עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון מידע שגוי
מ (תיקון מידע שגוי) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן== | ==מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן== | ||
===תוכן הרומן=== | ===תוכן הרומן=== | ||
===="הצל שלי ואני יצאנו לדרך" (9-122)==== | ===="הצל שלי ואני יצאנו לדרך" (9-122)==== | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
==="אני כעיוור אחרייך הולך" (173-224)=== | ==="אני כעיוור אחרייך הולך" (173-224)=== | ||
'''אסף בחיפושיו אחר תמר'''<BR> | '''אסף בחיפושיו אחר תמר'''<BR> | ||
'''175-183''' דינקה מוזמנת לבלות את הלילה בביתו של אסף. דינקה מתיישבת ליד ספסל ולמקום מגיע מצליח. למצליח כוויה ענקית על כל הצד השמאלי של פניו. דינקה שמחה לראותו. מצליח מספר שהוא ותמר הכירו לפני כשלושה חודשים. תמר תמיד הגיעה לפגשו לפחות פעם בשבוע, אך כבר חודש שהוא לא ראה אותה ולכן הוא דואג לה. בפגישותיהם הוא מדבר ותמר מקשיבה, לכן אפילו את שם משפחתה אינו יודע. מצליח מעריך את העובדה שתמר אינה שופטת אותו בשל מראהו כמו כל האנשים. מצליח מתעניין בכוכבים. אסף יודע, שלולא תמר גם הוא היה מתעלם ממצליח "ואולי נגעל וקצת מרחם עליו" (181) כיתר האנשים. | '''175-183''' דינקה מוזמנת לבלות את הלילה בביתו של אסף. דינקה מתיישבת ליד ספסל ולמקום מגיע מצליח. למצליח כוויה ענקית על כל הצד השמאלי של פניו. דינקה שמחה לראותו. מצליח מספר שהוא ותמר הכירו לפני כשלושה חודשים. תמר תמיד הגיעה לפגשו לפחות פעם בשבוע, אך כבר חודש שהוא לא ראה אותה ולכן הוא דואג לה. בפגישותיהם הוא מדבר ותמר מקשיבה, לכן אפילו את שם משפחתה אינו יודע. מצליח מעריך את העובדה שתמר אינה שופטת אותו בשל מראהו כמו כל האנשים. מצליח מתעניין בכוכבים. אסף יודע, שלולא תמר גם הוא היה מתעלם ממצליח "ואולי נגעל וקצת מרחם עליו" (181) כיתר האנשים. אסף נדהם מנדיבותה של תמר.<BR> | ||
'''184-191''' אסף מגיע עם דינקה לביתו. הוא מבין, מדבריו של מצליח, שתמר מחפשת מישהו. אסף משוחח בטלפון עם רועי, ולראשונה עומד על דעתו, גם במחיר ניתוק קשר החברות ביניהם. אסף סוקר את חייו ומבין שהיה תמיד בודד. הוא מתייחס לחווית הצילום במסגרת החוג עליה היה רוצה לספר לתמר. אביו של אסף מצלצל מאריזונה. אסף משוחח עם כל בני המשפחה. הוא מבשר לאימו שעברה את בחינת הבגרות באנגלית, כך שיש לה תעודת בגרות והוא שומע על בן-זוגה הנפלא של רלי וחש כאב כלפי קרנף (צחי). אסף מחליט לצאת ולמחוק את הכתובת שכתב רועי על קיר חצר בית-הספר בגנות המורה חיים עזריאלי "רעיון תמרי כזה" (191).<BR> | '''184-191''' אסף מגיע עם דינקה לביתו. הוא מבין, מדבריו של מצליח, שתמר מחפשת מישהו. אסף משוחח בטלפון עם רועי, ולראשונה עומד על דעתו, גם במחיר ניתוק קשר החברות ביניהם. אסף סוקר את חייו ומבין שהיה תמיד בודד. הוא מתייחס לחווית הצילום במסגרת החוג עליה היה רוצה לספר לתמר. אביו של אסף מצלצל מאריזונה. אסף משוחח עם כל בני המשפחה. הוא מבשר לאימו שעברה את בחינת הבגרות באנגלית, כך שיש לה תעודת בגרות והוא שומע על בן-זוגה הנפלא של רלי וחש כאב כלפי קרנף (צחי). אסף מחליט לצאת ולמחוק את הכתובת שכתב רועי על קיר חצר בית-הספר בגנות המורה חיים עזריאלי "רעיון תמרי כזה" (191).<BR> | ||
