admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית. (הצגת מקור)
גרסה מ־09:10, 26 בפברואר 2012
, 26 בפברואר 2012←קונגרס באזל
(דף חדש: ===התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.=== ==הרצל== בנימין זאב תיאודור הרצל נולד...) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הרצל== | ==הרצל== | ||
בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתתו הייתה משפחה יהודית-מתבוללת שהושפעה מרעיונות ההשכלה. בצעירותו סבר הרצל כי על היהודים להיטמע בסביבה הלא-יהודית ולהתבולל. | בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתתו הייתה משפחה יהודית-מתבוללת שהושפעה מרעיונות ההשכלה. בצעירותו סבר הרצל כי על היהודים להיטמע בסביבה הלא-יהודית ולהתבולל. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
<br> בעיית היהודים לדעת הרצל היא האנטישמיות, אשר תוסיף ותתקיים בכל מקום שבו ישבו יהודים בין לא-יהודים. גם אם היהודים יהגרו למקום חדש בו אין כעת אנטישמיות, עם הזמן עקב הצלחתם ועקב המפגש בין החברה היהודית לחברה שמסביבה, תתעורר האנטישמיות. | <br> בעיית היהודים לדעת הרצל היא האנטישמיות, אשר תוסיף ותתקיים בכל מקום שבו ישבו יהודים בין לא-יהודים. גם אם היהודים יהגרו למקום חדש בו אין כעת אנטישמיות, עם הזמן עקב הצלחתם ועקב המפגש בין החברה היהודית לחברה שמסביבה, תתעורר האנטישמיות. | ||
גם האמנסיפציה לא פתרה את בעיית היהודים אלא החמירה אותה בעקבות המפגש שנוצר בין יהודים לגויים. | גם האמנסיפציה לא פתרה את בעיית היהודים אלא החמירה אותה בעקבות המפגש שנוצר בין יהודים לגויים. | ||
הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה | הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה תקום במקום כולשהוא ולווא דווקא בארץ ישראל (בספרו הוא העלה גם את האפשרות של ארגנטינה). התרבות במדינה תהיה תרבות אירופאית והשפה המדוברת תהיה השפה הגרמנית. | ||
החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: | החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: <br> | ||
1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית. | 1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי המאפשר ליהודים לעלות ולהתיישב בא"י) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית. | ||
2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל: | <br> | ||
* <font color="orange">אגודת היהודים</font> - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. | 2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל:<br> | ||
* <font color="orange">אגודת היהודים</font> - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. <br> | |||
* <font color="orange">החברה היהודית</font> - הגוף שתפקידו יהיה העברת רכוש היהודים למדינה החדשה ואירגון הסביב הכלכלי בארץ. | * <font color="orange">החברה היהודית</font> - הגוף שתפקידו יהיה העברת רכוש היהודים למדינה החדשה ואירגון הסביב הכלכלי בארץ. | ||
==קונגרס באזל== | ==קונגרס באזל== | ||
קונגרס באזל נפתח בטקס חגיגי ב-29 באוגוסט | קונגרס באזל נפתח בטקס חגיגי ב-29 באוגוסט 1897 בעיר באזל שבשוויץ. הקונגרס התקיים באולם הקונצרטים של העיר, נמשך כשלושה ימים ונכחו בו כ-250 משתתפים. הרצל ביקש מנציגי הקהילות היהודיות להגיע לקונגרס בבגדים הולמים כדי לשוות לאירוע אופי חשוב. כמו כן הוא גם הזמין את חבריו העיתונאים על מנת שייסקרו את האירוע. הרצל החליט להעלות להצעה רק נושאים שסביבם היה קונצנזוס (הסכמה) כדי למנוע פילוג בקרב משתתפי הקונגרס. בסופו של דבר הצביעו משתתפי הקונגרס בעד כמה החלטות המכונות "תוכנית באזל". | ||
'''מטרות הכינוס'''<br> | '''מטרות הכינוס'''<br> | ||
# השגת תמיכת יהודי אירופה ברעיון הציוני <br> | |||
# השגת הכרה של מדינות אירופה בהרצל כנציג רשמי של היהודים <br> | |||
# איחוד של הפלגים השונים בחברה היהודית סביב הציונות <br> | |||
<br> | <br> | ||
'''תוכנית באזל''' <br> | '''תוכנית באזל''' <br> | ||
# מטרת התנועה הציונית היא הקמת מקלט בטוח לעם היהודי <font color="red">בארץ ישראל</font> | |||
# יישוב הארץ ע"י חקלאים, תעשיינים ובעלי מלאכה יהודים שיקימו את הבסיס הכלכלי בארץ ולאחריהם ייעלו יתר היהודים. | |||
# יש לפעול למען חיזוק הזהות הציונית של יהודי אירופה. | |||
# יש להקים מוסדות ואירגונים שתפקידם יהיה להוציא את תוכנית באזל אל הפועל. | |||
= מוסדות ואירגונים= | = מוסדות ואירגונים= | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
