39
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הקשר בין תחילת ההשמדה ובין המלחמה בברית - המועצות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הקשר בין תחילת ההשמדה ובין המלחמה בברית - המועצות (הצגת מקור)
גרסה מ־10:02, 21 בינואר 2011
, 21 בינואר 2011אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עם הפלישה לבריה"מ ביוני 1941, החלו הפעולות המאורגנות הראשונות לחיסולם של היהודים | עם הפלישה לבריה"מ ביוני 1941, החלו הפעולות המאורגנות הראשונות לחיסולם של היהודים. | ||
במהלך חודשים אלו מחליטים ראשי המפלגה הנאצית (היטלר, גרינג, הימלר... אף שאיננו יודעים בודאות), על השמדה מוחלטת של כל יהודי אירופה: "הפתרון הסופי". שימו לב, ההחלטה על "הפתרון הסופי", השמדה טוטאלית של כל יהודי אירופה, מתקבלת לאחר הפלישה ולאחר פעולות החיסול של האיינזצגרופן בבריה"מ. מתי בדיוק מתקבלת החלטה זו - אין לדעת, וחוקרים שונים מחזיקים בדעות שונות בנושא. הדעה המקובלת במחקר היא שהחלטה כזו התקבלה באוקטובר (או נובמבר) של שנת 1941, כלומר כארבעה חודשים לאחר תחילת הפלישה. | יחידות SS מיוחדות, האיינזצגרופן (עוצבות המבצע), קיבלו הוראות מהיידריך לחסל כל התנגדות לכיבוש הגרמני וכל סימן לקומוניזם. ארבעת האיינזצגרופן נעו בעקבות הצבא הגרמני המתקדם, ריכזו את היהודים (בשלב ראשון את הגברים בלבד, ולאחר כחודשיים גם את הנשים והילדים), הוציאו אותם מהעיירות ומהכפרים - ליער או למקום סמוך אחר - שם נורו היהודים אל תוך בורות ירי שהוכנו מראש (לעיתים ע"י היהודים עצמם). האיינזצגרופן ניהלו רישום מדוייק של מספר היהודים שחוסלו באופן זה בכל מקום ומקום בו עברו. בשיטה זו חוסלו מאות אלפי יהודים בשטחי הכיבוש בבריה"מ בששת החודשים שלאחר תחילת הפלישה. | ||
אם תרצו, משמעות הדבר היא שפעולות האיינזצגרופן (החיסול בבורות) לא נעשו כחלק ממדיניות כוללת ומוחלטת ובהוראה מהיטלר עצמו, אלא כחלק מדינמיקה של מלחמה ומפירוש רחב של הוראותיהם של גרינג, הימלר והיידריך. מכחישי שואה מסויימים טוענים שהוראה מהיטלר לא ניתנה מעולם, ושכל תהליך ההשמדה היה פרי יוזמה של מפקדים בשטח. טענה זו אינה מסבירה את ההערכות המיוחדת לקראת השמדה טוטאלית של כל היהודים: גירוש יהודי גרמניה לליטא ופולין וחיסולם (אוקטובר - נובמבר 1941), הקמת מחנות ההשמדה בסוף 1941 (חלמנו) ובמהלך 1942, וועידת ואנזה (ינואר 1942). | |||
במהלך חודשים אלו מחליטים ראשי המפלגה הנאצית (היטלר, גרינג, הימלר... אף שאיננו יודעים בודאות), על השמדה מוחלטת של כל יהודי אירופה: "הפתרון הסופי". | |||
שימו לב, ההחלטה על "הפתרון הסופי", השמדה טוטאלית של כל יהודי אירופה, מתקבלת לאחר הפלישה ולאחר פעולות החיסול של האיינזצגרופן בבריה"מ. מתי בדיוק מתקבלת החלטה זו - אין לדעת, וחוקרים שונים מחזיקים בדעות שונות בנושא. הדעה המקובלת במחקר היא שהחלטה כזו התקבלה באוקטובר (או נובמבר) של שנת 1941, כלומר כארבעה חודשים לאחר תחילת הפלישה. | |||