'''191-198''' בוקר, היום השני למסע עם דינקה. אסף ודינקה יוצאים מהבית: הוא רוכב על אופניים, והיא רצה לצידו ללא חבל. דינקה מובילה לעבר היציאה מירושלים, לעמק, לאזור שלא היה בו מעולם. אסף פוגש בחורבה את סרגייי וסרגיי. אסף נותן להם את הכריכים שהכין לעצמו. סרגיי מספר לאסף, שהוא פגש את תמר, כשבאה עם תמונה לשאול על בחור אחד. אסף חושב שהבחור הוא חבר של תמר ומתעורר בליבו רגש של קנאה.<BR> | '''191-198''' בוקר, היום השני למסע עם דינקה. אסף ודינקה יוצאים מהבית: הוא רוכב על אופניים, והיא רצה לצידו ללא חבל. דינקה מובילה לעבר היציאה מירושלים, לעמק, לאזור שלא היה בו מעולם. אסף פוגש בחורבה את סרגייי וסרגיי. אסף נותן להם את הכריכים שהכין לעצמו. סרגיי מספר לאסף, שהוא פגש את תמר, כשבאה עם תמונה לשאול על בחור אחד. אסף חושב שהבחור הוא חבר של תמר ומתעורר בליבו רגש של קנאה.<BR> | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
'''206-210''' אסף מתחיל להתאושש וחש הקלה בשל התמודדותו עם הבריונים, התמודדות ממנה חשש כל חייו. למרות פציעותיו הוא דורש את דינקה ושוב מקבל מכות. אסף נותר חבול ופצוע, אך עם דינקה. אסף משחזר את דבריו של הרצל, ומבין שלדינקה יש תגית ועליה כתוב: 'אגד שמירת חפצים 12988' (210).<BR> | '''206-210''' אסף מתחיל להתאושש וחש הקלה בשל התמודדותו עם הבריונים, התמודדות ממנה חשש כל חייו. למרות פציעותיו הוא דורש את דינקה ושוב מקבל מכות. אסף נותר חבול ופצוע, אך עם דינקה. אסף משחזר את דבריו של הרצל, ומבין שלדינקה יש תגית ועליה כתוב: 'אגד שמירת חפצים 12988' (210).<BR> | ||
'''210-224''' אסף לוקח מהתחנה המרכזית את התיק שהפקידה תמר לפני כחודש ובעורמה מתחמק מהצגת תעודת זהות. בגן סאקר אסף פותח את התרמיל, נוגע בבגדיה של תמר, בצמיד שלה (אך מחמיץ את שמה המלא שחרוט עליו) ומגלה את יומניה של תמר. 'לא לקרוא! פרטי! בבקשה!!!' (216). אסף נזכר ביומן שכותבת אימו. הוא מחליט לקרוא ביומנה של תמר, אך נבוך ממעשהו 'להציץ ככה לתוך נשמה' (221). אסף נפעם מהיומן של תמר. 'היא האדם היחידבעולם שאמר לו אי פעם משהו כל-כך ברור ומפוכח על הדברים האלה החמקמקים והמבהילים' (222). <BR> | '''210-224''' אסף לוקח מהתחנה המרכזית את התיק שהפקידה תמר לפני כחודש ובעורמה מתחמק מהצגת תעודת זהות. בגן סאקר אסף פותח את התרמיל, נוגע בבגדיה של תמר, בצמיד שלה (אך מחמיץ את שמה המלא שחרוט עליו) ומגלה את יומניה של תמר. 'לא לקרוא! פרטי! בבקשה!!!' (216). אסף נזכר ביומן שכותבת אימו. הוא מחליט לקרוא ביומנה של תמר, אך נבוך ממעשהו 'להציץ ככה לתוך נשמה' (221). אסף נפעם מהיומן של תמר. 'היא האדם היחידבעולם שאמר לו אי פעם משהו כל-כך ברור ומפוכח על הדברים האלה החמקמקים והמבהילים' (222). <BR> | ||
