ויקרא פרק י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

ויקרא פרק י"ט (הצגת מקור)

גרסה מ־13:31, 16 באוקטובר 2005

נוספו 148 בתים , 16 באוקטובר 2005

אין תקציר עריכה

Yagil

admin

1,372

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{דרוש תיקון עריכה}}
+נכתב ע"י המורה תמי בלנק, ביה"ס "אוסטרובסקי" רעננה<BR>
-נכתב ע"י המורה תמי בלנק, ביה"ס "אוסטרובסקי" רעננה
+'''פרק י"ט מתחיל את הפרשה שנקראת פרשת "קדושים", על סמך הפתיחה של הפרק. ''' <BR>
-'''פרק י"ט מתחיל את הפרשה שנקראת פרשת "קדושים", על סמך הפתיחה של הפרק. '''
+פרק יט הוא היחידי בספר ויקרא שיש בו שילוב של חוקים דתיים ומוסריים. מעין אלה הנמצאים בעשרת הדיברות. הפרק נאמר בעת `` הקהל``. <BR>
+``הקהל`` – מצווה להקהיל את כל העם.<BR>
+מידי שבע שנים , במוצאי שנת שמיטה, המלך חייב לקרוא במעמד זה, פרשיות מן התורה.<BR> לדעת חז``ל נקרא במעמד זה פרק יט` .<BR>
-פרק יט הוא היחידי בספר ויקרא שיש בו שילוב של חוקים דתיים ומוסריים. מעין אלה הנמצאים בעשרת הדיברות. הפרק נאמר בעת `` הקהל``.
+רובם הגדול של החוקים הם '''אפו דיקטים''', ולחלק מהם יש מקבילות לציווים שבעשרת הדיברות.<BR> ניתן להבחין באחדותו ובגיבושו של הפרק על פי הביטויים `` אני ה` אלוהיכם``, ``אני ה```.<BR>
-``הקהל`` – מצווה להקהיל את כל העם. מידי שבע שנים , במוצאי שנת שמיטה, המלך חייב לקרוא במעמד זה, פרשיות מן התורה. לדעת חז``ל נקרא במעמד זה פרק יט`
-רובם הגדול של החוקים הם אפו דיקטים, ולחלק מהם יש מקבילות לציווים שבעשרת הדיברות.. ניתן להבחין באחדותו ובגיבושו של הפרק על פי הביטויים `` אני ה` אלוהיכם``, ``אני ה```..
+הפסוקים 1-2 מכילים פניה של האלוהים למשה לדבר אל עדת בני ישראל ולשדל אותה לקיים את המצוות המוטלות עליה, כדי להגיע לקדושה.<BR>
-הפסוקים 1-2 מכילים פניה של האלוהים למשה לדבר אל עדת בני ישראל ולשדל אותה לקיים את המצוות המוטלות עליה, כדי להגיע לקדושה. הקדושה נדרשת מבני ישראל, מכיוון שאלוהים הוא קדוש, ועליהם לנסות לעלות במעלות הקדושה כדי להתקרב בקדושתם לאלוהים ולהידמות לו. ספר הקדושה מכליל בקדושה לא רק את הכוהנים העוסקים בפעולות הפולחן במתחם הקודש, אלא את כל ישראל.זוהי ההשקפה החדשה שמביא ספר הקדושה [ספר ויקרא] . הקדושה אינה שייכת רק לפולחן, אלא לכל תחומי החיים, כולל תחומי החיים המוסרים והאזרחים.
+הקדושה נדרשת מבני ישראל, מכיוון שאלוהים הוא קדוש, ועליהם לנסות לעלות במעלות הקדושה כדי להתקרב בקדושתם לאלוהים ולהידמות לו.<BR>
-פסוק 2 : דבר אל כל עדת ישראל- כי הדברים הבאים להלן הם יסוד המוסר ,הדת והמשפט עפ``י עשרת הדיברות , שבלוחות הברית.
+ספר הקדושה מכליל בקדושה לא רק את הכוהנים העוסקים בפעולות הפולחן במתחם הקודש, אלא את כל ישראל.זוהי ההשקפה החדשה שמביא ספר הקדושה [ספר ויקרא].<BR>
-קדושים תהיו- תשאפו לשלמות מוסרית, כלומר תשאפו לעשות את הטוב, ותמנעו מלעשות את הרע.. תהיו רחוקים מכל טומאה ותועבה. לביטוי קדושים תהיו`` שני פרושים:
-. להיבדל מן הרע והכיעור באמצעות פנייה אל הטוב
+הקדושה אינה שייכת רק לפולחן, אלא לכל תחומי החיים, כולל תחומי החיים המוסרים והאזרחים.<BR>
+'''פסוק 2''' : דבר אל כל עדת ישראל- כי הדברים הבאים להלן הם יסוד המוסר ,הדת והמשפט עפ``י עשרת הדיברות , שבלוחות הברית.<BR>
