חירות ושוויון בעת החדשה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
== '''נושא 1: חירות ושוויון בתקופת המהפכה הצרפתית''' ==
== '''נושא 1: חירות ושוויון בתקופת המהפכה הצרפתית''' ==
   
   
שורה 32: שורה 30:




תפיסת "החירות, השוויון והאחווה" ב"צו לביטול הפיאודליזם" וב"הכרזת זכויות האדם והאזרח", בעת המהפכה הצרפתית.
'''תפיסת "החירות, השוויון והאחווה" ב"צו לביטול הפיאודליזם" וב"הכרזת זכויות האדם והאזרח", בעת המהפכה הצרפתית.'''


'''הצו לביטול הפיאודליזם'''
'''הצו לביטול הפיאודליזם'''
שורה 50: שורה 48:


'''הצהרת זכויות האדם והאזרח'''
'''הצהרת זכויות האדם והאזרח'''
ביסודה של ההצהרה הונחה ההשקפה כי בני האדם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם. ייעודה של החברה הוא לשמור על קיום זכויותיו והטבעיות של האדם שאינן ניתנות לביטול והן: חירות, קניין, בטחון והזכות להתנגד לדיכוי.  
ביסודה של ההצהרה הונחה ההשקפה כי בני האדם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם. ייעודה של החברה הוא לשמור על קיום זכויותיו והטבעיות של האדם שאינן ניתנות לביטול והן: חירות, קניין, בטחון והזכות להתנגד לדיכוי.  
החירות הוגדרה כרשותו של האדם לפעול על פי הבנתו, כל עוד אין הוא מקפח את זכויותיו המוצדקות של הזולת.
החירות הוגדרה כרשותו של האדם לפעול על פי הבנתו, כל עוד אין הוא מקפח את זכויותיו המוצדקות של הזולת.
נקבע כי סמכויותיה של המדינה מוגבלות ע"י זכויות הפרט וגם המדינה כפופה לחוק.
נקבע כי סמכויותיה של המדינה מוגבלות ע"י זכויות הפרט וגם המדינה כפופה לחוק.
העם הוא ריבוני והחוק מבטא את רצונו הכללי של העם.
העם הוא ריבוני והחוק מבטא את רצונו הכללי של העם.
כל האזרחים חייבים להיות שווים בפני החוק ושווים בזכותם לכהן בכל משרות הציבור בהתאם לכישרונותיהם והכשרתם.
כל האזרחים חייבים להיות שווים בפני החוק ושווים בזכותם לכהן בכל משרות הציבור בהתאם לכישרונותיהם והכשרתם.
האזרחים רשאים, בעצמם או ע"י בא כוחם, לדרוש דין וחשבון על מה שנעשה בכספי הציבור. החברה רשאית לדרוש מכל בעל תפקיד ציבורי דין וחשבון על פעולותיו.
האזרחים רשאים, בעצמם או ע"י בא כוחם, לדרוש דין וחשבון על מה שנעשה בכספי הציבור. החברה רשאית לדרוש מכל בעל תפקיד ציבורי דין וחשבון על פעולותיו.
שני מסמכים אלה היוו הישג של המעמד הנמוך ששאף להגדיל את רכושו ותמך בהסרת כל המגבלות השלטוניות והמעמדיות על שאיפתו ומאמציו לצבור רכוש.
שני מסמכים אלה היוו הישג של המעמד הנמוך ששאף להגדיל את רכושו ותמך בהסרת כל המגבלות השלטוניות והמעמדיות על שאיפתו ומאמציו לצבור רכוש.
שורה 60: שורה 64:


