על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מודל הגירויים של הלחץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסוח
(ניסוח)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:




== עומס כמקור לחץ: ==
== עומס כמקור לחץ ==
כאשר גירוי מסויים מאופיין בעוצמה גבוהה עד שאין ביכולתנו להסתגל אליו, נוצר עומס.
כאשר גירוי מסויים מאופיין בעוצמה גבוהה עד שאין ביכולתנו להסתגל אליו, נוצר עומס.
אנו חווים לחץ כאשר הגירויים עוברים את גבול היכולת שלנו להסתגל אליהם.
אנו חווים לחץ כאשר הגירויים עוברים את גבול היכולת שלנו להסתגל אליהם.
שורה 12: שורה 12:




== קונפליקט כמקור לחץ: ==
== קונפליקט כמקור לחץ ==
בכל קונפליקט האדם נמצא במצב בו עליו לבחור באחת מתוך שתי אפשרויות או יותר.
קונפליקט מוגדר כמצב בו האדם נאלץ לבחור באחת מתוך שתי אפשרויות או יותר.
בבקונפליקט מתעוררות שתי נטיות של תגובה:
קיימות שתי נטיות אפשריות לתגובה לקונפליקט:
התקרבות (ילד שנענש לאחר גניבת עוגיה יקח שוב עוגיה)
* התקרבות (ילד שנענש לאחר גניבת עוגיה יקח שוב עוגיה)
הימנעות (הילד לא יקח עוד עוגיה מחשש שיענש שנית)
* הימנעות (הילד לא יקח עוד עוגיה מחשש שיענש שנית)
כל קונפליקט יוצר לחץ , כי לכל בחירה יש מחיר כלשהו (אם יקח את העוגיה יענש, ואם לא יקח לא יספק את יצריו).
כל קונפליקט יוצר לחץ , כי לכל בחירה יש מחיר כלשהו (אם יקח את העוגיה יענש, ואם לא יקח לא יספק את יצריו).
קונפליקטים עלולים להתעורר גם כאשר שני רצונות או צרכים פנימיים מתנגשים. לדוגמא- קונפליקט בין תלות לאצמעות, כאשר במצבים מסויימים היינו רוצים שמישהו יטפל בנו ויפתור לנו את הבעיות, ומצד שני מחנכים אותנו כי אצמעות ואחריות הן תכונות חשובות. או בין שיתוף פעולה לתחרות וכדומה...
קונפליקטים עלולים להתעורר גם כאשר שני רצונות או צרכים פנימיים מתנגשים. לדוגמה - קונפליקט בין תלות לעצמאות: במצבים מסויימים היינו רוצים שמישהו יטפל בנו ויפתור לנו את הבעיות, אך מצד שני אנו יודעים כי אין זה מקור שאפשר להישען עליו לטווח הארוך. או בין שיתוף פעולה לתחרות וכדומה...


 
== חוסר שליטה כמקור לחץ ==
== חוסר שליטה כמקור לחץ: ==
מצב מאיים אלול להיות מלחיץ יותר אם אנו חשים חוסר שליטה.
מצב מאיים אלול להיות מלחיץ יותר אם אנו חשים חוסר שליטה.
הוכחות לכך נמצאו במחקרי מעבדה- לדוגמא, מחקר אשר בדק את השפעתם של מצבים בלתי נשלטים על התפתחות קיב קיבה אצל חולדות מעבדה:  
הוכחות לכך נמצאו במחקרי מעבדה- לדוגמא, מחקר אשר בדק את השפעתם של מצבים בלתי נשלטים על התפתחות קיב קיבה אצל חולדות מעבדה:  
שורה 31: שורה 30:




== שינויים כמקור לחץ: ==
== שינויים כמקור לחץ ==
שינויים בחיינו, בין אם הם שליליים (שינויים בלתי רצוניים, מוות, פיטורים וכדומה) ובין אם הם חיוביים ואף שגרתיים (נישואין, הישג אישי יוצא דופן, התחלת בית ספר או סיומו וכו'...) גורמים למצב של לחץ. אירועים אלה הם מלחיצים משום שהם דורשים התמודדות פעילה והסתגלות מחדש.
שינויים בחיינו, בין אם הם שליליים (שינויים בלתי רצוניים, מוות, פיטורים וכדומה) ובין אם הם חיוביים ואף שגרתיים (נישואין, הישג אישי יוצא דופן, התחלת בית ספר או סיומו וכו'...) גורמים למצב של לחץ. אירועים אלה הם מלחיצים משום שהם דורשים התמודדות פעילה והסתגלות מחדש.
הולמס וריי השתמשו במחקר שערכו בו מצאו 43 אירועים מלחיצים אצל בני אדם כדי לפתח כלי מדידה לבחינת מספר אירועי החיים המלחיצים של אדם מסויים. כלי המדידה נקרא- "סולם ההסתגלות מחדש".
הולמס וריי השתמשו במחקר שערכו בו מצאו 43 אירועים מלחיצים אצל בני אדם כדי לפתח כלי מדידה לבחינת מספר אירועי החיים המלחיצים של אדם מסויים. כלי המדידה נקרא- "סולם ההסתגלות מחדש".
שורה 50: שורה 49:
החיסרון של מודל הגירויים הוא התעלמותו מההשפעה של גורמים פסיכולוגיים על תפיסת הגירוי כמלחיץ. כלומר, אנשים מגלים הבדלים אינדיווידואלים בתגובתם לגירויים מלחיצים דומים.
החיסרון של מודל הגירויים הוא התעלמותו מההשפעה של גורמים פסיכולוגיים על תפיסת הגירוי כמלחיץ. כלומר, אנשים מגלים הבדלים אינדיווידואלים בתגובתם לגירויים מלחיצים דומים.
לפיכך, יש להתחשב בהדלים אישיים.
לפיכך, יש להתחשב בהדלים אישיים.
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
עריכה אחת

תפריט ניווט