ויקרא פרק י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR>
בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR>


[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים].  
[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים]. <BR>


סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR>
סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR>
שורה 51: שורה 51:


את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR>
את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR>
``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי . מצוות השבת מובאת כאן ללא נימוק, משום שהמחוקק משער כי הקורא מכיר את נימוקי השבת, כפי שהם באים בספר שמות. לשון `` שבתותי`` הכתוב מתכוון לא רק ליום השביעי אלא גם לשמיטה, ליום הכיפורים ולשאר המועדים.
``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי.<BR>
סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: עפ``י שהזהרתיך על מורא אב, אם נאמר לך[ אביך] חלל את השבת, אל תשמע לו וכך בשאר המצוות.
בעשרת הדיברות מופיע קודם הדיבר של שמירת השבת ואחריו הדיבר של כיבוד ההורים. יש המצביעים על קשר כיאסטי בין דיני שבת וכיבוד הורים בשמות ובדברים ה` לבין ויקרא יט`.
`` אני ה` אלוהיכם``- אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך אל תשמע לו. תפקידם של ביטויים אלה לתת עוצמה ותוקף לציווים הניתנים מן הסמכות האלוהית, משום שהעובר עליהם לא תמיד נתפס או נענש בידי אדם. כמו כן ביטויים אלה הבאים בסוף הציווים, תפקידם הוא גם להפריד בין עניינים שונים בציווים שבפרקנו.


פסוק 4: הפסוק דן באיסור הפנייה לאלילים , ובאיסור עשיית אלוהי מסכה. האיסורים אינם מתכוונים לפנייה ולעשייה בלבד, אלא גם להערכה ולעריכת פולחן להם.
מצוות השבת מובאת כאן ללא נימוק, משום שהמחוקק משער כי הקורא מכיר את נימוקי השבת, כפי שהם באים בספר שמות.<BR>
``אל תפנו אל האלילים``- לבקשת עזרה או הדרכה לפנות אל ה` בלבד.
``אלוהי מסכה``- הכוונה לפסל שנעשה ע``י היתוך המתכת. ויש אומרים, שהכוונה לכל פסל ותמונה.[מסכה
מהשורש נסך שפרושו יצק].
``אני ה` אלוהיכם``- רק אני ה` אלוהיכם, ועליכם לפנות רק אלי ולהימנע מלפנות לאלילים או מלעשות מסכה.. הפסוק רומז לדיבר השני..  


פסוקים 5-8 :מפרטים את ההוראות לזבי חת זבח השלמים, זמן אכילתו ומציינים את העונש למפר ההוראות.את זבח השלמים צריך לזבוח לפי החוק, כדי שיהיה רצוי לאלוהים. הזבח מובא מן הבקר או מן הצאן. הבשר נאכל ע``י המשתתפים בסעודת מצווה, למעט החלב והדם, שהיו מעלים לה`.
לשון `` שבתותי`` הכתוב מתכוון לא רק ליום השביעי אלא גם לשמיטה, ליום הכיפורים ולשאר המועדים.
הבשר צריך להיאכל ע``י התורם וקוראיו בסעודת מצווה ביום הזביחה ולמחרת, והנותר ממנו יישרף ביום השלישי. האדם אשר יפר את מצוות אכילת הזבח, ויאכל מבשרו גם ביום השלישי ייענש בעונש כרת, כלומר עונש שהוא בידי שמים ולא בידי אדם.  
סמך שמירת שבת למורא אב,
[שלמים- שם נרדף לזבח, שם כללי לקורבנות רשות שהיו מעין תשלום גמול לאל.]
<BR>לומר: עפ``י שהזהרתיך על מורא אב, אם נאמר לך[ אביך] חלל את השבת, אל תשמע לו וכך בשאר המצוות.  
<BR>בעשרת הדיברות מופיע קודם הדיבר של שמירת השבת ואחריו הדיבר של כיבוד ההורים.<BR> יש המצביעים על קשר כיאסטי בין דיני שבת וכיבוד הורים בשמות ובדברים ה` לבין ויקרא יט`. <BR>


הקשר בין פסוק 4 לבין דיני קורבן שלמים הוא קשר של ניגוד. בפס` 4 נזכר האיסור של עבודה זרה, ואילו בפס` 5-8 נזכר ההיתר של עבודת ה` באמצעות קורבן השלמים.  
`` אני ה` אלוהיכם``- אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך אל תשמע לו.<BR>
פסוק 5: זבח התודה ניתן ע``י התורם כתודה על הטובה שהעניק לו אלוהים בעבר. זבח נדר או נדבה ניתן ע``י התורם ובו הוא מבטא את בקשתו לעזרת אלוהים.  
 