==="איך זה שכוכב אחד מעז" (225-268)=== | ==="איך זה שכוכב אחד מעז" (225-268)=== | ||
'''תמר מתכננת ומבצעת את הבריחה מבית האמנים.'''<BR> | '''תמר מתכננת ומבצעת את הבריחה מבית האמנים.'''<BR> | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
'''297-305''' אסף חוזר להכרה ומבין, שתמר חושדת בו, שהוא אחד מ'הרעים'. אסף שותק, כאופייני לו בנוכחות בת שמרגשת אותו.השתיקה שלו מכעיסה את אסף, ודינקה המתקרבת מאפשרת לו לפתוח את פיו. הוא שוב מוציא את הטופס מהעיריה, אך מיד מקמט ומועך אותו. תמר שולחת את דינקה לתקוף את אסף, שמתקרב אליה, אך דינקה מסרבת. היא מתחככת באסף, תמר נדהמת. אסף מוסר לה ד"שים מכולם "מתיאודורה, ומהמוכר של הפיצות. וגם ממצליח. ומלאה. ומנועה, כן, ומהוניגמן אחד שהיה אצלה... וממישהו בליפתא, סרגיי, וגם איזה בלש... ובחורה אחת, שמנגנת על צ'לו במדרחוב..." (300). תמר מציגה עצמה בפני אסף וגם את אחיה שי. לראשונה הוא מבין ששי אינו בן-זוגה. אסף נותן לתמר את התרמיל שלה ומתוודה, שקרא ביומן שלה. תמר זועמת, אך מיד נרגעת. אסף מציע להישאר איתה ותמר נענית בהתלהבות. היא מספרת ששי בקריז (שימשך 5 ימים, אך יומיים וחצי כבר עברו) והוא שמח למחשבה, שהסמים שרכשה, לא היו בשבילה. שניהם יחד מתחילים לטפל בשי. מתברר ששי היה מכור להירואין במשך כמעט שנה. תמר מטפלת בשי במערה שציידה כראוי לצורך העניין.<BR> | '''297-305''' אסף חוזר להכרה ומבין, שתמר חושדת בו, שהוא אחד מ'הרעים'. אסף שותק, כאופייני לו בנוכחות בת שמרגשת אותו.השתיקה שלו מכעיסה את אסף, ודינקה המתקרבת מאפשרת לו לפתוח את פיו. הוא שוב מוציא את הטופס מהעיריה, אך מיד מקמט ומועך אותו. תמר שולחת את דינקה לתקוף את אסף, שמתקרב אליה, אך דינקה מסרבת. היא מתחככת באסף, תמר נדהמת. אסף מוסר לה ד"שים מכולם "מתיאודורה, ומהמוכר של הפיצות. וגם ממצליח. ומלאה. ומנועה, כן, ומהוניגמן אחד שהיה אצלה... וממישהו בליפתא, סרגיי, וגם איזה בלש... ובחורה אחת, שמנגנת על צ'לו במדרחוב..." (300). תמר מציגה עצמה בפני אסף וגם את אחיה שי. לראשונה הוא מבין ששי אינו בן-זוגה. אסף נותן לתמר את התרמיל שלה ומתוודה, שקרא ביומן שלה. תמר זועמת, אך מיד נרגעת. אסף מציע להישאר איתה ותמר נענית בהתלהבות. היא מספרת ששי בקריז (שימשך 5 ימים, אך יומיים וחצי כבר עברו) והוא שמח למחשבה, שהסמים שרכשה, לא היו בשבילה. שניהם יחד מתחילים לטפל בשי. מתברר ששי היה מכור להירואין במשך כמעט שנה. תמר מטפלת בשי במערה שציידה כראוי לצורך העניין.<BR> | ||
'''305-307''' הטיפול המפרך בשי, השחיקה. שי מתעורר בשתיים בלילה ומחפש מנה בטירוף.< BR> | '''305-307''' הטיפול המפרך בשי, השחיקה. שי מתעורר בשתיים בלילה ומחפש מנה בטירוף.<BR> | ||
