סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 +
'''הַקַּיִץ גֹּוֵעַ'''
 +
 +
הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם
 +
 +
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
 +
 +
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
 +
 +
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.
 +
 +
 +
וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים
 +
 +
וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת
 +
 +
יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה
 +
 +
בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.
 +
 +
 +
וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
 +
 +
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה:
 +
 +
"בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?
 +
 +
צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה."
 +
----
 +
 
זהו שיר לירי קצר בעל שלושה בתים, כאשר בכל בית ארבע שורות. השיר עוסק בחילופי עונות השנה ובמובן זה הוא דומה לשיר "צנח לו זלזל". השיר בנוי במתכונת של שיר קינה (שורה ארוכה, ולאחריה שורה קצרה) על מותו של הקיץ ובואו של החורף.
 
זהו שיר לירי קצר בעל שלושה בתים, כאשר בכל בית ארבע שורות. השיר עוסק בחילופי עונות השנה ובמובן זה הוא דומה לשיר "צנח לו זלזל". השיר בנוי במתכונת של שיר קינה (שורה ארוכה, ולאחריה שורה קצרה) על מותו של הקיץ ובואו של החורף.
  

גרסה מ־21:06, 11 בספטמבר 2006

הַקַּיִץ גֹּוֵעַ

הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם

וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן

שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם

הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.


וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים

וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת

יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה

בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.


וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר

עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה:

"בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?

צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה."


זהו שיר לירי קצר בעל שלושה בתים, כאשר בכל בית ארבע שורות. השיר עוסק בחילופי עונות השנה ובמובן זה הוא דומה לשיר "צנח לו זלזל". השיר בנוי במתכונת של שיר קינה (שורה ארוכה, ולאחריה שורה קצרה) על מותו של הקיץ ובואו של החורף.


הבית הראשון

הקיץ גווע על רקע צבעי השלכת, השקיעה והגסיסה אדום, כתום, צהוב וכדומה.

המבט של הדובר תופס את הן את השמיים (שקיעה) והן את הארץ)שלכת).

הגסיסה של הקיץ מדומה לגסיסה של מלך הרואי על רקע צבעי הזהב והארגמן. המוות של הקיץ מתרחש בשיא יופיו כשם שהאדם מת בשיא פריחתו. מות הקיץ מתואר בשיא היופי, עירוב של ארוס ומוות.
בבית הראשון מתואר גן רחב טבול בצבע עלי השלכת המאדימים, ובצבעם של העננים לקראת ערב. באמצעות האנשה נוצר שילוב בין דמיון ומציאות. האנשת הקיץ ועבי הערביים המתבוססות בדמן. הצבע האדום צבע דם ומלכות מציף ושוטף את המראה כולו.

בשיר ישנם שני ציוני זמן-
א. סוף הקיץ
ב. שעות בין הערביים


הבית השני

הפרדס המוזכר בתחילת הבית הוא למעשה בוסתן, או פארק בו מטיילים טיילים וטיילות נפרדים (בטורים שונים) אך גם קשורים (באמצעות פסיחה). הם מביטים אחר המעוף של האחרונה בשיירות החסידות, אותן ציפורים נושאות עמן את הקיץ למקום אחר.

המטיילים אינם הולכים בזוגות, רמז לסיום או אובדן האהבה והמיניות עם מותו של הקיץ. - הצבעים השולטים בבית זה הם אפור ולבן, צבעים המעידים על בוא החורף. בית זה עומד בסימן ההתרוקנות, ההעלמות וההתדלדלות. "ישאו את עינם הנוהה" שילוב בין סינקדוכה (פרט המייצג את הכלל העין את המטיילים) ומטפורה . תחושת הגעגוע שולטת בבית ומחליפה את היופי, הצבע והמלאות.


בית שלישי

- "מתייתם הלב": כך נפתח הבית. מטאפורה זו מבטאת תחושת אבל ובדידות. - "יתדפק בדממה": החורף מגיע בשקט ובעצב, וכמו שואל האם הנעליים והמעילים מוכנים לקראת בואו. יתר על כן, החורף קורא לבני האדם לצאת לקור ולהכין אוכל עוני לזמנים הקשים- תפוחי אדמה. תחושה של ערפל אפור אופפת את הבית, טווח המראה מצומצם ביותר, האווירה הקודרת בסוף הסתיו אופיינית ליצירת ביאליק.

במישור הגלוי של השיר מתואר חילוף עונות ולכאורה השיר הוא שיר טבע.

במישור הסמוי חילוף העונות מסמל את האדם שהולך ומזדקן. שיאו של הפחד מפני הזקנה בא לידי ביטוי באחיזה בדברים הפשוטים- נעליים, מעיל, מזון וכדומה. תהליך ההתרוקנות בא לידי ביטוי גם במצלול העשיר בבית הראשון, והחורקני בבית השלישי, וכן באורך המשפטים. הבית הראשון משפט מתמשך המקיף את כל טורי הבית, בדומה למבט, בבית השני שני משפטים הראשון קצר וחותך. הבית השלישי קצוץ במשפטים קצרים ושאלות רטוריות המקנות גוון אירוני להזיית היופי של הקיץ הגווע בפאר מלכות.

חומר נוסף נמצא בספרו של עדי צמח הביא המסתתר.