אם תרצו, משמעות הדבר היא שפעולות האיינזצגרופן (החיסול בבורות) לא נעשו כחלק ממדיניות כוללת ומוחלטת ובהוראה מהיטלר עצמו, אלא כחלק מדינמיקה של מלחמה ומפירוש רחב של הוראותיהם של גרינג, הימלר והיידריך. מכחישי שואה מסויימים טוענים שהוראה מהיטלר לא ניתנה מעולם, ושכל תהליך ההשמדה היה פרי יוזמה של מפקדים בשטח. | |||
טענה זו אינה מסבירה את ההערכות המיוחדת לקראת השמדה טוטאלית של כל היהודים: גירוש יהודי גרמניה לליטא ופולין וחיסולם (אוקטובר - נובמבר 1941), הקמת מחנות ההשמדה בסוף 1941 (חלמנו) ובמהלך 1942, וועידת ואנזה (ינואר 1942). | |||
פעולות אלו מעידות על החלטה מגבוה, החלטה שאין לה אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית: החלטה על השמדה מלאה ומוחלטת של עם שלם! | פעולות אלו מעידות על החלטה מגבוה, החלטה שאין לה אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית: החלטה על השמדה מלאה ומוחלטת של עם שלם! | ||
נשאלת אם כן השאלה: מה היו התנאים והגורמים להחלטה זו | |||
נשאלת אם כן השאלה: מה היו התנאים והגורמים להחלטה זו? מה הקשר בין הפלישה לבריה"מ ותחילת פעולות ההשמדה וההחלטה על הפתרון הסופי? | |||
הקשר בין הפלישה לבריה"מ ותחילת ההשמדה: | הקשר בין הפלישה לבריה"מ ותחילת ההשמדה: | ||
| שורה 23: | שורה 31: | ||
התיאוריה המקובלת, אותה מייצג חוקר השואה, כריסטופר בראונינג, היא שהאופוריה (תחושת שכרון הכח) של הניצחון הסוחף על בריה"מ (באוקטובר היה היטלר משוכנע שתוך שלושה חודשים בריה"מ נכנעת וגרמניה מנצחת במלחמה!), והקלות בה הצליחו יחידות האיינזצגרופן לחסל מאות אלפי יהודים ללא התנגדות (מצד היהודים עצמם, מצד המקומיים או מצד אנשי הצבא והSS הגרמנים... גם העולם שתק, אך בשלב זה חוץ ממעט מידע שדלף למודיעין הבריטי - פעולות האיינזצגרופן נשמרו בסוד) - כל אלו שכנעו אותו שחלומו הישן לחיסול מוחלט של הבעיה היהודית, ניתן למימוש, ושזו הזדמנות שלא תחזור לחסל את הבעיה אחת ולתמיד! | התיאוריה המקובלת, אותה מייצג חוקר השואה, כריסטופר בראונינג, היא שהאופוריה (תחושת שכרון הכח) של הניצחון הסוחף על בריה"מ (באוקטובר היה היטלר משוכנע שתוך שלושה חודשים בריה"מ נכנעת וגרמניה מנצחת במלחמה!), והקלות בה הצליחו יחידות האיינזצגרופן לחסל מאות אלפי יהודים ללא התנגדות (מצד היהודים עצמם, מצד המקומיים או מצד אנשי הצבא והSS הגרמנים... גם העולם שתק, אך בשלב זה חוץ ממעט מידע שדלף למודיעין הבריטי - פעולות האיינזצגרופן נשמרו בסוד) - כל אלו שכנעו אותו שחלומו הישן לחיסול מוחלט של הבעיה היהודית, ניתן למימוש, ושזו הזדמנות שלא תחזור לחסל את הבעיה אחת ולתמיד! | ||
נחישותו להשמיד את היהודים עד לאחרון שבהם, לא נפגעה כאשר תוכניות המלחמה של גרמניה | נחישותו להשמיד את היהודים עד לאחרון שבהם, לא נפגעה כאשר תוכניות המלחמה של גרמניה החלו להשתבש (בדצמבר, החורף הרוסי בשיאו, הצבא הגרמני נבלם בשערי מוסקבה ולנינגרד, האמריקאים, לאחר ההתקפה היפנית בפרל הרבור, מכריזים מלחמה על יפן ועל גרמניה) - אלא דווקא התחזקה! | ||
היטלר כנראה חש, שגם אם גרמניה לא תנצח את כל העולם ותשתלט על אירופה, לפחות היא תצליח לפתור את העולם אחת ולתמיד מהאויב הנצחי של התרבות והגזע האנושי: היהודי! | |||