מבנה המזון ומערכת העיכול: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 25: שורה 25:
==מע' העיכול==
==מע' העיכול==
===פה=== השיניים חותכות, טוחנות ומפרקות את המזון לחלקים קטנים. תנועות הלעיסה, מראה המזון, טעמו וריחו יוצרים הגירוי המעורר את בלוטות הרוק להפריש רוק לתוך הפה(רפלקס הפרשת הרוק:קולטנים ופקעות טעם נשלח מידע למוח ע"י תאי עצב תחושתיים, המוח מעבד את המידע ושולח הוראה ע"י תאי עצב המוסרים לבלוטות הרוק להגביר את הפרשת הרוק. בנוסף הוא מעביר הוראה לכל מערכת העיכול להתכונן לעיכול המזון. ברפלקס משתתפים 3 קולטנים, המוח-מעבד ואיבר פעיל. רפלקס זה פעיל כשאנו מריחים רואים או חושבים על אוכל) . הלשון מערבבת את הפירורים עם הרוק.  
===פה=== השיניים חותכות, טוחנות ומפרקות את המזון לחלקים קטנים. תנועות הלעיסה, מראה המזון, טעמו וריחו יוצרים הגירוי המעורר את בלוטות הרוק להפריש רוק לתוך הפה(רפלקס הפרשת הרוק:קולטנים ופקעות טעם נשלח מידע למוח ע"י תאי עצב תחושתיים, המוח מעבד את המידע ושולח הוראה ע"י תאי עצב המוסרים לבלוטות הרוק להגביר את הפרשת הרוק. בנוסף הוא מעביר הוראה לכל מערכת העיכול להתכונן לעיכול המזון. ברפלקס משתתפים 3 קולטנים, המוח-מעבד ואיבר פעיל. רפלקס זה פעיל כשאנו מריחים רואים או חושבים על אוכל) . הלשון מערבבת את הפירורים עם הרוק.  
===הרוק:=== ממיס את חלקי המזון המסיסים במים, מפרק עמילן לדו סוכר(בעזרת האנזים עמילאז), מסייע בהגנה על הגוף(מכיל אנשים הפוגע בחיידקים). מדי כמה שניות המזון עובר מהפה דרך בית הבליעה לוושט.  
===הרוק:=== ממיס את חלקי המזון המסיסים במים, מפרק עמילן לדו סוכר(בעזרת האנזים עמילאז), מסייע בהגנה על הגוף(מכיל אנזים הפוגע בחיידקים). מדי כמה שניות המזון עובר מהפה דרך בית הבליעה לוושט.
 
===ושט=== צינור קצר המתחיל בבית הבליעה ומסתיים בקיבה. נוזלים נעים בוושט בצורה פסיבית בהשפעת כוח הכובד ואילו החלקים המוצקים נעים בתנועה פריסטלטית(תנועה גלית של השרירים). למזון לוקח מספר שניות לעבור את הוושט. קיבה: איבר שרירי דמוי שק. בפתחה העליון שריר טבעתי המכונה"פי הקיבה". ברגע שאנו בולעים מזון לעוס תאי עצבים רגישים למידע בבית הבליעה מעבירים מידע על כך למוח המעביר פקודה עיצבית לפי הקיבה שנפתח ומאפשר מעבר מזון לקיבה.
===ושט=== צינור קצר המתחיל בבית הבליעה ומסתיים בקיבה. נוזלים נעים בוושט בצורה פסיבית בהשפעת כוח הכובד ואילו החלקים המוצקים נעים בתנועה פריסטלטית(תנועה גלית של השרירים). למזון לוקח מספר שניות לעבור את הוושט. קיבה: איבר שרירי דמוי שק. בפתחה העליון שריר טבעתי המכונה"פי הקיבה". ברגע שאנו בולעים מזון לעוס תאי עצבים רגישים למידע בבית הבליעה מעבירים מידע על כך למוח המעביר פקודה עיצבית לפי הקיבה שנפתח ומאפשר מעבר מזון לקיבה.
