התפסן בשדה השיפון / סלינג'ר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(דף חדש: התפסן בשדה השיפון הינו רומן מודרני שהעלילה בו אינה רציפה ואינה מתפתחת באופן כרונולוגי. העלילה נמסרת מ...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
התפסן בשדה השיפון הינו רומן מודרני שהעלילה בו אינה רציפה ואינה מתפתחת באופן כרונולוגי. העלילה נמסרת מפיו של הגיבור ולכן היא סובייקטיבית. הרומן בנוי בדרך של אסוסיאציות, מונולוגים פנימיים, ופלשבאקים. מצד שני, דרך דבריו של הולדן אנו נכנסים לעולם הפנימי שלו באופן החי ביותר.
התפסן בשדה השיפון הינו רומן מודרני שהעלילה בו אינה רציפה ואינה מתפתחת באופן כרונולוגי. העלילה נמסרת מפיו של הגיבור ולכן היא סובייקטיבית. הרומן בנוי בדרך של אסוסיאציות, מונולוגים פנימיים, ופלשבאקים. מצד שני, דרך דבריו של הולדן אנו נכנסים לעולם הפנימי שלו באופן החי ביותר.
הסיפור מתייחס ל3 ימים מחיו של הולדן קולפילד: החל מיום שבת אחר הצהריים ועד יום שני. הסיפור מתואר בדיעבד, כשנה לאחר האירועים. הולדן בן ה-17, לאחר אשפוז פסיכיאטרי מספר על הולדן בן ה-16. דמותו של הולדן, שעוברת תהליך של התבגרות, שלומדת להכיר את עצמה, את הסביבה הקרובה, ובכלל את החברה האנושית.
הסיפור מתייחס ל3 ימים מחיו של הולדן קולפילד: החל מיום שבת אחר הצהריים ועד יום שני. הסיפור מתואר בדיעבד, כשנה לאחר האירועים. הולדן בן ה-17, לאחר אשפוז פסיכיאטרי מספר על הולדן בן ה-16. דמותו של הולדן, שעוברת תהליך של התבגרות, שלומדת להכיר את עצמה, את הסביבה הקרובה, ובכלל את החברה האנושית.
==עלילה==
הולדן קולפילד בן 17 השנים, מספר בגוף ראשון על מה שקרה לו לאחר שסולק מפנימיית פנסי היוקרתית טרם חג המולד בשל כשלונותיו בלימודים, והחליט לעזוב את פנסי מספר ימים קודם למועד העזיבה המתוכנן, במוצאי שבת, ולנסוע לניו יורק. במהלך יום וחצי של נדודים בניו יורק (ממוצאי שבת ועד יום שני בבוקר) הוא עובר ממקום למקום, פוגש אנשים שונים, ומנסה למצוא מישהו שיבין אותו. הוא נפגש עם תיירות, נהגי מוניות, ידידים וידידות ותיקים, ידידים-של-ידידים, זונה והסרסור שלה, אחותו הקטנה ומורה ותיק. בכל הפגישות (ושיחות הטלפון) האלו הוא מנסה למצוא אוזן קשבת ובני שיח. אחדים מהאנשים כלל לא מבינים אותו, אחרים מנסים להבין אך נכשלים, וכמה מהם מבינים אותו היטב אבל מתנגדים לדרכו ולמעשיו.


==אקספוזיציה==
==אקספוזיציה==
שורה 106: שורה 109:
==סיום הרומאן==
==סיום הרומאן==
על מנת להעביר את הזמן הולדן נכנס למוזיאון ונתקל ב2 ילדים. הילדים מזכירים לו את עצמו ואת אחיו אלי. הולדן מדריך אותם במוזיאון. ניתן לראות בנקודה הזאת שהולדן מתחבר לילדים, מרגיש צורך ללמד אותם, לעזור להם, וכו'. כשהולדן יוצא מהמוזיאון הוא נפגש עם פיבי. היא סוחבת את המזוודה שלה ומבקשת לברוח עם הולדן הגינגסטה. לרגע הולדן שמח שהיא רוצה לברוח איתו במקום להשתתף בהצגת בציפר, אבל אז הוא לוקח אותה לגן חיות במטרה לשכנע אותה לחזור הבייתה. גן החיות מסמל את הילדות הנצחית ואת האושר של הולדן. פיבי מבינה את מצוקתו. בפרק האחרון של הרומן הולדן "מחלים". ניתן לראות שהולדן נרגע והתמתן מעט, אך עדיין נשאר אדם ספונטני, אימפולסיבי. הולדן מרגיש שכל הדברים המשמעותיים בחיים עברו (כי הוא נכנס לעולם המבוגרים).
