admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
המרד בגטאות - מי היו המורדים, מה היו מטרות המרד, קשיי ההתארגנות, לבטים ודילמות של המורדים, ייחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המרד בגטאות - מי היו המורדים, מה היו מטרות המרד, קשיי ההתארגנות, לבטים ודילמות של המורדים, ייחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים (הצגת מקור)
גרסה מ־21:55, 22 באפריל 2006
, 22 באפריל 2006←יחודו/משמעותו של מרד ורשה
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== הסיבות להתארגנות למרד ומטרות המרד == | == הסיבות להתארגנות למרד ומטרות המרד == | ||
ללוחמים בגטאות לא היו אשליות בדבר יכולתם להציל את עצמם או את יהודי הגטו האחרים באמצעות מרד. ביסוד החלטתם למרוד עמדה התחושה הבסיסית, שעליהם להיאבק נגד הנאצים גם אם הסוף ידוע ובלתי נמנע. לתחושה זו היו שותפים חברי תנועות שונות מאוד בתפיסת עולמן - הקומוניסטים וחברי תנועת ה“בונד“ לצד חברי התנועות הציוניות. בקרב חברי התנועות הציוניות רווחה התחושה, שמאבקם זה הוא מעין שליחות לאומית למען העם היהודי, ולמען היישוב ההולך ונבנה בארץ ישראל. כל הלוחמים ראו בלחימתם מעין גשר, המחבר בינם לבין העולם הנאבק נגד הגרמנים. | ללוחמים בגטאות לא היו אשליות בדבר יכולתם להציל את עצמם או את יהודי הגטו האחרים באמצעות מרד. ביסוד החלטתם למרוד עמדה התחושה הבסיסית, שעליהם להיאבק נגד הנאצים גם אם הסוף ידוע ובלתי נמנע. לתחושה זו היו שותפים חברי תנועות שונות מאוד בתפיסת עולמן - הקומוניסטים וחברי תנועת ה“בונד“ לצד חברי התנועות הציוניות. בקרב חברי התנועות הציוניות רווחה התחושה, שמאבקם זה הוא מעין שליחות לאומית למען העם היהודי, ולמען היישוב ההולך ונבנה בארץ ישראל. כל הלוחמים ראו בלחימתם מעין גשר, המחבר בינם לבין העולם הנאבק נגד הגרמנים. | ||
| שורה 40: | שורה 25: | ||
הלחימה נמשכה מבית לבית עד ה-16 במאי. ב-8 במאי נהרגו אנילביץ' וחברי מפקדתו בבונקר שלהם, ברח' מילא 18, כשהם לוחמים עד הסוף, ואיש מהם לא נפל חי בידי הגרמנים. רבים שלחו יד בנפשם. כמה עשרות הצליחו להמלט אל "הצד הארי". ב-16 במאי 1943 הודיע הגנרל יורגן שטרופ כי "גטו ורשה איננו עוד". | הלחימה נמשכה מבית לבית עד ה-16 במאי. ב-8 במאי נהרגו אנילביץ' וחברי מפקדתו בבונקר שלהם, ברח' מילא 18, כשהם לוחמים עד הסוף, ואיש מהם לא נפל חי בידי הגרמנים. רבים שלחו יד בנפשם. כמה עשרות הצליחו להמלט אל "הצד הארי". ב-16 במאי 1943 הודיע הגנרל יורגן שטרופ כי "גטו ורשה איננו עוד". | ||
==יחודו/משמעותו של מרד ורשה== | |||
1. זה היה המרד העירוני הראשון ברחבי אירופה הכבושה בידי גרמניה.<BR> חיסולו לקח שישה שבועות, והמרד הקרין על מקומות רבים אחרים באירופה.<BR> | |||
2. '''ההכנות למרד''' – זה המרד המאורגן הראשון.<BR> הארגון כלל הכנות של כל תושבי הגטו להתנגדות המזוינת, נחפרו בונקרים, תעלות קישור בינם, נאגר נשק, והוכנו חומרי לחימה מתוצרת עצמית.<BR> בבונקרים נאגר מלאי מזון ותרופות.<BR> | |||
3. '''הסכמה להתנגדות''' – כל תושבי הגטו לקחו בו חלק, גם אלה שלא לקחו חלק בפעולות צבאיות גילו התנגדות פיסית ולא נענו לקריאות הגרמנים לצאת ולהתייצב לסלקציה, ולשלוחם למחנה ההשמדה.<BR> היודנראט בגטו איבד כל השפעה, וכל תושבי הגטו סרו למרותו של ארגון אי"ל בפיקודו של מרדכי אנילביץ'.<BR> | |||
4. המרד אמנם לא הצליח בתוצאותיו הסופיות, אך אפשר לרבים למצוא את מותם בכבוד, היו כאלה שלראשונה בתולדות חייהם ראו דם גרמני ניגר ברחובות הגטו.<BR> | |||
[[category:היסטוריה ב']] | |||