העלייה הרביעית והקמת ההסתדרות: הבדלים בין גרסאות בדף

# דאגה לזכויות העובד.

# דאגה לאיתור מקומות עבודה.

# הסדרת תנאי העבודה של העובדים ושכרם.

# סייעה למובטלים על ידיד עריכת מגבית מפדיון ימי עבודה.

# סייעה לעולים בקורסי הכשרה.

# קיימה שיעורים להוראת עברית.

# הרחיבה את שירותי הבריאות – "קופת חולים".

# שימשה כמעסיק המרכזי.

# הקימה מפעלים (תנובה, סולל בונה ועוד).

# הקימה את חברת הביטוח "הסנה" ואת "בנק הפועלים" אשר טיפל בענייניה הכספיים.

# הקמת ספריות ציבוריות.

# תמיכה בתיאטרון "האוהל" ותנועת הנוער "הנוער העובד" ו"מחנות עולים".

# הקימה את אגודת הספורט "הפועל".

# הקימה רשת בתי ספר של "זרם העובדים" שנקראו "בית חינוך".

# הוציאה לאור את העיתון "דבר" – עיתון הפועלים היומי.

# שר האוצר הפולני הטיל מיסים כבדים לבני המעמד הבינוני.

# ארצות הברית הטילה הגבלות קשות על כניסת מהגרים ממזרח אירופה.

# נבנו בתי מגורים רבים.

# הושקעו בתל-אביב כספים רבים.

# האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.

# התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).

# הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.

# בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.

# הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".

# נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).

# פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)

# הקימו בתי מלאכה קטנים.

# הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")

# התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.