ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 4,676 בתים , 16 בדצמבר 2006

השבת תוכן העניינים לראש הדף, למען קריאה נוחה ולמען תיקון גרסאת ההדפסה

מיכאל%ספיר

19

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{דרוש תיקון עריכה}}
+===מילות השיר===
+בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? –<BR>
+"שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, מַלְאָכִי!<BR>
+יֵשׁ בָּעוֹלָם כְּפָר שַׁאֲנָן, מֻקָּף חוֹמַת יְעָרִים,<BR>
+וְלַכְּפָר רְקִיעַ תְּכֵלֶת, בְּלִי מְצָרִים רָקִיעַ,<BR>
+וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת-יְחִידָה בְאֶמְצַע:<BR>
+עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה.<BR>
+וּבְצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ בָּדָד שִׂחֶק-שָׁם יָלֶד,<BR>
+יֶלֶד עָזוּב לְנַפְשׁוֹ, רַךְ וְיָחִיד וְחוֹלֵם –<BR>
+וַאֲנִי הוּא הַיֶּלֶד, מַלְאָכִי.<BR>
+פַּעַם אַחַת הִתְעַלֵּף כָּל-הָעוֹלָם וַיִּשְׁתֹּק,<BR>
+וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַיֶּלֶד הַשָּׁמַיְמָה נִמְשָׁכוּ,<BR>
+וַיִּרְאֶנָּה, הַיְחִידָה, הַזַּכָּה, הַבְּרוּרָה,<BR>
+וְנַפְשׁוֹ יָצְאָה בִרְאוֹתוֹ, כְּצֵאת יוֹנָה מִשּׁוֹבְכָהּ,<BR>
+אֶל הָעָב הַנֶּחְמָדָה."<BR>
+– וַתִּמּוֹג? –<BR>
+"גַּם-שֶׁמֶשׁ יֵשׁ בָּעוֹלָם, מַלְאָכִי!<BR>
+אֶת-נִשְׁמָתִי הִצִּילָה קֶרֶן פָּז רַחֲמָנִיָּה,<BR>
+וְעַל-כַּנְפֵי הַזֹּהַר יָמִים רַבִּים פִּזֵּזָה<BR>
+כְּצִפֹּרֶת לְבָנָה;<BR>
+פַּעַם רָכְבָה בַּבֹּקֶר עַל-גַּב קֶרֶן הַזָּהָב,<BR>
+הָלוֹךְ הָלְכָה לְבַקֵּשׁ פְּנִינַת טַל בֵּין הַדְּשָׁאִים,<BR>
+וְדִמְעָה זַכָּה וְתַמָּה אָז עַל-לֶחְיִי רָעָדָה,<BR>
+וַתִּזְדַּעְזַע הַקֶּרֶן וְנִשְׁמָתִי צָנָחָה –<BR>
+וַתִּשְׁתַּקַּע בַּדִּמְעָה."<BR>
+– וַתִּיבָשׁ? –<BR>
+"לֹא, כִּי נָשְׁרָה עַל-דַּף גְּמָרָא קְדוֹשָׁה.<BR>
+גְּמָרָא הָיְתָה לִזְקֵנִי שְׂעִירַת גְּוִילִים וּמְעוּכָה,<BR>
+וּבִכְרֵסָהּ – שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁל-זְקָנוֹ הַלָּבָן,<BR>
+חוּטֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁל-טַלִּיתוֹ הַקְּטַנָּה<BR>
+וְסִמָּנִים שֶׁל-הַרְבֵּה טִפּוֹת חֵלֶב וְשַׁעֲוָה,<BR>
+וּבַגְּמָרָא הַזֹּאת, בִּמְעֵי אוֹתִיּוֹת מֵתוֹת<BR>
+בָּדָד פִּרְפְּרָה נִשְׁמָתִי."<BR><BR>
+– וַתֵּחָנַק? –<BR>
+"לֹא, פִּרְפְּרָה וַתְּשׁוֹרֵר, מַלְאָכִי!<BR>
+בָּאוֹתִיּוֹת הַמֵּתוֹת שִׁירַי חַיִּים הֵקֵרוּ,<BR>
+וּבַאֲרוֹן סִפְרֵי זְקֵנִי מֵתֵי עוֹלָם נִזְדַּעְזְעוּ.<BR>
+שׁוֹנִים הָיוּ הַשִּׁירִים: עַל-עָב קְטַנָּה וּבְהִירָה,<BR>
+עֲלֵי קֶרֶן הַזָּהָב וַעֲלֵי דִמְעָה מַזְהִירָה,
+עֲלֵי צִיצִיּוֹת פְּסוּלוֹת וַעֲלֵי טִפּוֹת שֶׁל-שַׁעֲוָה –
+אַךְ שִׁיר אֶחָד לֹא יָדְעָה – שִׁיר עֲלוּמִים וְאַהֲבָה.
+וַתְּכַל לָצֵאת, וַתֶּהֱמֶה, וְלֹא-מָצְאָה תַנְחוּמִין,
