19
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== מודל התגובה == | == מודל התגובה == | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
מודל התגובה מתמקד בתגובות האופייניות למצבי לחץ, ללא התמקדות בשאלה מה גורם לאדם להיכנס ללחץ. | מודל התגובה מתמקד בתגובות האופייניות למצבי לחץ, ללא התמקדות בשאלה מה גורם לאדם להיכנס ללחץ. | ||
תגובות פיזיולוגיות: | '''תגובות פיזיולוגיות:''' | ||
קנון טען שהשינויים הפיזיולוגים שמתרחשים באורגניזם במצב לחץ נועדו להכשיר אותו לאחת משתי תגובות אפשריות- להילחם או לברוח. | קנון טען שהשינויים הפיזיולוגים שמתרחשים באורגניזם במצב לחץ נועדו להכשיר אותו לאחת משתי תגובות אפשריות- להילחם או לברוח. | ||
קנון חקר את תגובותיהם של חתולים למפגש עם כלב. רוב הסימפטומים שמצא הם תוצאה של פעילות המערכת האוטונומית (בלתי רצונית) בגוף. | קנון חקר את תגובותיהם של חתולים למפגש עם כלב. רוב הסימפטומים שמצא הם תוצאה של פעילות המערכת האוטונומית (בלתי רצונית) בגוף. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
2. שלב ההתנגדות- בשלב זה פעילות הגוף מתייצבת, ויכולת ההתנגדות שלו ללחץ גבוהה מהרמה הנורמלית. האדם לומד להסתגל לגורם הלחץ והוא מנסה להתמודד איתו. (לדוגמא- הנוסע משכנע את עצמו להירגע ומארגן את מהלכיו: שולף את מסכת החמצן, מוודא שהוא חגור היטב...). אם מצב הלחץ מתמשך זמן רב או אם יש חשיפה לגורמי לחץ נוספים, פוחתת יכולת ההתנגדות של האדם והוא נכנס לשלב השלישי. | 2. שלב ההתנגדות- בשלב זה פעילות הגוף מתייצבת, ויכולת ההתנגדות שלו ללחץ גבוהה מהרמה הנורמלית. האדם לומד להסתגל לגורם הלחץ והוא מנסה להתמודד איתו. (לדוגמא- הנוסע משכנע את עצמו להירגע ומארגן את מהלכיו: שולף את מסכת החמצן, מוודא שהוא חגור היטב...). אם מצב הלחץ מתמשך זמן רב או אם יש חשיפה לגורמי לחץ נוספים, פוחתת יכולת ההתנגדות של האדם והוא נכנס לשלב השלישי. | ||
3. שלב התשישות- בשלב זה פוחתת בהדרגה יכולת ההתנגדות. האורגניזם מגיע למצב של אפיסת כוחות. האנרגיות שגויסו בשלב הראשון נוצלו עד קצה גבול היכולת בשלב השני, והן אינן מסוגלות לפעול עוד. האדם הופך לתשוש ומבולבל. (לדוגמא- הנוסע במטוס יחוש תשישות וכתוצאה מכך יכל להגיע למצב של אדישות כלפי המתרחש). | 3. שלב התשישות- בשלב זה פוחתת בהדרגה יכולת ההתנגדות. האורגניזם מגיע למצב של אפיסת כוחות. האנרגיות שגויסו בשלב הראשון נוצלו עד קצה גבול היכולת בשלב השני, והן אינן מסוגלות לפעול עוד. האדם הופך לתשוש ומבולבל. (לדוגמא- הנוסע במטוס יחוש תשישות וכתוצאה מכך יכל להגיע למצב של אדישות כלפי המתרחש). | ||
סלייה האמין שיכולתו של אדם להתנגד לגורמי לחץ היא מוגבלת. הוא כינה את יכולת ההתנגדות בשם- אנרגיית הסתגלות. לדעתו, ככל שהמאמץ הנדרש מהגוף גדול יותר ו/או ממושך יותר כך מאבד הגוף יותר אנרגיית הסתגלות. | סלייה האמין שיכולתו של אדם להתנגד לגורמי לחץ היא מוגבלת. הוא כינה את יכולת ההתנגדות בשם- אנרגיית הסתגלות. לדעתו, ככל שהמאמץ הנדרש מהגוף גדול יותר ו/או ממושך יותר כך מאבד הגוף יותר אנרגיית הסתגלות. | ||
| שורה 29: | שורה 27: | ||
2. מדגיש את התגובות הפיזיולוגיות האחידות למצבי הלחץ אך מתעלם מתגובות ספיציפיות למצבי לחץ שונים. | 2. מדגיש את התגובות הפיזיולוגיות האחידות למצבי הלחץ אך מתעלם מתגובות ספיציפיות למצבי לחץ שונים. | ||
תגובות התנהגותיות: | '''תגובות התנהגותיות:''' | ||
בדרגות נמוכות של לחץ אנו חשים ברמה גבוהה מהרגיל של עוררות. כתוצאה מכך, ביצועינו במטלות שונות עשויים להיות אף טובים יותר מבמצב של רגיעה. | בדרגות נמוכות של לחץ אנו חשים ברמה גבוהה מהרגיל של עוררות. כתוצאה מכך, ביצועינו במטלות שונות עשויים להיות אף טובים יותר מבמצב של רגיעה. | ||