===קיבה=== בחלקה התחתון של הקיבה שריר טבעתי המכונה שוער שנפתח אל המעי הדק. בדפנות הקיבה שלוש שכבות שרירים שממשיכים בעיכול מכני ובקיבה מתרחש עיכול כימי בעיקר של חלבונים דפנות הקיבה מכוסות קפלים המגדילים את שטח הפנים ובכך את שטח המגע עם המזון. פני השטח מכוסים בשכבת תאים שחלקם מפרישים ריר("רירית הקיבה") בין הקפלים נמצאים תאים המפרישים חומצה מלחית ותאים המפרישים אנזימים. החומרים הללו נקראים "מיץ הקיבה". החומצה המלחית עושה את מיץ הקיבה לחומצי מאוד 1-2 pH. אחד האנזימים הפעילים ביותר בקיבה הוא הפפסין שיוצא דופן בקר האנזימים שפועל בסביבה כה חומצית. הפפסים מזרז את תחילת הפירוק הכימי של החלבונים לפפטידים(שרשרות קצרות של חומצות אמיניות). בין השאר היא מעכלת תאים זרים המגיעים אליה עם המזוןובכך מסייעת להגנה על הגוף ממזיקים(חיידקים לדוג'). חלק מהתאים המצפים את הדופן הפנימית של הקיבה מפרישים בהתמדה ריר צמיג ודביק היוצר שכבת מגן. בלי קשר להגנה שמספק הריר התאים המצפים את דופן הקיבה תוחלת חיים קצרה ובקיבה בריאה כל התאים המצפים את דפנות הקיבה מתחלפים במשך שלושה עד שישה ימים. כשעה לאחר תחילת העיכול בקיבה השוער נפתח ונסגר ומאפשר לכמות קטנה של מזון מעוכל חלקית לעבור מהקיבה למעי הדק. תריסריון: העיסה הנוזלית מגיעה לחלק הראשון של המעי הדק, התריסריון(משום שאורכו כתריסר אצבעות). בתריסריון עיקר העיכול הכימי הפחמימות, החלבונים והשומנים. הסביבה בתריסריון ניטרלית משום שבלוטת הלבלב מפרישה נתרן ביקרבונט המנטרל את השפעת החומצה בחומר המגיע מהקיבה, הלבלב מפריש אנזימים נוספים והתריסריון עצמו מפריש אנזימים גם כן. בנוסף לאנזימי העיכול ופרש לתריסריון מיץ מרה(חומר הנוצר בכבד, נאגר בכיס המרה ומגיע לתריסריון דרך צינור המרה). מיץ המרה מזרז את תחילת פירוק השומנים, הוא יוצר תחליב של השומנים במעי.  
===קיבה=== בחלקה התחתון של הקיבה שריר טבעתי המכונה שוער שנפתח אל המעי הדק. בדפנות הקיבה שלוש שכבות שרירים שממשיכים בעיכול מכני ובקיבה מתרחש עיכול כימי בעיקר של חלבונים דפנות הקיבה מכוסות קפלים המגדילים את שטח הפנים ובכך את שטח המגע עם המזון. פני השטח מכוסים בשכבת תאים שחלקם מפרישים ריר("רירית הקיבה") בין הקפלים נמצאים תאים המפרישים חומצה מלחית ותאים המפרישים אנזימים. החומרים הללו נקראים "מיץ הקיבה". החומצה המלחית עושה את מיץ הקיבה לחומצי מאוד 1-2 pH. אחד האנזימים הפעילים ביותר בקיבה הוא הפפסין שיוצא דופן בקר האנזימים שפועל בסביבה כה חומצית. הפפסים מזרז את תחילת הפירוק הכימי של החלבונים לפפטידים(שרשרות קצרות של חומצות אמיניות). בין השאר היא מעכלת תאים זרים המגיעים אליה עם המזוןובכך מסייעת להגנה על הגוף ממזיקים(חיידקים לדוג'). חלק מהתאים המצפים את הדופן הפנימית של הקיבה מפרישים בהתמדה ריר צמיג ודביק היוצר שכבת מגן. בלי קשר להגנה שמספק הריר התאים המצפים את דופן הקיבה תוחלת חיים קצרה ובקיבה בריאה כל התאים המצפים את דפנות הקיבה מתחלפים במשך שלושה עד שישה ימים. כשעה לאחר תחילת העיכול בקיבה השוער נפתח ונסגר ומאפשר לכמות קטנה של מזון מעוכל חלקית לעבור מהקיבה למעי הדק. תריסריון: העיסה הנוזלית מגיעה לחלק הראשון של המעי הדק, התריסריון(משום שאורכו כתריסר אצבעות). בתריסריון עיקר העיכול הכימי הפחמימות, החלבונים והשומנים. הסביבה בתריסריון ניטרלית משום שבלוטת הלבלב מפרישה נתרן ביקרבונט המנטרל את השפעת החומצה בחומר המגיע מהקיבה, הלבלב מפריש אנזימים נוספים והתריסריון עצמו מפריש אנזימים גם כן. בנוסף לאנזימי העיכול ופרש לתריסריון מיץ מרה(חומר הנוצר בכבד, נאגר בכיס המרה ומגיע לתריסריון דרך צינור המרה). מיץ המרה מזרז את תחילת פירוק השומנים, הוא יוצר תחליב של השומנים במעי.  
עריכה אחת