הרופא וגרושתו / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 39: שורה 39:


הוא מחליט על הגירושים, אם כי היא נטעה בליבו את הרעיון.
הוא מחליט על הגירושים, אם כי היא נטעה בליבו את הרעיון.
'''חלומו של הרופא:'''
דמויות בסיפור קצר (ובכלל) יכולות להיות מתוארות בשתי דרכים: באפיון ישיר ובאפיון עקיף. אפיון ישיר נעשה כשהדמויות עצמן, דמויות אחרות בסיפור או המספר בסיפור מעידות עליהן ישירות. לעומת זאת, אפיון עקיף מובן ע"י הקורא כנזרת של התנהגות הדמויות, מחשבותיהן, אנלוגיות ניגודיות וישירות עם דמויות אחרות, תיאורי טבע ונוף, חפצים וכן - חלומות. החלומות, במיוחד בספרות המאה ה-20, הם אמצעי חשוב מאוד לאפיון עקיף, כיוון שהחלומות, ע"פ פרויד (בן דורו של עגנון), הם הפתח לתת מודע, ומה שמפריע לאדם ביום, הוא חולם עליו בלילה (כפי שנאמר ביצירה אחרת של עגנון "סיפור פשוט").
בראשית פרק י' אנחנו רואים שהרופא נמצא במצב טוב של מחלתו: חיי הנישואין מתנהלים על מי מנוחות; אורחים באים לבית הזוג; הרופא מביט בדינה, ולא רק מציץ; דינה קוראת לרופא מספריה, ומאפשרת לו ביבליותרפיה - טיפול באמצעות ספרים ועוד. אלא שבאחד הלילות חוזר האחר להטריד את הרופא בחלומו, שמלמד אותנו על טבעו האמיתי של הרופא. חלום זה מהווה מפנה לרעה במצבו של הרופא. האחר מופיע כנוע לחלוטין בחלום ואומר לרופא: "וכי בשביל שאינסתני אתה מבקש רעתי". כלומר, הרופא כפה את דמותו של האחר על חיי הנישואין של הרופא ושל דינה, וכך הרס - במו ידיו - את חיי הזוגיות שלו. אך למשפט זה ישנה עוד משמעות: דינה היא זו שאנסה את האחר; היא זאת שפגעה בו והפכה את הלבלר לקורבן, לנאנס. הפרשנות הזאת מוציאה את דינה שחורה שבעתיים - לא דינה היא הקורבן, אלא האחר הוא הקורבן, ודינה היא האנסת, המקרבנת. למחרת הרופא מספר לדינה את חלומו, ודינה מתעצבת ורועדת ולאחר מכן מקיפה את הרופא בחיבה, אהבה ורחמים. מתגובתה הראשונית של דינה, אנו רואים שהיא הבינה היטב את חלומו של הרופא, ולכן החלה בוכה. היא מגיבה כאישה וכרעיה, אך תגובתה השנייה היא תגובה שאופיינית לה כאחות, שמבינה שהרופא חולה, ואכן היא מקיפה אותו בחיבה וברחמים על מנת לטפל בו. 


'''מוטיבים:'''
'''מוטיבים:'''
33

עריכות