+'''קדושים תהיו'''- תשאפו לשלמות מוסרית, כלומר תשאפו לעשות את הטוב, ותמנעו מלעשות את הרע.<BR>
+תהיו רחוקים מכל טומאה ותועבה. <BR>
+'''לביטוי קדושים תהיו`` שני פרושים''': <BR>
+. להיבדל מן הרע והכיעור באמצעות פנייה אל הטוב <BR>
 . להיבדל מעמי העולם באמצעות קיום מצוות ה`.
-משום שה` הוא קדוש, והוא מקור הקדושה, לפיכך מצטווים ישראל לחקות את אלוהיהם ולחיות חיי קדושה כדי להתקרב לאל. הקדושה תושג אם בני`` יקפידו לקיים את המצוות ואת החוקים הכלולים בפרשה.
+<BR>
-רשי`` מפרש: הווה פרושים מן העריות ומן העברה, שבכל מקום שאתה מוצא גם ערווה אתה מוצא קדושה.
-פס` 2 מהווה הקדמה לשאר הפסוקים שאחריו.
+משום שה` הוא קדוש, והוא מקור הקדושה, לפיכך מצטווים ישראל לחקות את אלוהיהם ולחיות חיי קדושה כדי להתקרב לאל. הקדושה תושג אם בני`` יקפידו לקיים את המצוות ואת החוקים הכלולים בפרשה. <BR>
+'''רשי`` מפרש:''' הווה פרושים מן העריות ומן העברה, שבכל מקום שאתה מוצא גם ערווה אתה מוצא קדושה.<BR>
+פס` 2 מהווה הקדמה לשאר הפסוקים שאחריו. <BR>
+'''פס` 3''' : פותח במצווה המקבילה לדיבר החמישי, כבד את אביך ואת אמך`` אך ניתן לזהות הבדלים.<BR>
+כאן נאמר ``איש אמו ואביו תיראו``- כל אדם השייך לעדת בנ``י צריך להתייחס ביראת כבוד להוריו.<BR>
+מהי היראה שאליה מתכוון הכתוב? <BR>
+- לא ישב במקומו <BR>
+- לא ידבר במקומו <BR>
+- לא יסתור דבריו. <BR>
+במצווה שלפנינו האם מוזכרת לפני האב משום שמבחינה כרונולוגית מבטא פסוקנו את השלבים הראשונים בהתפתחות האדם. הילד מכיר תחילה את אמו יולדתו, ורק אחר כך את אביו.<BR>
+בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR>
+[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים].
+סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR>
+ויש המפרשים שבאופן טבעי הבן ירא מהאב יותר מאשר מן האם. <BR>
+ויש להקדים את מי שהיחס אליו פחות טבעי.<BR>
-פס` 3 : פותח במצווה המקבילה לדיבר החמישי, כבד את אביך ואת אמך`` אך ניתן לזהות הבדלים. כאן נאמר ``איש אמו ואביו תיראו``- כל אדם השייך לעדת בנ``י צריך להתייחס ביראת כבוד להוריו. מהי היראה שאליה מתכוון הכתוב?
+את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR>
-- לא ישב במקומו
-- לא ידבר במקומו
-- לא יסתור דבריו.
-במצווה שלפנינו האם מוזכרת לפני האב משום שמבחינה כרונולוגית מבטא פסוקנו את השלבים הראשונים בהתפתחות האדם. הילד מכיר תחילה את אמו יולדתו, ורק אחר כך את אביו. בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים]. סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.. ויש המפרשים שבאופן טבעי הבן ירא מהאב יותר מאשר מן האם. ויש להקדים את מי שהיחס אליו פחות טבעי. את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים.
 ``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי . מצוות השבת מובאת כאן ללא נימוק, משום שהמחוקק משער כי הקורא מכיר את נימוקי השבת, כפי שהם באים בספר שמות. לשון `` שבתותי`` הכתוב מתכוון לא רק ליום השביעי אלא גם לשמיטה, ליום הכיפורים ולשאר המועדים.
 סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: עפ``י שהזהרתיך על מורא אב, אם נאמר לך[ אביך] חלל את השבת, אל תשמע לו וכך בשאר המצוות.