admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה (הצגת מקור)
גרסה מ־21:16, 6 בנובמבר 2008
, 6 בנובמבר 2008שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Rozenman
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Rozenman) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===שלב שני=== | ===שלב שני=== | ||
השלב השני במדיניות הגרמנית היה בשנת 1935 ושיא היה עם פרסום חוקי נירנברג. בתחילת השנה החלה להאסר כניסת יהודים למקומות בילוי ויהודים הוצאו מהצבא. על יהודים נאסר ללמוד בבתי ספר רגילים והם חויבו ללמוד בבתי ספר נפרדים. | השלב השני במדיניות הגרמנית היה בשנת 1935 ושיא היה עם פרסום חוקי נירנברג. בתחילת השנה החלה להאסר כניסת יהודים למקומות בילוי ויהודים הוצאו מהצבא. על יהודים נאסר ללמוד בבתי ספר רגילים והם חויבו ללמוד בבתי ספר נפרדים. בספטמבר חוקקו חוקי נירנברג הידועים לשמצה. חוקים אלו נתנו אישור חוקי לפעילות האנטישמית ולדחיית היהודים. החוקים קבעו שיהודים אינם יכולים להיות אזרחי הרייך, אינם יכולים להשתמש בסמליו. נאסר ליהודים להעסיק עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45.<BR> | ||
בשנת 1936 הייתה הפוגה במדיניות האנטי יהודית בגלל אולימפיאדת ברלין. | בשנת 1936 הייתה הפוגה במדיניות האנטי יהודית בגלל אולימפיאדת ברלין. | ||
===שלב שלישי=== | ===שלב שלישי=== | ||
השלב השלישי במדיניות כלפי היהודים | השלב השלישי במדיניות כלפי היהודים אופיין בניסיונות לכפות הגירה מגרמניה, אריזציה של עסקים יהודיים שהתבטאה בהשתלטות גורמים נאצים על בתי חרושת, מפעלים וחנויות יהודיים. שיאה של תקופה זו היה בליל הבדולח – פוגרום שפרץ בעקבות ההתנקשות במזכיר השלישי של השגרירות בצרפת. בליל הבדולח יחידות נאציות והמון רב פשטו על עסקים ובתי יהודים והחריבו אותם. 91 יהודים נרצחו ו- 30000 שולחו למחנות ריכוז. הרכוש הרב שנהרס היה מבוטח אבל כדי למנוע את הנטל על חברות הביטוח הוטל על היהודים לשלם על הנזקים, שהוערכו במעל למליארד מארק, מכספם. | ||
==המדיניות באוסטריה וצ'כוסלובקיה== | ==המדיניות באוסטריה וצ'כוסלובקיה== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==דרכי ההתמודדות של היהודים עם המדיניות הנאצית== | ==דרכי ההתמודדות של היהודים עם המדיניות הנאצית== | ||
ארגוני יהודים רבים התאחדו במאבקם באנטישמיות ובמדיניות בארגון הגג הנקרא הנציגות הארצית. בתחום החינוך פעלה הנציגות והקימה בתי ספר יהודיים שבהם למדו תלמידים על המורשת היהודית וקיבלו הכשרה מקצועית כהכנה לגזרות נוספות בתי הספר שימשו גם כמקום עבודה למורים יהודיים רבים שפוטרו מהמערכת החינוך הגרמנית. הנציגות היהודית הקימה גם מערכת חינוך למבוגרים. הוקם איגוד תרבות יהודי שאפשר ליהודים להמשיך ללכת לקונצרטים ולהצגות מבלי הצורך לפגוש גרמנים ולהיות מושפלים על ידם. הארגונים היהודים הציעו עזרה סוציאלית אשר התבטאה במספר מישורים: הראשון הוא הסבה מקצועית שניתנה ליהודים שנושלו מעבודתם כדי שימצאו עבודה חלופית. השני הוא "עזרת החורף" פרויקט עזרה לנזקקים. המישור השלישי של העזרה הסוציאלית הוא סיוע לנצרכים. | ארגוני יהודים רבים התאחדו במאבקם באנטישמיות ובמדיניות בארגון הגג הנקרא הנציגות הארצית. בתחום החינוך פעלה הנציגות והקימה בתי ספר יהודיים שבהם למדו תלמידים על המורשת היהודית וקיבלו הכשרה מקצועית כהכנה לגזרות נוספות בתי הספר שימשו גם כמקום עבודה למורים יהודיים רבים שפוטרו מהמערכת החינוך הגרמנית. הנציגות היהודית הקימה גם מערכת חינוך למבוגרים. הוקם איגוד תרבות יהודי שאפשר ליהודים להמשיך ללכת לקונצרטים ולהצגות מבלי הצורך לפגוש גרמנים ולהיות מושפלים על ידם. הארגונים היהודים הציעו עזרה סוציאלית אשר התבטאה במספר מישורים: הראשון הוא הסבה מקצועית שניתנה ליהודים שנושלו מעבודתם כדי שימצאו עבודה חלופית. השני הוא "עזרת החורף" פרויקט עזרה לנזקקים. המישור השלישי של העזרה הסוציאלית הוא סיוע לנצרכים. | ||
[[category:היסטוריה ב']] | |||