'''307-311''' שי סובל מכאבים עזים ומעוויתות. עסף ותמר מבינים, שהם אפילו אינם יודעים את השמות המלאים. תמר מתחילה להכיר את אסף, להתיידד איתו, להתקרב אליו למרות השתיקות. לרגעים צורמת לה העובדה, שמצבו העגום של שי מביא לקרבה ביניהם. תמר נרדמת ואסף מבטיח להישאר ער.<BR> | '''307-311''' שי סובל מכאבים עזים ומעוויתות. עסף ותמר מבינים, שהם אפילו אינם יודעים את השמות המלאים. תמר מתחילה להכיר את אסף, להתיידד איתו, להתקרב אליו למרות השתיקות. לרגעים צורמת לה העובדה, שמצבו העגום של שי מביא לקרבה ביניהם. תמר נרדמת ואסף מבטיח להישאר ער.<BR> | ||
'''311-312''' אסף חושב על תמר בהביטו בה בשנתה. הוא נזכר בקרנף וחושב שעליו לצלצל אליו ולהוריו, שלא ידאגו. אסף מבין כעת את עוצמת אהבתו של קרנף לרלי, ועצוב שעליו לבשר לו את החדשות מאמריקה. <BR> | '''311-312''' אסף חושב על תמר בהביטו בה בשנתה. הוא נזכר בקרנף וחושב שעליו לצלצל אליו ולהוריו, שלא ידאגו. אסף מבין כעת את עוצמת אהבתו של קרנף לרלי, ועצוב שעליו לבשר לו את החדשות מאמריקה. <BR> | ||
'''312-314''' אסף כנראה נרדם, וכשהוא מתעורר לפנות בוקר הוא רואה, ששי לא במערה. הוא יוצא עם דינקה לחפשו, מבלי להעיר את תמר. הוא מוצא את שי, משיבו למערה בדיוק כשתמר מתעוררת, והבריחה נשמרת כסוד של שניהם.<BR> | '''312-314''' אסף כנראה נרדם, וכשהוא מתעורר לפנות בוקר הוא רואה, ששי לא במערה. הוא יוצא עם דינקה לחפשו, מבלי להעיר את תמר. הוא מוצא את שי, משיבו למערה בדיוק כשתמר מתעוררת, והבריחה נשמרת כסוד של שניהם.<BR> | ||
'''314-317''' בבוקר תמר מכבסת בנהר ונהנית מחברתו של אסף. היא מספרת לאסף, שפעם הייתה שמנה מאוד. היא נותנת לו את מברשת השיניים שלה ואת בגדיו של שי, כי הוא כמובן הגיע לא מוכן למערה. ההקאות של שי פוסקות, אך מתחילים השלשולים. אסף ותמר מטפלים בשי, שמתחיל לחזור לעצמו. אסף מודיע, שהוא חייב לחזור לכמה שעות הביתה, ותמר כבר בטוחה, שהוא לא יחזור. אסף נותן לתמר את המכתב מלאה, ומקבל ממנה הנחיות להתקשר להוריה. תמר חוזרת למערה 'מציאותית עד כאב' (317), יודעת שלא ישוב.< BR> | '''314-317''' בבוקר תמר מכבסת בנהר ונהנית מחברתו של אסף. היא מספרת לאסף, שפעם הייתה שמנה מאוד. היא נותנת לו את מברשת השיניים שלה ואת בגדיו של שי, כי הוא כמובן הגיע לא מוכן למערה. ההקאות של שי פוסקות, אך מתחילים השלשולים. אסף ותמר מטפלים בשי, שמתחיל לחזור לעצמו. אסף מודיע, שהוא חייב לחזור לכמה שעות הביתה, ותמר כבר בטוחה, שהוא לא יחזור. אסף נותן לתמר את המכתב מלאה, ומקבל ממנה הנחיות להתקשר להוריה. תמר חוזרת למערה 'מציאותית עד כאב' (317), יודעת שלא ישוב.<BR> | ||