'''המוסדות והמנגנונים האמורים להבטיח את קיום החופש והשוויון בהכרזה (שאלה 3)'''
'''המוסדות והמנגנונים האמורים להבטיח את קיום החופש והשוויון בהכרזה (שאלה 3)'''
1.החוקה, שלטון החוק.
1.החוקה, שלטון החוק.
2.הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, הפרדת רשויות והדמוקרטיה הייצוגית – נמצא בהקדמה להכרזה.
2.הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, הפרדת רשויות והדמוקרטיה הייצוגית – נמצא בהקדמה להכרזה.
3.המקור של כל סמכות הוא באומה ולא במלך. בקטע ו' יש חלק שאומר "החוק שייווצר ע"י כל האזרחים".  
3.המקור של כל סמכות הוא באומה ולא במלך. בקטע ו' יש חלק שאומר "החוק שייווצר ע"י כל האזרחים".  
4.בקטע י"א כתוב "חופש הכתיבה והפרסום" ובקטע י"ד "חופש הבעת הדעה".
4.בקטע י"א כתוב "חופש הכתיבה והפרסום" ובקטע י"ד "חופש הבעת הדעה".
5.בקטע י"ב "הבטחת הזכויות של האזרח מצריכה כוח ציבורי" (צבא.
5.בקטע י"ב "הבטחת הזכויות של האזרח מצריכה כוח ציבורי" (צבא.
6.בקטע ט"ו "כל פקידי הציבור צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם".
6.בקטע ט"ו "כל פקידי הציבור צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם".


שורה 71: שורה 81:


תפיסת החירות של רובספייר היא פירוש שונה למושג חירות.לדעתו, חירות פירושה שחרור מהשלטון הישן – המלוכה ובעלי האדמות – גם אם יש צורך להשתמש בכוח. הוא היה חלק מתנועת היעקובינים שסברו כי על המדינה מוטלת החובה להשליט בכוח שוויון חברתי וכלכלי, אפילו על ידי פגיעה בחירות האישית. הם גם סברו כי יש להשליט את עקרונות המהפכה בכל מחיר.  
תפיסת החירות של רובספייר היא פירוש שונה למושג חירות.לדעתו, חירות פירושה שחרור מהשלטון הישן – המלוכה ובעלי האדמות – גם אם יש צורך להשתמש בכוח. הוא היה חלק מתנועת היעקובינים שסברו כי על המדינה מוטלת החובה להשליט בכוח שוויון חברתי וכלכלי, אפילו על ידי פגיעה בחירות האישית. הם גם סברו כי יש להשליט את עקרונות המהפכה בכל מחיר.  
המטרה של המהפכה היא שלטונו של הצדק הנצחי המבוסס על עקרונות החופש והשוויון.
המטרה של המהפכה היא שלטונו של הצדק הנצחי המבוסס על עקרונות החופש והשוויון.
החירות היא קדושה והיא מתאפשרת רק תחת הפיקוח והשליטה של המדינה, שתפקידה להלחם באויביה החיצונים והפנימיים.
החירות היא קדושה והיא מתאפשרת רק תחת הפיקוח והשליטה של המדינה, שתפקידה להלחם באויביה החיצונים והפנימיים.
ההיסטוריונים קוראים לפרוש של רובספייר לחירות "העריצות של החירות".
ההיסטוריונים קוראים לפרוש של רובספייר לחירות "העריצות של החירות".
המהות של החירות היא רפובליקה אחת שאינה מתחלקת – השלם קודם לחלקים שמרכיבים אותו, וכאשר החירות תושג לא יהיו בעם פילוגים ומחלוקות.
המהות של החירות היא רפובליקה אחת שאינה מתחלקת – השלם קודם לחלקים שמרכיבים אותו, וכאשר החירות תושג לא יהיו בעם פילוגים ומחלוקות.
רובספייר מקדש את ערך השוויון כיעד מהפכני מול ערך החירות, המופיע כערך מרכזי בהצהרת זכויות האדם והאזרח.
רובספייר מקדש את ערך השוויון כיעד מהפכני מול ערך החירות, המופיע כערך מרכזי בהצהרת זכויות האדם והאזרח.
השוויון הוא לא שוויון זכויות/הזדמנויות אלא שוויון חברתי. החירות היא לא חופש מכפייה משום שהאדם בן החורין משועבד ליצרים שפלים ואנוכיים, ולא נשמע לאמת אחת  - למערכת ערכים אובייקטיבית שקובעים אותה המנהיגים היודעים מהו הרצון הכללי.
השוויון הוא לא שוויון זכויות/הזדמנויות אלא שוויון חברתי. החירות היא לא חופש מכפייה משום שהאדם בן החורין משועבד ליצרים שפלים ואנוכיים, ולא נשמע לאמת אחת  - למערכת ערכים אובייקטיבית שקובעים אותה המנהיגים היודעים מהו הרצון הכללי.


