admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
המצב המדיני-פוליטי, הצבאי והאזרחי של היישוב היהודי ערב ההחלטה (הצגת מקור)
גרסה מ־19:33, 16 בפברואר 2007
, 16 בפברואר 2007←נסיגתו של עבדאללה מההסכם
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
:''"תהיה מלחמה, אבל אנחנו ננצח!"'' ענתה גולדה מאיר. | :''"תהיה מלחמה, אבל אנחנו ננצח!"'' ענתה גולדה מאיר. | ||
====המצב הפוליטי של הישוב היהודי ערב הקמת המדינה==== | |||
ב- 12 באפריל החליטו הוועד הפועל הציוני (המוסד הכלל ציוני הנבחר) והוועד הלאומי (המוסד הארץ ישראל הנבחר) להקים שני מוסדות שהיו בגדר צעד משמעותי לקראת הקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל:<br> | |||
*'''"מועצת העם":''' היתה מעין פרלמנט (כנסת לימים) זמני. במועצת העם היו 37 חברים (ל"ז) אשר יצגו את כל 15 המפלגות הפוליטיות שהיו בישוב היהודי, כולל אלה הלא ציוניות כמו אגודת ישראל והמפלגה הקמוניסטית. | |||
*'''"מנהלת העם":''' פעלה במתכונת של ממשלה זמנית, מנתה 13 (י"ג) חברים, ויצגה קואליציה של מפלגות. בראש מנהלת העם עמד דוד בן גוריון. | |||
רגע ההכרעה של מנהלת העם היה ב- 12 במאי – יומיים לפני יציאת הנציב הבריטי מארץ ישראל.<br> | |||
הישיבה התקיימה בתל אביב בבית הקרן הקיימת, השתתפו בה 10 מחברי מנהלת העם (שניים לא הצליחו לצאת מירושלים ואחד נשאר בארה"ב), הישיבה נמשכה 13 שעות (כולל הפסקות).<br> | |||
בפני חברי מנהלת העם עמדו טיעונים בעד ונגד קבלת תוכנית ארצות הברית (פרוט בהמשך) ובכך למעשה להחליט בעד הכרזה על הקמת המדינה או נגד ההכרזה על הקמת המדינה. (מעולם לא הייתה החלטה על ההכרזה של הקמת המדינה, אלא החלטה על תוכנית ארה"ב כפי שנמסרה למשה שרת על ידי ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקאי) | |||
====מדיניות בריטניה==== | ====מדיניות בריטניה==== | ||