19
עריכות
←בית ד': תקלדה, סידור השורות והמספור, ועריכה סגנונית קלה
מיכאל%ספיר (שיחה | תרומות) מ (←בית ב': מחיקת רווח אחד מיותר) |
מיכאל%ספיר (שיחה | תרומות) (←בית ד': תקלדה, סידור השורות והמספור, ועריכה סגנונית קלה) |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
====בית ד'==== | ====בית ד'==== | ||
והנה כאן מתגלית האמת הפנימית של הדוברת.<BR> זיכרון העלבון וההשפלה עשו את שלהם ורבצו על | והנה כאן מתגלית האמת הפנימית של הדוברת.<BR> | ||
לבה, עד כי הפחד הוא מה שמוביל את התנהלותה בחיים.<BR> האב חדל כבר מזמן להכות אותה, אבל מעשיו משכבר הימים החדירו בה את הפחד. | זיכרון העלבון וההשפלה עשו את שלהם ורבצו על לבה, עד כי הפחד הוא מה שמוביל את התנהלותה בחיים.<BR> | ||
ביטוי מטאפורי, הנותן תחושה | האב חדל כבר מזמן להכות אותה, אבל מעשיו משכבר הימים החדירו בה את הפחד. הפחד הזה אינו סתם מתקיים, הוא "מלחך את כף היד" - ביטוי מטאפורי, הנותן תחושה שהפחד אופף ועוטף את כף היד, כלומר הפחד חדר ועטף את נשמתה של הדוברת עד הלום והוא שריר וקיים עד עצם היום הזה. | ||
=====דרכי העיצוב בשיר===== | |||
#'''מיסגור הבתים''' באופן קבוע וכמעט סימטרי בין השורה הראשונה והאחרונה, והחזרות הקבועות של המסגרת והשורות, זהו מבנה טכני שיוצר תחושה של קיבעון. | |||
#'''הלשון הציורית''' של תיאור המיקום והאירוע הטראומטי מתקדמים יחד עם תיאור התבגרותה של הדוברת.<BR>בתחילה הלשון היא ילדותית משהו ("אבא שלי הכה אותי ; כף יד רשעה ; כולם צחקו"), אולם בהמשך כשהיא בוגרת, הלשון והתיאורים נעשים יותר שיריים, ביטויים ציוריים ומטאפוריים ("קוים של עשן"- מצב נפשי ; "שריר וקיים/אמת ויציב" ; "צימחה אצבעות") זוהי כבר לשון של אדם בוגר, ומתאימים לתיאור הנפשי שלה בשיר- חוויה שקיבעה אותה ולא נתנה לה להתבגר (היא מתבגרת פיזית אך מהבחינה הנפשית היא "תקועה" כילדה).<BR> | |||
#'''כותרת השיר''' היא הנושא, לא הכף עצמה אלא בעיקר מה שהיא מסמלת. הכף היא הדוברת והיא עדיין חיה בתחושת העלבון שהעליב אותה האב לעיני כולם. | |||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] | ||