`` לרצונכם תזבחו``-לביטוי שני פרושים: 1. שתהיה הקרבתו של קורבן השלמים רק על פי רצונכם  
תפקידם של ביטויים אלה לתת עוצמה ותוקף לציווים הניתנים מן הסמכות האלוהית, משום שהעובר עליהם לא תמיד נתפס או נענש בידי אדם. <BR>
הטוב ולא מתוך כפייה.  
כמו כן ביטויים אלה הבאים בסוף הציווים, תפקידם הוא גם להפריד בין עניינים שונים בציווים שבפרקנו.
<BR>
'''פסוק 4:''' הפסוק דן באיסור הפנייה לאלילים , ובאיסור עשיית אלוהי מסכה.<BR>
 
האיסורים אינם מתכוונים לפנייה ולעשייה בלבד, אלא גם להערכה ולעריכת פולחן להם. <BR>
``אל תפנו אל האלילים``- לבקשת עזרה או הדרכה לפנות אל ה` בלבד. <BR>
``אלוהי מסכה``- הכוונה לפסל שנעשה ע``י היתוך המתכת.<BR>
ויש אומרים, שהכוונה לכל פסל ותמונה. [מסכה מהשורש נסך שפרושו יצק]. <BR>
``אני ה` אלוהיכם``- רק אני ה` אלוהיכם, ועליכם לפנות רק אלי ולהימנע מלפנות לאלילים או מלעשות מסכה.. הפסוק רומז לדיבר השני.<BR>
 
'''פסוקים 5-8''' :מפרטים את ההוראות לזבי חת זבח השלמים, זמן אכילתו ומציינים את העונש למפר ההוראות.את זבח השלמים צריך לזבוח לפי החוק, כדי שיהיה רצוי לאלוהים.<BR> הזבח מובא מן הבקר או מן הצאן. הבשר נאכל ע``י המשתתפים בסעודת מצווה, למעט החלב והדם, שהיו מעלים לה`.<BR>
הבשר צריך להיאכל ע``י התורם וקוראיו בסעודת מצווה ביום הזביחה ולמחרת, והנותר ממנו יישרף ביום השלישי. <BR>
 
האדם אשר יפר את מצוות אכילת הזבח, ויאכל מבשרו גם ביום השלישי ייענש בעונש כרת, כלומר עונש שהוא בידי שמים ולא בידי אדם. <BR>
[שלמים- שם נרדף לזבח, שם כללי לקורבנות רשות שהיו מעין תשלום גמול לאל.] <BR>
 
'''הקשר בין פסוק 4 לבין דיני קורבן שלמים הוא קשר של ניגוד.'''<BR>
בפס` 4 נזכר האיסור של עבודה זרה, ואילו בפס` 5-8 נזכר ההיתר של עבודת ה` באמצעות קורבן השלמים.<BR>
'''פסוק 5:''' זבח התודה ניתן ע``י התורם כתודה על הטובה שהעניק לו אלוהים בעבר.<BR> זבח נדר או נדבה ניתן ע``י התורם ובו הוא מבטא את בקשתו לעזרת אלוהים. <BR>
'''`` לרצונכם תזבחו``-לביטוי שני פרושים:''' <BR>
 
1. שתהיה הקרבתו של קורבן השלמים רק על פי רצונכם  
הטוב ולא מתוך כפייה. <BR>
2. תקריבו את קורבן השלמים באופן שתהיו לרצון לפני ה`, כלומר שתקריבו כהלכתו כפי  
2. תקריבו את קורבן השלמים באופן שתהיו לרצון לפני ה`, כלומר שתקריבו כהלכתו כפי  
שציווה ה` כמפורט בפסוקים הבאים.  
שציווה ה` כמפורט בפסוקים הבאים. <BR>


פסוק 7:`` פיגול הוא``- מעשה אכילת בשר הזבח ביום השלישי ייחשב למעשה מתועב ונמאס.פיגול,  
'''פסוק 7''':`` פיגול הוא``- מעשה אכילת בשר הזבח ביום השלישי ייחשב למעשה מתועב ונמאס.<BR>פיגול,  
כנראה בשר מקולקל, מסריח. מי שאוכל מבשר הזבח בים השלישי ייענש.  
כנראה בשר מקולקל, מסריח. <BR>מי שאוכל מבשר הזבח בים השלישי ייענש.<BR>
`` לא ירצה``- המעשה לא יהיה לרצון לפני ה`. ויש המפרשים: זבח השלמים ההוא לא ייחשב  
`` לא ירצה``- המעשה לא יהיה לרצון לפני ה`.<BR> ויש המפרשים: זבח השלמים ההוא לא ייחשב  
כקורבן רצוי לה`.  
כקורבן רצוי לה`.  


פסוק 8: השארת בשר זבח השלמים ליום השלישי ואכילתו בו מחללת את קודשי ה`.  
'''פסוק 8:''' השארת בשר זבח השלמים ליום השלישי ואכילתו בו מחללת את קודשי ה`. <BR>
`` ונכרתה הנפש ההיא מעמיה``- הנפש החוטאת תישמד ממשפחותיה. עונש זה הוא בידי שמים, והוא מוצא את ביטויו באובדן החיים. הנימוק לעונש הכבד: , כי את קודש ה` חילל``.  
`` ונכרתה הנפש ההיא מעמיה``- הנפש החוטאת תישמד ממשפחותיה.<BR> עונש זה הוא בידי שמים, והוא מוצא את ביטויו באובדן החיים. הנימוק לעונש הכבד:<BR> , כי את קודש ה` חילל``. <BR>


פסוקים 9-10: מתנות עניים- המתנות שהאיכר צריך להענק לעני, לגר, ולשאר עלובי החיים.  
'''פסוקים 9-10:''' מתנות עניים- המתנות שהאיכר צריך להענק לעני, לגר, ולשאר עלובי החיים.  
הרעיונות המקשרים בין פסוקים 5-8 לבין פסוקים 9-10. :  
הרעיונות המקשרים בין פסוקים 5-8 לבין פסוקים 9-10. :  
1. איסור להותיר מהזבח מול האיסור לאסוף את הנותר.  
1. איסור להותיר מהזבח מול האיסור לאסוף את הנותר.  
admin
1,372

עריכות