'''ארבעת הדרכים השונות להגשמת החירות עפ"י רובספייר (שאלה 5)'''
'''ארבעת הדרכים השונות להגשמת החירות עפ"י רובספייר (שאלה 5)'''


1)יש להקים ממשלה מהפכנית שתעסוק בייסוד הרפובליקה, כמו שמשטר חוקתי עוסק בשמירה על הרפובליקה.
1)יש להקים ממשלה מהפכנית שתעסוק בייסוד הרפובליקה, כמו שמשטר חוקתי עוסק בשמירה על הרפובליקה.
2)הממשלה הזו צריכה להלחם על החירות כנגד אויביה. היא צריכה להציל את חירות הכלל מפני התקפות מצידם של המפלגות השונות.
2)הממשלה הזו צריכה להלחם על החירות כנגד אויביה. היא צריכה להציל את חירות הכלל מפני התקפות מצידם של המפלגות השונות.
3)חובתו של משטר מהפכני זה להגן על כלל האזרחים שומרי השלום, ולהמית את אויביי החירות הכללית.
3)חובתו של משטר מהפכני זה להגן על כלל האזרחים שומרי השלום, ולהמית את אויביי החירות הכללית.
4)יש לצייד את הממשלה המהפכנית בכוחות ומנגנון לפעילות מהירה ללא מגבלות של דינים והלכות.
4)יש לצייד את הממשלה המהפכנית בכוחות ומנגנון לפעילות מהירה ללא מגבלות של דינים והלכות.
5)צריך לתת לממשלה שנלחמת את כל כוחות האומה ללא הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, כי ליכוד הרפובליקה הוא הצו העליון של המהפכה.
5)צריך לתת לממשלה שנלחמת את כל כוחות האומה ללא הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, כי ליכוד הרפובליקה הוא הצו העליון של המהפכה.
6)יש להקים וועדה נאמנה שתפעל באופן דיקטטורי באמצעות סוכנים שהם ממנים כדי לרדוף את הבוגדים.
6)יש להקים וועדה נאמנה שתפעל באופן דיקטטורי באמצעות סוכנים שהם ממנים כדי לרדוף את הבוגדים.
7)לפי רעיונותיו, הטרור הוא הצדק היוצא מעקרון "verto" – שלטון המידות הטובות, וזאת כדי להכניע את האויבים מבפנים.
7)לפי רעיונותיו, הטרור הוא הצדק היוצא מעקרון "verto" – שלטון המידות הטובות, וזאת כדי להכניע את האויבים מבפנים.


'''מאפיינים שונים להבטחת החירות עפ"י רובספייר (שאלה 6)'''
'''מאפיינים שונים להבטחת החירות עפ"י רובספייר (שאלה 6)'''


1.לדבריו, למרות שהדמוקרטיה היא שלטון העם, ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא קיים מצב שבו שהעם מתכנס ומקבל החלטות בנושאים שעל סדר היום. לטענתו, העמים ששרדו הם רק אלו ששלט בהם כוח ה – "verto". משמע: האזרח מבטל את רצונו הפרטי ומתעלם מטובתו האישית/האנוכית וזאת בפני "הרצון הכללי" של הציבור כולו. הרצון הכללי הוא שלטון המידות הטובות.
1.לדבריו, למרות שהדמוקרטיה היא שלטון העם, ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא קיים מצב שבו שהעם מתכנס ומקבל החלטות בנושאים שעל סדר היום. לטענתו, העמים ששרדו הם רק אלו ששלט בהם כוח ה – "verto". משמע: האזרח מבטל את רצונו הפרטי ומתעלם מטובתו האישית/האנוכית וזאת בפני "הרצון הכללי" של הציבור כולו. הרצון הכללי הוא שלטון המידות הטובות.
2.משטר זה צריך לבטל את כל המפלגות, משום שמפלגה היא פשע המחליש את הרצון הכללי, מחליש את החירות ואת מוסר הציבור – הרצון הכללי פירושו אחדות.
2.משטר זה צריך לבטל את כל המפלגות, משום שמפלגה היא פשע המחליש את הרצון הכללי, מחליש את החירות ואת מוסר הציבור – הרצון הכללי פירושו אחדות.
3.אין להגביל את השלטון המהפכני. כלומר, ביטול הפרדת הרשויות משום שהשלטון המהפכני ידוע ב"אהבת המולדת".
3.אין להגביל את השלטון המהפכני. כלומר, ביטול הפרדת הרשויות משום שהשלטון המהפכני ידוע ב"אהבת המולדת".
4.קידוש כל האמצעים על מנת להבטיח את שלטון החירות. אחדות המולדת היא צו עליון.
4.קידוש כל האמצעים על מנת להבטיח את שלטון החירות. אחדות המולדת היא צו עליון.


