התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד: הבדלים בין גרסאות בדף

==הִתְקַבְּצוּ, כִּי הַזְּמָן תָּמִים==

הִתְקַבְּצוּ, כִּי הַזְּמָן תָּמִים / עַתָּה כְּקַו לֵילוֹת כְּקַו יָמִים,

וּרְאוּ פְנֵי אֶרֶץ אֲשֶׁר לָבְשָה / סוּתֵי בְנוֹת מֶלֶךְ מְרֻקָּמִים,

וּשְׁתוּ דְמֵי עֵנָב עֲלֵי וֶרֶד / צִצָּיו כְּשָׁנִי אוֹ כְמוֹ דָמִים,

וּרְאוּ פְנֵי עָלָיו אֲשֶׁר צָמְחוּ / יַחְדָּו מְחֻבָּרִים וּמַתְאִימִים –

כִּפְנֵי יְפַת תֹּאַר מְבֻשָׂמִים / דָבְקוּ אֱלֵי פָנִים מְאָדָּמִים.

המילה הראשונה בכל אחד משלושת הבתים הראשונים מהווה את השלד הרטורי של השיר התקבצו….הוראו… ושתו…

מיבנה ההזמנה הוא בדרך כלל הוא מבנה של טיעון התקבצו כי…

פני ארץ- לא רק במובן הגיאוגרפי (מתפאורה שחוקה) אלה הענשה של על מה יפת תואר הלובשת גלימת מלכות רקומה.

לפרח הוורד קורא המשורר ציצים למילה ציץ בשירת ימי הביניים כמו במקרא יש משמעות כפולה: א- פרח ב- נזר (כתר) "ציץ הזהב נזר הקודש", פרחי הוורד נישאים כמו כתרים אדומים והם מחזקים את התיאור המלכותי של הגן.

'''ב-''' מבושמים בלע ריח טוב לפנים של יפת התואר.

'''היין-''' "דמי ענב" מוזכר בפעם הראשונה בבית השלישי, שבעו אדום של היין מודגש ע"י המילה "דמי".

* פני הארץ מתוארים כפניה של יפת תואר מבושמים עם הריח של פריחת הוורדים- הבושם ועם משתיית היין שבושמו אותה קלות.