התמורות העיקריות בחיי היהודים

  • רמה:כיתה י'.

יהודי ארצות האסלאם

התמורות העיקריות בחיי היהודים:

דמוגרפיה:

בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה.

הגורמים לגידול האוכלוסייה:

א. ריבוי טבעי גבוהה והגירה מארצות אחרות.

ב. עיור - הגירה יהודית פנימית מאזורים כפריים אל מרכזי הערים הגדולות. הסיבות העיקריות: האפשרויות הכלכליות שנפתחו בעקבות הכיבוש הקולניאלי וההשפעה האירופאית באזורים אלה. ריכוז היהודים היה במספר ערים מצומצם שהפכו לצמתי הכלכלה המודרנית.

ג. מערב מרובעים (שכונות) יהודים מסורתיים (מלאח)לרובעים חדשים בעיר לצד תושבים אירופאים. המעבר התאפשר הודות להסרת הגבלות המשטר הקודם, התפתחות הערים והשינוי ברמת החיים של רבים מהיהודים. הרובעים המסורתיים המשיכו לשמש יעד עבור המהגרים החדשים שהגיעו מהאזורים הכפריים. היהודים הכפריים שבאו להשתקע בערים הפכו בהדרגה ללשם נרדף לעוני ומצוקה.

דוגמא למדינה:

מספר היהודים בתוניס כאשר נמדד בשנת 1881 היה 25,000 תושבים לעומת בשנת 1941 ששם מספר התושבים היה 90,000. בתוניס (בירת תוניסיה) התגורר כ- 60% מהאוכלוסייה היהודית.

כלכלה:

כתוצאה משינוי במעמדם יכלו כעת היהודים להשתלב במקצועות חדשים שלא היו נהוגים קודם לכן בקרבם. מקצועות אלה כללו עבודה בתחום הרפואה, עריכת דין, רוקחות, אדריכלות, בנקאות, עיתונות ועוד.


דוגמא למדינה:

תוניסיה הפכה לשוק של ממכר סחורות של סוחרי אירופה, והיהודים השתלבו בעיסוק זה. כך נוצרה שכבה של בורגנות יהודית שהשתלבו במסחר הבינלאומי ובמנגנון הציבורי של המדינה.

דוגמא לדמות:

אלבר ממי שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד.

חוק ומשפט:

היהודים בארצות האסלאם עוברים שינוי גם בתחום המשפטי. בתקופה הטרום קולוניאלית היהודים חיים תחת חוקי האסלאם ולכן הם מוגדרים כבני חסות. המשמעות היא שהם אמנם זוכים להגנה ונסבלים במקומותיהם אבל מעמדם הוא נחות והדבר בא לידי ביטוי בהשפלתם של היהודים. לקראת סוף המאה ה-19,בסוף התקופה העות'מנית חל שיפור במעמדם של היהודים. שיפור זה מתבטא בתנזימאת שהן רפורמות(שינויים) שיוצרים העות'מנים כדי לשפר את מעמדם של היהודים. הדבר בא לידי ביטוי באפשרויות הכלכליות והתעסוקתיות שנפתחות בפני היהודים. הסיבה לתנזימאת היה לחץ שהפעילו מדינות אירופה על העות'מנים בדרישה לשפר את מצבם של הלא מוסלמים באימפריה. מכיוון שהעות'מנים היו בקשיים משמעותיים הם נכנעו ללחץ האירופאי אבל בפועל השינוי הזה השפיע רק על מעטים. השינוי המשמעותי במעמדם המשפטי של היהודים החל עם כניסת מעצמות אירופה לשליטה בארצות האסלאם,הם ביססו את הדגם האירופאי שמשמעותו השוואת מעמדם של היהודים לאוכלוסייה המקומית,אבל לא לאוכלוסייה האירופאית(מלבד אלג'ירה שם זכו היהודים לשיוויון אזרחי מלא עפ"י חוק). השינוי במעמד המשפטי של היהודים התבטא בביטול מעמד בני החסות שהיה מקובל בתקופה המוסלמית,הדבר פתח בפני היהודים אפשרויות כלכליות ופוליטיות נרחבות והביא לכך שמעמדם הכלכלי של היהודים עלה בצורה משמעותית. מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית.

