פתיחת התפריט הראשי

סיכומונה β

חובבי ציון

  • חובבי – ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו ברוסיה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

תנועת "חובבי-ציון" הוקמה ברוסיה וברומניה בסוף המאה ה- 19 בתגובה לאנטישמיות וכחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ואף בקרב היהודים.
בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון", שטענו כי צריך למצוא פיתרון של קבע לבעיות היהודים בארץ-ישראל ובקיבוץ נדחי ישראל בתוכה. חלוצים ונחשונים מבני אגודות אלה - וביניהם הבילויים - קמו ועלו לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב (1882) לייסד בה מושבות. בשנה זו נוסדו ע"י חובבי ציון כמה מושבות. חודש יישובן של פתח-תקווה וראש-פינה, שהוקמו חמש שנים לפני-כן ע"י בני "הישוב הישן" בירושלים ובצפת ונתפרקו; ונוסדו ראשון-לציון וזמארין, שנקראה אחר-כך זכרון-יעקב, על-שם אביו של הברון בנימין- אדמונד רוטשילד. בני המושבות הראשונות האלה ראו את עצמם חלוצים, הסוללים את הדרך למחנה גדול ורב שיבוא בעקבותיהם ליישב את הארץ, כדי לעשותה מפלט ומקלט להמוני בית-ישראל. תקווה גדולה זו היתה תלויה בהצלחתם. אם חס ושלום ייכשלו, לא יקום הדבר ולא יהיה.

ואכן, סכנת כיליון ריחפה, תוך זמן קצר, על מושבות ראשונות אלה. המתיישבים היו חסרי ניסיון בחקלאות ולא הכירו את תנאי-הארץ. הם סבלו ממחלות ומהתנכלויות השכנים הערבים והשלטונות התורכיים. חסרו להם בארות מים. כספם הלך ואזל והם נשארו מחוסרי-כול. וידי "חובבי- ציון" ברוסיה קצרו מלהושיע.


תוכן עניינים

גורמים להתעוררות התנועה

  • הסופות בנגב:

ב- 1881 התרחשו בדרום רוסיה פרעות, המכונות "הסופות בנגב", שפגעו ביותר ממאתיים קהילות יהודיות בעידודו של השלטון. הפרעות עוררו את היהודים לחפש פתרונות לבעיותיהם. מס' יהודים עזבו לארה"ב ואחרים התארגנו בתנועות של "חובבי-ציון" שהתרכזו במציאת פתרון לבעיה הלאומית.

  • תגובה להגירת יהודים לארצות הברית:

החשש מפני התבוללות היהודים שהיגרו לארה"ב בתוך החברה המקומית, היה בין הגורמים להתעוררות תנועה לאומית, שניסתה להטות את זרם ההגירה לכיוון א"י.

  • הזיקה לארץ ישראל:

הרצון הקיים אצל כל היהודים, לחזור לא"י ולצפות לבוא המשיח. האנטישמיות ברוסיה עוררה מחדש את הרצון לעלות לא"י ולהקים בה מדינה יהודית.

  • התעוררות הלאומית באירופה:

במהלך המאה ה- 19 התרחש באירופה "אביב העמים" (התעוררות לאומית של עמים רבים בעיקר במערב אירופה), התעוררות זו השפיעה על היהודים, לאומיותם התעוררה, והם פנו להקים מדינה יהודית בא"י.

תנועת "חובבי-ציון" החלה את דרכה ללא ארגון, באופן ספונטני ומפוזר. קמו עשרות אגודות של "חובבי-ציון" ברוסיה ובמזרח אירופה, ללא קשר ביניהן, אך עם מטרות משותפות לכולן. חבריהם האמינו בצורך לעלות לא"י, להתיישב בה ולעבוד את אדמתה, ולהקים בה בסופו של דבר, מדינה יהודית.

מטרות האגודות:

1. שיבת העם היהודי לארצו.
2. גאולת אדמות ע"י רכישה ועבודה חקלאית.
3. הכרה בינלאומית מצד המעצמות.
4. הפצת הרעיון הציוני ועידוד העלייה.
5. סיוע כלכלי למושבות שיקומו בא"י.

פעילות האגודות:

1. אספו כספים לרכישת הקרקעות בארץ.
2. ערכו רשימות של מועמדים לעלייה.
3. שלחו אנשים לבדוק את המצב בא"י ולרכוש קרקעות.

הפעילות הייתה בעיקרה פילנתרופית ואפוליטית, אך הייתה בעיית חוסר ארגון ותיאום בין האגודות. רק התארגנות מרכזית של כל האגודות לארגון גג אחד יכלה לחזק אותן.


לקריאה נוספת

חובבי ציון בוויקיפדיה