התפתחות התנועה הציונית בתוניסיה ובשאר ארצות האסלאם

הגורמים לכך שעד סוף העשור הראשון במאה ה20- לא קמה תנועה ציונית ממוסדת, למרות שמודעות לנושא כבר היתה:

• היו כוחות שחתרו להתבוללות, ולא להבדלת הייחודיות הלאומית היהודית. כמו כי"ח(כל ישראל חברים).
• חשש שפעילות זו לא תתקבל בעין יפה ע"י השלטון הצרפתי.
• חוסר שיתוף פעולה בין העוסקים בדבר.

19/01/1911:אישרו השלטונות הצרפתים את הקמת אגודת ציון בעיר תוניס. היתה זו הפעילות הציונית הראשונה הממוסדת תחת שלטון קולוניאלי (מרוקו עדין לא היתה כבושה ע"י הצרפתים, ובאלג'יר לא היתה פעילות כזו). הצרפתים ראו בציונות בעיקר תנועה חברתית ולא תנועה פוליטית.

התרחבות הפעילות הציונית בתוניסיה עד מלחמת העולם הראשונה:

• הוקמו 6 אגודות
• בשנת 1913 נוסד עיתון ציוני בשפה היהודית-ערבית: "קול ציון".
• התרחבות תעמולה ציונית, בעיתונות המקומית ובעיתוני השכלה באירופה.
• קיום מגביות למען התנועה הציונית ולמען הקרן הקיימת לישראל.

אלפרד ולאנסי: עמד בראש אגודת ציון, ראה בציונות פתרון לכלל היהודים שנמצאים במצוקה, ואת החובה של יהודים הנמצאים במצוקה להגר לא"י, אך אין חובה לכל ציוני לעלות לארץ.

התרחבות והתבססות הפעילות הציונית: 1918 - 1926

• הקמת אגודות בכל הערים המרכזיות בתוניס שמספרם הגיע ל22-
• הקמת הפדרציה הציונית בתוניסיה, שריכזה את כל הפעילות הציונית בתוניסיה: שמירת קשר עם ההנהגה הציונית העולמית, קיום מגביות לקרנות לאומיות, הפצת תעמולה ציונית וקשר עם השלטונות.
• הפצת תעמולה ציונית, לא רק בעיתונות יהודית-ערבית, אלא גם בצרפתית.

גורמים להתרחבות:

• אוירה של תמיכה ועידוד של הרעיון הציוני (פרסום הצהרת בלפור).
• תוצאות מלחמת העולם, התבססות התפיסות של זכות להגדרה עצמית, מתוך 14 הנקודות של וילסון.
• רצון צרפתי לפייס את היהודים: לאחר שבמהלך המלחמה היו פעילויות אנטי-יהודיות ואנטישמיות.

1926 - משבר בתנועה הציונית בתוניסיה

חוק מורינו מ1923-, שהקל על התאזרחות צרפתית והגביר את מגמות ההתבוללות בקרב היהודים. מות אחד המנהיגים הבולטים של התנועה הציונית: יוסף בראמי (רב, ציוני, מייסד אגודת ציון בתוניס ומייסד העיתון הציוני "קול ציון"); ועזיבת אלפרד ואלנסי לצרפת.

התרחבות והצלחה רעיונית חברתית:

• יסוד עתון ברמה גבוהה: "היקיצה היהודית", שהפך להיות אחד מהעיתונים החשובים במזרח.
• הקמת תנועות נוער יהודיות, שמשנת 1928 התעמקה בהן נטיה ציונית.
• הקמת תנועות נוער ציוניות: 1928 השומר הצעיר, 1931 בית"ר.
• המדיניות הצרפתית הלא ברורה, בנוגע להתאזרחות יהודים הביא להתחזקות הציונות.
• השפעה ונטיות אנטישמיות במתכונת האירופאית בקרב האוכלוסייה המוסלמית, גם הביא להתחזקות הציונות.
• התנועה הציונית היתה מאורגנת, פעלת פריסה ארצית.
• פיצול רעיוני הביא לחולשה של התנועה הציונית.

למרות כל אלה, הציונות בתוניסיה לא היתה תנועה רחבה, שהקיפה הרבה. ויכוח קיים גם האם ההצליחה להגיע לשכבות הגבוהות או נשארה בעיקר נחלתם של השכבות הנמוכות. בכל מקרה היתה לציונות השפעה על החברה היהודית בתוניסיה.