43
עריכות
התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית. (הצגת מקור)
גרסה מ־10:11, 26 בינואר 2011
, 26 בינואר 2011אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
גם האמנסיפציה לא פתרה את בעיית היהודים אלא החמירה אותה בעקבות המפגש שנוצר בין יהודים לגויים. | גם האמנסיפציה לא פתרה את בעיית היהודים אלא החמירה אותה בעקבות המפגש שנוצר בין יהודים לגויים. | ||
הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה תקופ במקום כולשהוא ולווא דווקא בארץ ישראל (בספרו הוא העלה גם את האפשרות של ארגנטינה). התרבות במדינה תהיה תרבות אירופאית והשפה המדוברת תהיה השפה הגרמנית. | הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה תקופ במקום כולשהוא ולווא דווקא בארץ ישראל (בספרו הוא העלה גם את האפשרות של ארגנטינה). התרבות במדינה תהיה תרבות אירופאית והשפה המדוברת תהיה השפה הגרמנית. | ||
החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: | החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: <br> | ||
1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית. | 1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי המאפשר ליהודים לעלות ולהתיישב בא"י) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית. | ||
2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל: | 2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל: | ||
* <font color="orange">אגודת היהודים</font> - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. | * <font color="orange">אגודת היהודים</font> - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
במסגרת פעילותיו הדיפלומטיות של הרצל בניסיון להשיג צ'ארטר, הוא נפגש עם כמה מנהיגים של המעצמות הגדולות בעולם - גרמניה, בריטניה והאימפריה העות'מאנית. | במסגרת פעילותיו הדיפלומטיות של הרצל בניסיון להשיג צ'ארטר, הוא נפגש עם כמה מנהיגים של המעצמות הגדולות בעולם - גרמניה, בריטניה והאימפריה העות'מאנית. | ||
* <font color="red">המשא ומתן עם האימפריה העות'מאנית</font>: הרצל נפגש עם הקיסר העות'מאני עבד אל חמיד בנסיונו להשיג צ'ארטר ולעלות לא"י. בתקופה זו העות'מאנים הם אלו ששלטו בא"י והרצל נימק את בקשתו בכמה נימוקים. ראשית, הרצל מסביר לקיסר שרק טוב ייצא מעליית יהודים לא"י ושהקיסר יוכל להפיק תועלת רבה מעלייה זו. היהודים יהיו מסוגלים לפתח את האימפריה העותמאית מבחינה כלכלית, תרבותית וגם חברתית, ובנוסף מציע הרצל לפרוע את חובות האימפריה העותמאית בעזרת הונם של יהודים עשירים (הברון רוטשילד למשל). בסופו של דבר המסע ומתן עם האימפריה העות'מאנית נכשל משום שהקיסר הסכים שהיהודים יתיישבו בכל מקום באימפריה חוץ מאשר בארץ ישראל. <br> | * <font color="red">המשא ומתן עם האימפריה העות'מאנית</font>: הרצל נפגש עם הקיסר העות'מאני עבד אל חמיד בנסיונו להשיג צ'ארטר ולעלות לא"י. בתקופה זו העות'מאנים הם אלו ששלטו בא"י והרצל נימק את בקשתו בכמה נימוקים. ראשית, הרצל מסביר לקיסר שרק טוב ייצא מעליית יהודים לא"י ושהקיסר יוכל להפיק תועלת רבה מעלייה זו. היהודים יהיו מסוגלים לפתח את האימפריה העותמאית מבחינה כלכלית, תרבותית וגם חברתית, ובנוסף מציע הרצל לפרוע את חובות האימפריה העותמאית בעזרת הונם של יהודים עשירים (הברון רוטשילד למשל). בסופו של דבר המסע ומתן עם האימפריה העות'מאנית נכשל משום שהקיסר הסכים שהיהודים יתיישבו בכל מקום באימפריה חוץ מאשר בארץ ישראל. <br> | ||
* <font color="red">המשא ומתן עם גרמניה</font>: | * <font color="red">המשא ומתן עם גרמניה</font>: בעבר גרמניה והאימפריה העות'מאנית היו קרובים, והרצל סבר שאם יצליח לשכנע את גרמניה שתעניק לו צ'ארטר, אז הם יעזרו להרצל לשכנע את המעצמה העות'מאנית. במסעו הדיפלומטי נפגש הרצל עם הנציג הגרמני הקיסר וילהלם ה-2. הרצל נימק את בקשתו בכך שברגע שהיהודים יהגרו לא"י, בעיית האנטישמיות בגרמניה תיפסק ובנוסף לכך, היהודים יפיצו את התרבות הגרמנית במזרח התיכון. המשא ומתן עם גרמניה נכשל משום שוילהלם ה-2 הציע להרצל להתיישב בשטחי אל עריש במקום בא"י והרצל סירב. <br> | ||
* <font color="red">המשא ומתן עם בריטניה</font>: בבריטניה הוקמה וועדה שדנה בסוגיה האם לאפשר ליהודים להקים לעצמם בית מולדת או לא. הרצל הגיע ודיבר בפני הוועדה על מנת שיאפשרו לו להשיג צ'ארטר ולהתחיל בעלייה. הוא נימק את בקשתו בכך שאם הבריטים יאפשרו ליהודים לעלות לא"י אז הם לא יצטרכו לחשוש מהגירה המונית של יהודים לבריטניה וכמו כן גם לא מאנטישמיות - משום שכאשר לא יהיו יהודים, גם לא תהיה אנטישמיות. הוודעה לא קיבלה את הצעתו של הרצל אך לאחר מכן צ'מברלין, שר המושבות הבריטי, חזר בו מהחלטתו והציע להרצל את אוגנדה. בקונגרס ה-6 בבאזל העלה הרצל את הצעה אוגנדה שעוררה סערה רבה בקרב משתתפי הקונגרס אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל עקב מותו של הרצל ב-1904 והסוגייה בעניין האם לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה. | * <font color="red">המשא ומתן עם בריטניה (1902) </font>: בבריטניה הוקמה וועדה שדנה בסוגיה האם לאפשר ליהודים להקים לעצמם בית מולדת או לא. הרצל הגיע ודיבר בפני הוועדה על מנת שיאפשרו לו להשיג צ'ארטר ולהתחיל בעלייה. הוא נימק את בקשתו בכך שאם הבריטים יאפשרו ליהודים לעלות לא"י אז הם לא יצטרכו לחשוש מהגירה המונית של יהודים לבריטניה וכמו כן גם לא מאנטישמיות - משום שכאשר לא יהיו יהודים, גם לא תהיה אנטישמיות. הוודעה לא קיבלה את הצעתו של הרצל אך לאחר מכן צ'מברלין, שר המושבות הבריטי, חזר בו מהחלטתו והציע להרצל את אוגנדה. בקונגרס ה-6 בבאזל העלה הרצל את הצעה אוגנדה שעוררה סערה רבה בקרב משתתפי הקונגרס אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל עקב מותו של הרצל ב-1904 והסוגייה בעניין האם לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה. | ||
== הצעת אוגנדה == | == הצעת אוגנדה == | ||