לעומת זאת, לחץ כבד פוגע בתפקודינו, בייחוד במטלות מורכבות הדורשות קואורדינציה בין מערכות שונות. שרירינו הרועדים מקשים על ביצועינו וגורמים גם קשיים בחשיבה. | לעומת זאת, לחץ כבד פוגע בתפקודינו, בייחוד במטלות מורכבות הדורשות קואורדינציה בין מערכות שונות. שרירינו הרועדים מקשים על ביצועינו וגורמים גם קשיים בחשיבה. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
לחץ קיצוני במיוחד עלול לגרום לשיתוק תגובתינו ולהביא אותנו למצב של קיפאון ואי-עשייה. | לחץ קיצוני במיוחד עלול לגרום לשיתוק תגובתינו ולהביא אותנו למצב של קיפאון ואי-עשייה. | ||
תגובות רגשיות: | '''תגובות רגשיות:''' | ||
במצבי לחץ כולנו חווים רגשות בעצמה גבוהה. הרגשות השכיחים ביותר במצבי לחץ הם חרדה, כעס ודיכאון. | במצבי לחץ כולנו חווים רגשות בעצמה גבוהה. הרגשות השכיחים ביותר במצבי לחץ הם חרדה, כעס ודיכאון. | ||
אנשים נוטים ללנקוט בדפוסי תגובה מוקצנים במצבי לחץ (לדוג'- אדם זהיר יהיה עוד יותר זהיר). | אנשים נוטים ללנקוט בדפוסי תגובה מוקצנים במצבי לחץ (לדוג'- אדם זהיר יהיה עוד יותר זהיר). | ||
| שורה 42: | שורה 40: | ||
תגובה שכיחה נוספת למצבי לחץ היא כעס, שעלול להביא לתוקפנות. | תגובה שכיחה נוספת למצבי לחץ היא כעס, שעלול להביא לתוקפנות. | ||
תגובות קוגנטביות: | '''תגובות קוגנטביות:''' | ||
התגובות הקוגנטביות למצבי לחץ באות לידי ביטוי בדימויים קטסטרופליים, הפרעות בחשיבה, בקשב ובזיכרון. | התגובות הקוגנטביות למצבי לחץ באות לידי ביטוי בדימויים קטסטרופליים, הפרעות בחשיבה, בקשב ובזיכרון. | ||
דימויים קטסטרופליים- תמונות דמיוניות של מצבים מפחידים העלולים להתרחש. לדוגמא, אשה המצפה לבעלה זמן רב ונכנסת ללחץ. מיד עוברים לנגד עיניה תרחישים של אסונות אפשריים- היא חושבת למשל שהיה מעורב בתאונה, או בקטטה וכדומה... דימויים אלה גוררים דימויים נוספים כמו- מי יפרנס, כיצד יגדלו ילדיה ללא אב וכו'... דימויים קטסרופליים מובילים לעיתים מובילים לעיתים לדימויים של כישלון. | |||
דימויים קטסרופליים מובילים לעיתים מובילים לעיתים לדימויים של כישלון. | |||
תופעת הדימויים הקטסרופליים מפריעה להפניית האנרגיה להתמודדות עם מצב הלחץ. | תופעת הדימויים הקטסרופליים מפריעה להפניית האנרגיה להתמודדות עם מצב הלחץ. | ||
חשיבה- במצבי לחץ משתבשת היכולת לארגן את מחשבותינו ביעילות ובהיגיון. החשיבה מושפעת מהחרדות ומהערכה עצמית שלילית. בזמן לחץ אנו מתקשים לפתור בעיות ולהחליט החלטות, שכן קשה לנו לחשוב בגמישות על אלטרנטיבות רבות של פיתרון, וכתוצאה מכך נפגעת חשיבתינו היצירתית. | |||
קשב- קשב סלקטיבי הוא היכולת להתרכז בגירוי ספציפי תוך התעלמות מגירויים אחרים הקיימים בסביבה שאינם רלוונטים למטלה. במצב של לחץ פוחתת יכולת ריכוז זו. דעתו של הפרט מוסחת מגירויים חיצוניים ופנימיים. | |||
זיכרון- במצבי לחץ אנשים סובלים מהפרעות זיכרון. זה נובע ככל הנראה משני תהליכים: | |||
1. קושי להעביר מידע שנכנס לזיכרון לטווח הקצר אל הטווח הארוך. | 1. קושי להעביר מידע שנכנס לזיכרון לטווח הקצר אל הטווח הארוך. | ||
2. מידע ישן שכבר קיים בזיכרון לטווח הארוך, עלול להיות בלתי נגיש (שכן האדם עסוק בדימויים הקטסטרופליים והגירויים החיצוניים ולכן מתקשה בשליפת המידע). | 2. מידע ישן שכבר קיים בזיכרון לטווח הארוך, עלול להיות בלתי נגיש (שכן האדם עסוק בדימויים הקטסטרופליים והגירויים החיצוניים ולכן מתקשה בשליפת המידע). | ||