+וַתִּתְעַלֵּף עַד-כְּלוֹתָהּ, וַיְהִי צַר-לָהּ עַד-מָוֶת.
+פַּעַם אַחַת פָּקַדְתִּי אֶת-גְּמָרָתִי הַבָּלָה –
+וְהִנֵּה פָּרְחָה מִתּוֹכָהּ נִשְׁמָתִי.
+וַעֲדַיִן הִיא טָסָה וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם,
+מְשׁוֹטֶטֶת וְתוֹעָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת תַּנְחוּמִין;
+וּבַלֵּילוֹת הַצְּנוּעִים שֶׁבִּתְחִלַּת כָּל-חֹדֶשׁ,
+בְּהִתְפַּלֵּל הָעוֹלָם עֲלֵי פְגִימַת הַלְּבָנָה,
+הִיא מִתְרַפְּקָה בִכְנָפָהּ עֲלֵי שַׁעַר הָאַהֲבָה,
+מִתְרַפֶּקֶת, דּוֹפֶקֶת וּבוֹכִיָּה בַחֲשָׁאי,
+וּמִתְפַּלְּלָה עַל-הָאַהֲבָה."
+-----
+====רקע====
 שיר זה, פותח את הדיון בשירת ביאליק. הוא מהווה "צומת מוטיבים", כי בשיר נמצאים רבים מן הנושאים, המוטיבים והסמלים המופיעים ברבים משיריו הארס-פואטיים האחרים (כל תהליך יצירה אותנטי נובע מנפש האומן, ולכן, החוויות, שהשפיעו על נפשו ביותר, הן שתקבענה במידה מכרעת את נושאי יצירתו). השיר הוא מעין וידוי אוטוביוגרפי, המנוסח בדרך של דיאלוג באין האני-השר (המוען) לבין המלאך (הנמען)
 כותרת השיר מציגה את הסיטואציה הדיאלוגית ההיפותטית (המשוערת) "ואם ישאל המלאך.
 השיר ואם ישאל המלך, הוא שיר אישי, המתאר בדרך מקורית את קורות חיי הדובר-השר. המקוריות נובעת מהעובדה שהשיר כתוב כדיאלוג דמיוני בין הדובר למלאך.
-'''השאלות שמעלה השיר:'''
-.	בני, נשמתך אייה?
+===השאלות שמעלה השיר:===
+'''.בני, נשמתך אייה?'''
 זוהי השאלה המרכזית מבין כל ארבע השאלות והיא מעלה את העובדה שנשמתו של הדובר השר אינה עם גופו. תמונה זו היא דמיונית, אך היא מובנת גם אם מבינים שאדם עשויי לעיתים להרגיש שנשמתו נמצאת במקום אחר ולא יחד עם גופו.
-.	ותימוג? מעלה אפשרות של היעלמות הנשמה, התנדפות.
+.ותימוג? מעלה אפשרות של היעלמות הנשמה, התנדפות.
-.	ותיבש? מעלה אפשרות היכחדות באמצעות התייבשות.
+.ותיבש? מעלה אפשרות היכחדות באמצעות התייבשות.
-.	ותיחנק ?מעלה אפשרות המוות באמצעות חנק.
+.ותיחנק ?מעלה אפשרות המוות באמצעות חנק.
 כל שאלה פותחת בית חדש בכל בית "שואל המלאך" את הדובר השר, איה נשמתו  באיזו שהיא דרך? אחרי כל שאלה משיב הדובר ומספר, כיצד ניצלה הנשמה והיכן היא. כלומר, השאלות הן שאלות מכוונות, הן מזמינות את הדובר השר לפרוש את קורותיו, ולהסביר כיצד הצליח לשרוד על אף האיומים השונים על נשמתו.
@@ שורה 101: / שורה 213: @@
 ===העיצוב האמנותי===
-.	שיר לירי: נותן ביטוי לחוויות נפשיות אישיות של המשורר. עם זאת יש כאן גם אלמנט אפי – יסוד סיפורי – תולדות נפשו בתקופות חיים מסוימות.
-.	דיאלוג: מבחינה חיצונית בנוי השיר בצורה של דיאלוג בין המלאך למשורר. המלאך שואל שאלה קצרה ביותר, והמשורר עונה בבית שלם. מבנה זה חוזר לאורך כל השיר.              השאלות הן ריטוריות – לא כדי לקבל תשובה מבחוץ המשורר הוא השואל וגם זה שעונה. זוהי צורת כתיבה דרמתית, שמגרה את הסקרנות ויוצרת עניין, אך מובן, שהמשורר מנהל כאן דיאלוג בינו לבין עצמו.