4. <font color="purple">קק"ל</font> = הגוף האחראי על רכישת אדמות בא"י והכשרתן להתיישבות. <br> | 4. <font color="purple">קק"ל</font> = הגוף האחראי על רכישת אדמות בא"י והכשרתן להתיישבות. <br> | ||
5. <font color="purple">בנק אוצר ההתיישבות</font> = הגוף המממן של התנועה הציונית. <br> | 5. <font color="purple">בנק אוצר ההתיישבות</font> = הגוף המממן של התנועה הציונית. <br> | ||
===הפעילות הדיפלומטית של הרצל=== | |||
במסגרת פעילותיו הדיפלומטיות של הרצל בניסיון להשיג צ'ארטר, הוא נפגש עם כמה מנהיגים של המעצמות הגדולות בעולם - גרמניה, בריטניה והאימפריה העות'מאנית. | |||
* <font color="red">המשא ומתן עם האימפריה העות'מאנית</font>: הרצל נפגש עם הקיסר העות'מאני עבד אל חמיד בנסיונו להשיג צ'ארטר ולעלות לא"י. בתקופה זו העות'מאנים הם אלו ששלטו בא"י והרצל נימק את בקשתו בכמה נימוקים. ראשית, הרצל מסביר לקיסר שרק טוב ייצא מעליית יהודים לא"י ושהקיסר יוכל להפיק תועלת רבה מעלייה זו. היהודים יהיו מסוגלים לפתח את האימפריה העותמאית מבחינה כלכלית, תרבותית וגם חברתית, ובנוסף מציע הרצל לפרוע את חובות האימפריה העותמאית בעזרת הונם של יהודים עשירים (הברון רוטשילד למשל). בסופו של דבר המסע ומתן עם האימפריה העות'מאנית נכשל משום שהקיסר הסכים שהיהודים יתיישבו בכל מקום באימפריה חוץ מאשר בארץ ישראל. <br> | |||
* <font color="red">המשא ומתן עם גרמניה</font>: בעבר גרמניה והאימפריה העות'מאנית היו קרובים, והרצל סבר שאם יצליח לשכנע את גרמניה שתעניק לו צ'ארטר, אז הם יעזרו להרצל לשכנע את המעצמה העות'מאנית. במסעו הדיפלומטי נפגש הרצל עם הנציג הגרמני הקיסר וילהלם ה-2. הרצל נימק את בקשתו בכך שברגע שהיהודים יהגרו לא"י, בעיית האנטישמיות בגרמניה תיפסק ובנוסף לכך, היהודים יפיצו את התרבות הגרמנית במזרח התיכון. המשא ומתן עם גרמניה נכשל משום שוילהלם ה-2 הציע להרצל להתיישב בשטחי אל עריש במקום בא"י והרצל סירב. <br> | |||
* <font color="red">המשא ומתן עם בריטניה (1902) </font>: בבריטניה הוקמה וועדה שדנה בסוגיה האם לאפשר ליהודים להקים לעצמם בית מולדת או לא. הרצל הגיע ודיבר בפני הוועדה על מנת שיאפשרו לו להשיג צ'ארטר ולהתחיל בעלייה. הוא נימק את בקשתו בכך שאם הבריטים יאפשרו ליהודים לעלות לא"י אז הם לא יצטרכו לחשוש מהגירה המונית של יהודים לבריטניה וכמו כן גם לא מאנטישמיות - משום שכאשר לא יהיו יהודים, גם לא תהיה אנטישמיות. הוודעה לא קיבלה את הצעתו של הרצל אך לאחר מכן צ'מברלין, שר המושבות הבריטי, חזר בו מהחלטתו והציע להרצל את אוגנדה. בקונגרס ה-6 בבאזל העלה הרצל את הצעה אוגנדה שעוררה סערה רבה בקרב משתתפי הקונגרס אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל עקב מותו של הרצל ב-1904 והסוגייה בעניין האם לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה. | |||
== הצעת אוגנדה == | |||
בקונגרס הציוני ה-6 שהתקיים בבאזל הגיע הרצל עם הצעה שקיבל מהבריטים - להתיישב באוגנדה. ההצבעה עצמה הייתה בעד או נגד לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה. ההצעה עוררה כעס רב בקרב משתתפי הקונגרס וגרמה לאחד המשברים הגדולים ביותר בתנועה הציונית. <font color="green">המתנגדים</font> להצעה נימקו את דעתם בכך: <br> | |||
1. הצעת אוגנדה נוגדת את המטרה העיקרית שנקבעה בתוכנית באזל בקונגרס הציוני הראשון ולפיה התנועה הציונית פועלת על מנת להקים בית מולדת ליהודים '''בא"י'''. <br> | |||
2. התיישבות זמנית באוגנדה תגזול לחינם כסף ומשאבים מיותרים מהתנועה הציונית. <br> | |||
3. וויתור זמני על א"י הוא ויתור לתמיד והיהודים שישתקעו באוגנדה לא ירצו לעלות אח"כ לא"י. <br> | |||
<font color="green">התומכים</font> בהצעה נימקו את דעתם בכך: <br> | |||
1. הרצל לא הצליח להשיג צ'ארטר ועל כן יש לקבל את ההצעה מבריטניה ולעבור לאוגנדה. <br> | |||
2. האנטישמיות המתגברת (פוגרום קישנייב - 1903) עוררה בהלה ודאגה גדולה ליהודי מזרח אירופה והתומכים בהצעה אמרו שצרי לעבור לאוגנדה על מנ תלעזור להם, ולו אפילו בקצת, להתמודד עם האנטישמיות. <br> | |||
3. היהודים יכולים לרכוש באוגנדה ניסיון התישבותי וחקלאי וכאשר יעלו לא"י, הם כבר יהיו מיומנים בעבודתם. בסופו של דבר הסוגייה בעד או נגד לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה עקב מותו של הרצל בשנת 1904. | |||