על מנת להעביר את הזמן הולדן נכנס למוזיאון ונתקל ב2 ילדים. הילדים מזכירים לו את עצמו ואת אחיו אלי. הולדן מדריך אותם במוזיאון. ניתן לראות בנקודה הזאת שהולדן מתחבר לילדים, מרגיש צורך ללמד אותם, לעזור להם, וכו'. כשהולדן יוצא מהמוזיאון הוא נפגש עם פיבי. היא סוחבת את המזוודה שלה ומבקשת לברוח עם הולדן הגינגסטה. לרגע הולדן שמח שהיא רוצה לברוח איתו במקום להשתתף בהצגת בציפר, אבל אז הוא לוקח אותה לגן חיות במטרה לשכנע אותה לחזור הבייתה. גן החיות מסמל את הילדות הנצחית ואת האושר של הולדן. פיבי מבינה את מצוקתו. בפרק האחרון של הרומן הולדן "מחלים". ניתן לראות שהולדן נרגע והתמתן מעט, אך עדיין נשאר אדם ספונטני, אימפולסיבי. הולדן מרגיש שכל הדברים המשמעותיים בחיים עברו (כי הוא נכנס לעולם המבוגרים).
==אופיו של קולפילד והתבגרותו ברומן==
קולפילד עובר במהלך הרומן תהליך של נפילה פיזית שמצביעה על נפילה נפשית. הנפילה היא באופן מטאפורי נפילה אל תוך עולם המבוגרים, דהיינו התבגרות. התהליך קשה לקולפילד, כיוון שהוא אוהב את הכנות, הפשטות והחמלה שהוא מזהה בעולם הילדות. המסע בניו יורק הוא גם מסע מציאותי, אך גם מסע מטאפורי, אל תוך הנפש, למסע זה שלושה שלבים:
* '''נידוי וגלות''' - הולדן מורחק מבית-הספר, הוא מרגיש בניו יורק כמו בג'ונגל, בלי משפחה (מלבד פיבי, אחותו) ובלי חברים קרובים. הוא חש בדידות, ואינו מצליח ליצור קשר משמעותי, ולו רגעי.
* '''מוות סמלי''' - ממשיאי הרומן היא הסצנה שבה הולדן נמצא במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע ומגיע לחדר המומיות. כשהוא נשאר לבדו הוא אומר: "זה ככה מצא חן בעיני, איכשהו.... היה שם כל-כך נעים ושלו..". הולדן מרגיש במידה רבה שהמוות הוא אמצעי מפלט שבאמצעותו הוא לא יצטרך להתבגר ולסבול. במוזיאון הוא נופל ומתעלף (נפילה בעלת משמעות סמלית): ברורות לו שתי האפשרויות שניצבות בפניו - מוות נפשי שיוביל למוות פיזי (התאבדות), או התמודדות עם בעיותיו וחזרה לחברה ולמשפחה גם אם הללו אינן מושלמות.
* '''לידה מחדש''' - לאחר קבלת ההחלטה הוא נעזר בבני משפחתו ובסיוע חיצוני, וככל הנראה מתאשפז בסנטוריום שהוא מקבל בו טיפול פסיכולוגי. ההתפתחות של קולפילד היא תהליך של שינוי והתבגרות, כשחג המולד (=הלידה) משמש רקע להתרחשויות. גם קולפילד עובר תהליך של התחדשות ולידה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/התפסן_בשדה_השיפון התפסן בשדה השיפון בוויקיפדיה]
4

עריכות