admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הקיץ גווע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הקיץ גווע / ביאליק''' | '''הקיץ גווע / ביאליק''' | ||
השיר " | השיר "הקיץ גווע" הוא שיר טבע המתאר בלשון עשירה ובאמצעות תיאורים רבים את מותו של הקיץ. השיר בנוי תמונות תמונות, כשכל תמונה, כמו מצלמה, מתארת סצנה מתוך אותו תהליך איטי של גסיסת הקיץ. | ||
מבחינה מבנית השיר בנוי משילוב של משפטים קצרים וארוכים, כשלתחביר יש חלק חשוב בעיצוב השיר ובהבנת משמעותו. | מבחינה מבנית השיר בנוי משילוב של משפטים קצרים וארוכים, כשלתחביר יש חלק חשוב בעיצוב השיר ובהבנת משמעותו. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
'''משמעות השיר:''' | '''משמעות השיר:''' | ||
ניתן לטעון כי השיר הוא שיר טבע כלומר שיר המתאר את בוא הסתיו, את הסגריריות ואת העצב המלווה את סוף | ניתן לטעון כי השיר הוא שיר טבע כלומר שיר המתאר את בוא הסתיו, את הסגריריות ואת העצב המלווה את סוף הקיץ, את בוא הקור, את הדאגות לקראת החורף ואת המלנקוליות המשתלטת על הכל, שעה שהקיץ גווע, ושהסתיו בא. ניתן להוסיף שבוא הסתיו ביהדות מקביל לבוא הימים הנוראים, תקופה של חשבון נפש, של צפייה דרוכה ולהתכנסות בתוך הבית. | ||
אפשרות שנייה, היא לראות את השיר כביטוי להלוך נפש של תקופה שלמה בהיסטוריה היהודית, תקופה של חשש רב של אכזבה מכשלון אוגנדה, של דאגה בעקבות מות הרצל ושל חרדה בעקבות הפרעות בקישינב, שכפי שאנו יודעים משירים אחרים, השפיעו רבות על ביאליק. פרשנות זו מסתמכת על תיאור השקיעה, כתיאור של התבוססות בדם, ועל תחושת ההתייתמות המתוארת בשיר. | אפשרות שנייה, היא לראות את השיר כביטוי להלוך נפש של תקופה שלמה בהיסטוריה היהודית, תקופה של חשש רב של אכזבה מכשלון אוגנדה, של דאגה בעקבות מות הרצל ושל חרדה בעקבות הפרעות בקישינב, שכפי שאנו יודעים משירים אחרים, השפיעו רבות על ביאליק. פרשנות זו מסתמכת על תיאור השקיעה, כתיאור של התבוססות בדם, ועל תחושת ההתייתמות המתוארת בשיר. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
2. '''ו' החיבור:''' הבית השני והשלישי מתחילי ב-ו' החיבור, מה ששומר על קשר כרונולוגי בין הבתים ומחבר את המציאות החיצונית למציאות הפנימית. | 2. '''ו' החיבור:''' הבית השני והשלישי מתחילי ב-ו' החיבור, מה ששומר על קשר כרונולוגי בין הבתים ומחבר את המציאות החיצונית למציאות הפנימית. | ||
3. '''פערים לשוניים:''' רוב השיר כתוב בשפה גבוהה, עשירה בתיאורים. שתי השורות האחרונות כתובות בשפה יומיומית, מעשית מאוד, והן מסתיימות בלשון ציווי שאינה משאירה מקום לתיאורים. פער זה מדגיש את החזרה אל היום יום, אל השיגרה, אל האפרוריות, וכך גם השפה של | 3. '''פערים לשוניים:''' רוב השיר כתוב בשפה גבוהה, עשירה בתיאורים. שתי השורות האחרונות כתובות בשפה יומיומית, מעשית מאוד, והן מסתיימות בלשון ציווי שאינה משאירה מקום לתיאורים. פער זה מדגיש את החזרה אל היום יום, אל השיגרה, אל האפרוריות, וכך גם השפה של הקיץ נראית שונה משפתו של הסתיו. את מקום הצבעים, צבעים זוהרים (זהב), צבעים עזים (כתום וארגמן), תופסת האפרוריות, החדגונית של תפוחי האדמה, הנעליים והמעיל. | ||
4. '''האנשה:''' לדוגמא: | 4. '''האנשה:''' לדוגמא: הקיץ גווע (בית ראשון) | ||
מתיתם הלב (בית שלישי) | מתיתם הלב (בית שלישי) | ||
'''מושגי מילים:''' | '''מושגי מילים:'''הַנּוֹהָה – מחפשת | ||
אַדַּרְתְּכֶם – מעיל | |||
----- | |||
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק|ראו גם סיכום נוסף על "הקיץ גווע"]] | |||