+.	'''שיר לירי:''' נותן ביטוי לחוויות נפשיות אישיות של המשורר. עם זאת יש כאן גם אלמנט אפי – יסוד סיפורי – תולדות נפשו בתקופות חיים מסוימות.
+.	'''דיאלוג:''' מבחינה חיצונית בנוי השיר בצורה של דיאלוג בין המלאך למשורר. המלאך שואל שאלה קצרה ביותר, והמשורר עונה בבית שלם. מבנה זה חוזר לאורך כל השיר. השאלות הן ריטוריות – לא כדי לקבל תשובה מבחוץ המשורר הוא השואל וגם זה שעונה. זוהי צורת כתיבה דרמתית, שמגרה את הסקרנות ויוצרת עניין, אך מובן, שהמשורר מנהל כאן דיאלוג בינו לבין עצמו.
-.	לשון ציורית: ריבוי של ציורי לשון – תמונות לשון (אימז'ים). התאור אינו נמסר בצורה כללית ומופשטת, אלא בצורה מאוד מוחשית קונקרטית. הוא ממחיש בצורה מפורטת את הנופים, שהשפיעו עליו.
+.	'''לשון ציורית:''' ריבוי של ציורי לשון – תמונות לשון (אימז'ים). התאור אינו נמסר בצורה כללית ומופשטת, אלא בצורה מאוד מוחשית קונקרטית. הוא ממחיש בצורה מפורטת את הנופים, שהשפיעו עליו.
-.	האנשה: ביאליק מייחס לטבע תכונות אנושיות. יכולת זאת מגבירה אצלו את תחושת הקירבה אל הטבע, ומפצה על הבדידות, שכנראה, חש בקרב בני האדם.
+.	'''האנשה:''' ביאליק מייחס לטבע תכונות אנושיות. יכולת זאת מגבירה אצלו את תחושת הקירבה אל הטבע, ומפצה על הבדידות, שכנראה, חש בקרב בני האדם.
-.	דימוי: המשורר מדמה את יציאת נפשו לצאת יונה משובכה (סוף בית א')
+.	'''דימוי:''' המשורר מדמה את יציאת נפשו לצאת יונה משובכה (סוף בית א')
-.	אנלוגיה ניגודית: העמדת עולם הטבע בניגוד לעולם בית המדרש.
+.	'''אנלוגיה ניגודית:''' העמדת עולם הטבע בניגוד לעולם בית המדרש.
-.	סגנון בעל השפעה מקראית:
+.	'''סגנון בעל השפעה מקראית:''' <BR>
-א.	ו' ההיפוך: ותתעלף, ותזדעזע.
+::א.	ו' ההיפוך: ותתעלף, ותזדעזע.<BR>
-ב.	עתיד מקוצר: ותכל במקום ותכלה, ויהי במקום ויהיה.
+::ב.	עתיד מקוצר: ותכל במקום ותכלה, ויהי במקום ויהיה.<BR>
-ג.	כינוי חבר לפועל במקום כינוי פרוד: ויראנ במקום ויראה אותה.
+::ג.	כינוי חבר לפועל במקום כינוי פרוד: ויראנ במקום ויראה אותה.<BR>
-ד.	צורת מקור מוחלט ולאחריו פועל מאותו שורש לשם הדגשה: הלוך הלכה.
+::ד.	צורת מקור מוחלט ולאחריו פועל מאותו שורש לשם הדגשה: הלוך הלכה.<BR>
-.      העדר אחידות בעיצוב החיצוני של השיר:
+.      '''העדר אחידות בעיצוב החיצוני של השיר:'''<BR>
 העדר הסימטריות בשיר, משקף את תוכנו של השיר – אורך הבתים אינו שווה. הבית השלישי, המתאר את חוויותיו בבית המדרש קצר יותר, והוא מתאים להשפעה פחות גדולה עליו.
 לעומת זאת, הזיקה שלו אל הטבע בילדותו היא מקור בעל השפעה עיקרית ודומיננטית על נפשו, ולכן גם על אופי יצירתו, ובהתאם לכך תופסים תיאורי הטבע את מחצית השיר.

ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף

ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק (הצגת מקור)

גרסה מ־11:41, 16 בדצמבר 2006

תפריט ניווט

ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף

ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק (הצגת מקור)

גרסה מ־11:41, 16 בדצמבר 2006

תפריט ניווט

חיפוש