התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.: הבדלים בין גרסאות בדף

הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה תקום במקום כולשהוא ולווא דווקא בארץ ישראל (בספרו הוא העלה גם את האפשרות של ארגנטינה). התרבות במדינה תהיה תרבות אירופאית והשפה המדוברת תהיה השפה הגרמנית.

החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: <br>

1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי המאפשר ליהודים לעלות ולהתיישב בא"י) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית.

2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל:<br>

* <font color="orange">אגודת היהודים</font> - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. <br>

קונגרס באזל נפתח בטקס חגיגי ב-29 באוגוסט 1897 בעיר באזל שבשוויץ. הקונגרס התקיים באולם הקונצרטים של העיר, נמשך כשלושה ימים ונכחו בו כ-250 משתתפים. הרצל ביקש מנציגי הקהילות היהודיות להגיע לקונגרס בבגדים הולמים כדי לשוות לאירוע אופי חשוב. כמו כן הוא גם הזמין את חבריו העיתונאים על מנת שייסקרו את האירוע. הרצל החליט להעלות להצעה רק נושאים שסביבם היה קונצנזוס (הסכמה) כדי למנוע פילוג בקרב משתתפי הקונגרס. בסופו של דבר הצביעו משתתפי הקונגרס בעד כמה החלטות המכונות "תוכנית באזל".

# השגת תמיכת יהודי אירופה ברעיון הציוני <br>

# השגת הכרה של מדינות אירופה בהרצל כנציג רשמי של היהודים <br>

# איחוד של הפלגים השונים בחברה היהודית סביב הציונות <br>

# מטרת התנועה הציונית היא הקמת מקלט בטוח לעם היהודי <font color="red">בארץ ישראל</font>  

# יישוב הארץ ע"י חקלאים, תעשיינים ובעלי מלאכה יהודים שיקימו את הבסיס הכלכלי בארץ ולאחריהם ייעלו יתר היהודים.

# יש לפעול למען חיזוק הזהות הציונית של יהודי אירופה.

# יש להקים מוסדות ואירגונים שתפקידם יהיה להוציא את תוכנית באזל אל הפועל.

* <font color="red">המשא ומתן עם גרמניה</font>: בעבר גרמניה והאימפריה העות'מאנית היו קרובים, והרצל סבר שאם יצליח לשכנע את גרמניה שתעניק לו צ'ארטר, אז הם יעזרו להרצל לשכנע את המעצמה העות'מאנית. במסעו הדיפלומטי נפגש הרצל עם הנציג הגרמני הקיסר וילהלם ה-2. הרצל נימק את בקשתו בכך שברגע שהיהודים יהגרו לא"י, בעיית האנטישמיות בגרמניה תיפסק ובנוסף לכך, היהודים יפיצו את התרבות הגרמנית במזרח התיכון. המשא ומתן עם גרמניה נכשל משום שוילהלם ה-2 הציע להרצל להתיישב בשטחי אל עריש במקום בא"י והרצל סירב. <br>

* <font color="red">המשא ומתן עם בריטניה (1902) </font>: בבריטניה הוקמה וועדה שדנה בסוגיה האם לאפשר ליהודים להקים לעצמם בית מולדת או לא. הרצל הגיע ודיבר בפני הוועדה על מנת שיאפשרו לו להשיג צ'ארטר ולהתחיל בעלייה. הוא נימק את בקשתו בכך שאם הבריטים יאפשרו ליהודים לעלות לא"י אז הם לא יצטרכו לחשוש מהגירה המונית של יהודים לבריטניה וכמו כן גם לא מאנטישמיות - משום שכאשר לא יהיו יהודים, גם לא תהיה אנטישמיות. הוודעה לא קיבלה את הצעתו של הרצל אך לאחר מכן צ'מברלין, שר המושבות הבריטי, חזר בו מהחלטתו והציע להרצל את אוגנדה. בקונגרס ה-6 בבאזל העלה הרצל את הצעה אוגנדה שעוררה סערה רבה בקרב משתתפי הקונגרס אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל עקב מותו של הרצל ב-1904 והסוגייה בעניין האם לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה.