האיום ה"בולשביקי-סובייטי" כחלק מתוכנית היהודים להשתלט על אירופה. | מקורות האנטישמיות הזו היו מגוונים. חלקם ינק מהמיתוסים של האנטישמיות הנוצרית המסורתית; פולין הייתה (ועודנה) מדינה קתולית מובהקת ונציגים של הכנסייה נטלו חלק פעיל בהנחלת היסודות של האנטישמיות הזו לא רק בבתי הספר והכנסיות, אלא גם בבמות ציבוריות שונות. מקור שני היה המרכיב האנטישמי של הפאשיזם האיטלקי. אולם לאחר חתימת חוזה אי-ההתקפה עם גרמניה ב-1934, המשטר החל לאמץ יסודות של האנטישמיות הנאצית במידה גוברת והולכת, כולל ראיית האיום ה"בולשביקי-סובייטי" כחלק מתוכנית היהודים להשתלט על אירופה. | ||
[[category:היסטוריה ב']] | [[category:היסטוריה ב']] | ||