admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
ירמיה פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Dordorcohen
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Dordorcohen) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ת"ז של הנביא== | [[Category:תנ"ך]] | ||
===ת"ז של הנביא=== | |||
*'''שם''': ירמיה בן חלקיה. | *'''שם''': ירמיה בן חלקיה. | ||
*'''מגורים:''' ענתות. | *'''מגורים:''' ענתות. | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
===נבואת המראות פסוקים 16-11=== | ===נבואת המראות פסוקים 16-11=== | ||
עורכי הספר בחרו להציב את נבואת המראות מיד לאחר מעמד ההקדשה. יש הסבורים כי בחריה זו מציגה את נבואת המראות כניסיון להרגיע את ירמיהו שניבהל מכתב המינוי שלו. נבואת המראות כוללת שני מראות, שתי תמונות שירמיהו רואה: | |||
====תמונה ראשונה - מקל השקד==== | |||
ירמיהו מזהה את מקל השקד וזוכה לציון לשבח - "היטבת לראות". בתקופה זו של השנה כל אחד יטיב להבחין שזה מקל מעץ השקדיה. אם כך מדוע פעולה כה פשוטה לכאורה של זיהוי המקל זוכה לשבח של האל? '''רד"ק''': "כי ראה המקל בלא העלים ובלא הפרחים... והכיר בו שהוא מעטה שקד". יש הסבורים כי "לחידון" הזה תפקיד פסיכולוגי שמטרתו להרגיע את ירמיהו ולענות על טענתו בפסוק 6 - שהוא אינו יודע דבר כי עודנו נער. '''רש"י''' מפרש: "השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות, אף אני ממהר לעשות דברי". | |||
מראה השקד נושא עימו מסר: "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (פס' 12). שוקד - שומר בשקידה, ממהר. האל מבטיח שהוא שוקד לעשות את דברו אולם אנו לא יודעים מהו הדבר הזה. האם מדובר בנבואה המופיעה בטקסט שלפנינו< האם מדובר בנבואה שאינה נזכרת במפורש? או אולי מינויו של ירמיהו לנביא? | |||
====התמונה השניה - סיר נפוח==== | |||
המראה השני ברור פחות מקודמו, אף למסר הנלוה אליו יש השלכות ברורות יותר. סיר נפוח - סיר רותח המעלה הבל ועשן. נפוח - האש שמתחת לסיר מנופחת ע"י הרוח או על ידי מפוח. פירוש אחר - הכוונה היא לסיר קוצנית (שיח קוצני הנערם לערמות המתייבשות בקיץ) ונפוח הכוונה לרוחות הסתיו הנופחות בערמות ומעיפות אותן. את מראה הסיר משלימה תמונה של משפט כנגד ממלכת יהודה. המלכים הבאים מצפון שותפים למשפט ויש להם תפקיד מרכזי בו. אולי הם השופטים? אולי הם העדים? ואולי הם מבצעי פסק הדין? מי הן אותן הממלכות ומהו תפקידן? יש הסבורים שפרטי נבואה זו עמומים מפני שנהבואה נאמרה בראשית דרכו של ירמיהו. בתקופה זו האוייב עדיין אנונימי. במשך הזמן זהות האוייב הלכה ולבשה צורה, ונבואותיו של ירמיהו הלכו והתבהרו לו, והוא יכול לומר דברים ברורים יותר. | |||