'''"אגודת השווים של באבף" (שאלה 7)'''
'''"אגודת השווים של באבף" (שאלה 7)'''


היעקובינים רואים בדאגה ובזעם את הפער בין העשירים לעניים וחלק מהם מתארגן באגודה שקוראת לעצמה "אגודת השווים". בראשם עומד אדם בשם פראנסואה באבף, בן איכרים, דמוקרט קיצוני ונלהב, שניהל מאבק באמצעות עיתון שנקרא "טריבון העם" נגד העשירים.  
היעקובינים רואים בדאגה ובזעם את הפער בין העשירים לעניים וחלק מהם מתארגן באגודה שקוראת לעצמה "אגודת השווים". בראשם עומד אדם בשם פראנסואה באבף, בן איכרים, דמוקרט קיצוני ונלהב, שניהל מאבק באמצעות עיתון שנקרא "טריבון העם" נגד העשירים.  
באבף קרא לחזור לחוקה של 1793, שהייתה סוציאליסטית וחתרה לביטול הקניין הפרטי (במיוחד בקרקע), ולפתח אמצעי ייצור משותפים ומתוכננים.כמו כן, הוא הטיף להנהגת משטר שלא יהיה בו רק שוויון מדיני, אלא גם שוויון כלכלי חברתי.
באבף קרא לחזור לחוקה של 1793, שהייתה סוציאליסטית וחתרה לביטול הקניין הפרטי (במיוחד בקרקע), ולפתח אמצעי ייצור משותפים ומתוכננים.כמו כן, הוא הטיף להנהגת משטר שלא יהיה בו רק שוויון מדיני, אלא גם שוויון כלכלי חברתי.
סופה של האגודה להתפזר. המשטרה מגלה פעילות מטעם באבף בשורות הצבא והארגון פוזר. רוב חברי האגודה  עמדו למשפט וזוכו לבסוף, למעט באבף ופעיל נוסף שהועלו לגרדום.
סופה של האגודה להתפזר. המשטרה מגלה פעילות מטעם באבף בשורות הצבא והארגון פוזר. רוב חברי האגודה  עמדו למשפט וזוכו לבסוף, למעט באבף ופעיל נוסף שהועלו לגרדום.
תפיסת השוויון של באבף –  
תפיסת השוויון של באבף –  
1.האדמה לא תהיה קניין פרטי ולא תהיה שייכת לאיש, והתוצרת תהיה שייכת לכולם.
1.האדמה לא תהיה קניין פרטי ולא תהיה שייכת לאיש, והתוצרת תהיה שייכת לכולם.
2.ביטול האפליה בין עשירים לעניים, בין אדונים ומשרתים ובין שליטים ונתינים, משמע ביטול כל המעמדות.
2.ביטול האפליה בין עשירים לעניים, בין אדונים ומשרתים ובין שליטים ונתינים, משמע ביטול כל המעמדות.
3.הלאמת כל התעשייה וביטול המסחר הפרטי. המדינה תהיה אחראית לכל הייצור, החלוקה והצריכה של האוכלוסייה. המדינה תקבע מכסות ייצור בכל ענף בכלכלה.
3.הלאמת כל התעשייה וביטול המסחר הפרטי. המדינה תהיה אחראית לכל הייצור, החלוקה והצריכה של האוכלוסייה. המדינה תקבע מכסות ייצור בכל ענף בכלכלה.
4.הפועלים והתעשיות יתאגדו באגודות מקצועיות.
4.הפועלים והתעשיות יתאגדו באגודות מקצועיות.
4

עריכות