admin
887
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
פרק שני - התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות שונה ל התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות
מ (פרק שני - התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות שונה ל התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
=== '''1. דפוסי פעילות ציונית בגולה''' === | === '''1. דפוסי פעילות ציונית בגולה''' === | ||
| שורה 23: | שורה 19: | ||
===='''דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל : '''==== | ===='''דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל : '''==== | ||
1) | 1)הקמת מסגרות ארגוניות בכל ארצות הגולה אשר יעזרו בארגון היהודים בכל אחת מן המדינות. | ||
2)הכנה מדינית וקבלת אישורים והסכמים למתן זכיון לעם היהודי בא"י. | |||
3)עידוד הגירת פועלים לא"י על מנת שיעזרו בפיתוח תשתיות חיוניות בא"י. | |||
==='''ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:'''=== | ==='''ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:'''=== | ||
| שורה 47: | שורה 29: | ||
בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. | בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. | ||
כדי להגשים את המטרה הציונית הוקמו מוסדות רבים בתנועה הציונית:(דוגמאות מומלצות) | |||
1) ''' | 1)'''אוצר ההתיישבות:''' "אוצר התיישבות היהודים היה הגוף האחראי למימון פעולות התנועה הציונית. | ||
חברת הבת שלו '''"בנק אנגלו-פלסטינה"''' היתה אחראית לשמירת הכספים. | |||
2)''' | 2)'''"הקרן הקיימת לישראל":''' גוף שנוסד במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל כדי למסור אותן להתיישבות יהודית. | ||
3)'''"המשרד הארץ-ישראלי":''' זהו היה המשרד אשר ייצג את ההסתדרות הציונית בא"י והיה אחראי על ארגון וביצוע ההתיישבות. | |||
===='''מאפייני ההסתדרות הציונית:'''==== | ===='''מאפייני ההסתדרות הציונית:'''==== | ||
| שורה 187: | שורה 167: | ||
* יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים) | * יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים) | ||
* חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. | * חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. | ||
הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי. | |||
====='''מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?'''===== | ====='''מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?'''===== | ||
| שורה 207: | שורה 188: | ||
3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה . | 3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה . | ||
4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה . | 4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה . | ||
| שורה 231: | שורה 213: | ||
תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. | תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. | ||
=====תהליך הקמתה===== | =====תהליך הקמתה===== | ||
ב- | ב-1909 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "[[אחוזת בית]]", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. | ||
אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. | אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. | ||
בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]". | בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]". | ||
| שורה 240: | שורה 222: | ||
משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. | משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. | ||
====המשרד הארצישראלי הוקם כדי:==== | |||
1) לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | 1) לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | ||
| שורה 258: | שורה 240: | ||
'''1) ארגון "[[בר גיורא]]"''' | '''1) ארגון "[[בר גיורא]]"''' | ||
במושבות | במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. | ||
התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . | התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . | ||
| שורה 301: | שורה 283: | ||
===='''ה. מסגרות חינוכיות ותרבותיות''' ==== | ===='''ה. מסגרות חינוכיות ותרבותיות''' ==== | ||
=====הקמת בתי ספר עבריים===== | =====הקמת בתי ספר עבריים===== | ||
כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. | כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. | ||
| שורה 312: | שורה 295: | ||
כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, | כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, | ||
מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | ||
[[category:היסטוריה א']] | |||