דוגמאות לשינוי במעמד המשפטי:

באלג'יריה כאמור זכו היהודים בשיוויון זכויות מלא עפ"י חוק כרמייה וביוזמתו של אדולף כרמייה שהיה שר משפטים יהודי בממשלת צרפת. העובדה שהיהודים באלג'יר זכו לשיוויון זכויות כחלק מהשינוי במעמד המשפטי נבעה מכך שהצרפתים מתייחסים ליהודים כפי שהם מתייחסים לאלג'יראים,אלג'יר היא מדינה שהופכת לחלק מצרפת ולא למדינת חסות ולכן היהודים אינם מופלים וזוכים לשיוויון זכויות מלא למרות העובדה שהאוכלוסייה המוסלמית מתנגדת לכך.

השינויים הללו במעמד המשפטי באים לידי ביטוי גם בתוניסיה,אמנם הצרפתים נמנעים מלהעניק אזרחות לכל היהודים כפי שעשו באלג'יר מחשש ההתנגדות של האוכלוסייה אבל היהודים בתוניס הצליחו להשתלב בעמדות מפתח במקרים רבים,בגלל האיסור להפלות אותם לרעה אחרי מלחה"ע ה-1 ועד שנת 1926 הממשלה הצרפתית מאפשרת ליהודים שמשתייכים למעמד הגבוה ותורמים בתחומים שונים לשלטון הצרפתי לקבל אזרחות צרפתית. בין 1923-1926 מספר היהודים שזכו לאזרחות צרפתית עולה מ-30 איש ל-1222,בשנות ה-30 מתחילה ירידה קבועה במקבלי האזרחות. בין השנים 1933-1938 בודדים קיבלו אזרחות,כשהשיא השלילי בקבלת האזרחות לטובת היהודים היה ב-1936-אז זוכים באזרחות רק 7 יהודים. הירידה בקבלת האזרחות קשורה גם לדרישה הולכת וקטנה מצד היהודים שחוששים מהחובה לשרת בצבא במידה ויזכו לאזרחות וגם מהמצב הבינלאומי שמתפתח בשנות ה-30. מצד אחד מתח בין היהודים והערבים שנוצר בא"י ומצד שני האירועים באירופה ועליית הנאצים לשלטון משפיעים גם הם על היחסים בין היהודים והצרפתים.

חינוך:

הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם ולכן הקימו בהן בתי-ספר צרפתיים שלימדו צרפתית והנחילו את התרבות הצרפתית לילדי הארץ הנשלטת. בנוסף, הפעיל ארגון כי"ח רשת של בתי ספר יהודים-צרפתיים. בתי הספר של אליאנס כי"ח ( כל ישראל חברים ) אפשרו ליהודים ללמוד את המקצועות המודרניים כולל צרפתית היה בו לימוד שפות, חשבון וכו... היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה. בתי הספר הצרפתיים והיהודים-צרפתיים משכו אליהם תלמידים רבים על חשבון מוסדות החינוך הדתיים-רבניים.



דוגמא למדינה:

בג'רבה, עיר בתוניסיה, התקיימו רוב היסודות של החינוך המסורתי אך שם נאלצו מערכות החינוך להתמודד עם ההשפעות החדשות. הכותאבים המסורתיים ("החדר") המשיכו לפעול, אבל רק בשלב ראשוני של החינוך לפעוטות. רשת בתיה"ס של כי"ח הייתה אבן הפינה לתהליך ההתמערבות בקהילות. כי"ח גרמה להתרחקות בין הקהילה היהודית לקהילה המוסלמית, שכן בוגרי כי"ח השתלבו בשוק העבודה לפני המוסלמים. היהודים שרצו התמערבות גדולה יותר, פנו ללמוד בהם.

דוגמא לדמות:

הרב גוויטע רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס.

מעמד הקהילה:

בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה. המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד.

דוגמא למדינה:

הצרפתים, בתוניסיה, צמצמו את סמכויות הקהילה בענייני פולחן וסעד והמוסדות היהודיים שקמו פעלו בדרך יותר מערבית ודמוקרטית. גם מבנה ביה"ס של כי"ח היה מערבי כמו אלה שבצרפת, כוחה של הקהילה נחלש. בחברה הקולוניאלית של תוניסיה לא הייתה דרישה לניתוק מהמסורת היהודית וויתור על הסימנים המייחדים את היהודים.



קישורים מומלצים

קולוניאליזם-מתוך וויקיפדיה