'''317-320''' אסף חוזר לביתו, מקשיב להודעות מרועי, מהוריו ומקרנף, ומצלצל לקרנף כדי לעדכן אותו בכל הפרטים. אסף אינו חושף את תחושותיו לגבי תמר ואינו מספר לקרנף על אושרה של רלי. אחר-כך הוא מצלצל להוריה של תמר וקובע איתם בקניון. הפגישה מתחילה בהאשמות, אך מסתיימת בתשובה חיובית לבקשה שהציגה תמר ולאחריה בכי ופורקן של ההורים. אסף נזכר בדבריה של אמו לגבי הורות, והוא ממהר לחזור למערה.<BR> | '''317-320''' אסף חוזר לביתו, מקשיב להודעות מרועי, מהוריו ומקרנף, ומצלצל לקרנף כדי לעדכן אותו בכל הפרטים. אסף אינו חושף את תחושותיו לגבי תמר ואינו מספר לקרנף על אושרה של רלי. אחר-כך הוא מצלצל להוריה של תמר וקובע איתם בקניון. הפגישה מתחילה בהאשמות, אך מסתיימת בתשובה חיובית לבקשה שהציגה תמר ולאחריה בכי ופורקן של ההורים. אסף נזכר בדבריה של אמו לגבי הורות, והוא ממהר לחזור למערה.<BR> | ||
'''320-322''' בכניסה למערה יושבים שלושתם ואוכלים את האוכל שאסף קנה בקניון, למעט תמר, שאינה טועמת דבר. שי וגם תמר מספרים על קורותיהם, אסף מבין מדבריהם, שפסח היכה את תיאודורה, אך הוא לא מספר זאת לתמר. שי שואל על אסף, והשלושה מנהלים שיחה חברתית. תמר חושבת על-כך, שאסף הוא ההיפך הגמור ממנה. <BR> | '''320-322''' בכניסה למערה יושבים שלושתם ואוכלים את האוכל שאסף קנה בקניון, למעט תמר, שאינה טועמת דבר. שי וגם תמר מספרים על קורותיהם, אסף מבין מדבריהם, שפסח היכה את תיאודורה, אך הוא לא מספר זאת לתמר. שי שואל על אסף, והשלושה מנהלים שיחה חברתית. תמר חושבת על-כך, שאסף הוא ההיפך הגמור ממנה. <BR> | ||
| שורה 370: | שורה 370: | ||
====תמר והוריה==== | ====תמר והוריה==== | ||
גם במקרה של תמר הוריה בחו"ל בחלק מזמן ההתרחשות. אפשר לראות הבדל ביחסה של תמר אל אביה ואל אמה. מערכת היחסים עם ההורים, בעיקר עם אמה, מתוארת במלים קשות, נוקבות, ואף בדימויים ובמטפורות. לדברי תמר זוהי משפחה דוקרנית, חומצתית (239), אמה מרירה, ומה שמאפיין את היחסים ביניהם אלו מריבות, ויכוחים. אולי בשל תחושותיה הקשות ואכזבתה, ציפיותיה למשהו אחר, תמר חשה שבית והורים ומשפחה הם אשליה אחת גדולה (251). | גם במקרה של תמר הוריה בחו"ל בחלק מזמן ההתרחשות. אפשר לראות הבדל ביחסה של תמר אל אביה ואל אמה. מערכת היחסים עם ההורים, בעיקר עם אמה, מתוארת במלים קשות, נוקבות, ואף בדימויים ובמטפורות. לדברי תמר זוהי משפחה דוקרנית, חומצתית (239), אמה מרירה, ומה שמאפיין את היחסים ביניהם אלו מריבות, ויכוחים. אולי בשל תחושותיה הקשות ואכזבתה, ציפיותיה למשהו אחר, תמר חשה שבית והורים ומשפחה הם אשליה אחת גדולה (251). | ||
נראה כי דווקא עם אביה נוצר קשר משמעותי יותר ועמוק. היא מצליחה לדבר איתו (136). ובעת צרה, הזעיקה מטפורית את אבא שלה לעזרה (148). היא מתגעגעת לסצינה המבישה ההיא, כאשר החליטה לעזוב את הלימודים, ואביה הגיע לבית הספר והתגלה כתקיף ונחרץ, ונלחם עליה (60). | נראה כי דווקא עם אביה נוצר קשר משמעותי יותר ועמוק. היא מצליחה לדבר איתו (136). ובעת צרה, הזעיקה מטפורית את אבא שלה לעזרה (148). היא מתגעגעת לסצינה המבישה ההיא, כאשר החליטה לעזוב את הלימודים, ואביה הגיע לבית הספר והתגלה כתקיף ונחרץ, ונלחם עליה (60). | ||
כשהיתה קטנה ואמה "הפליקה לה", אביה מיהר להתייצב בינה לבין אמה, והיא מכירה לו תודה בכך שניבה להגן עליה (153). | כשהיתה קטנה ואמה "הפליקה לה", אביה מיהר להתייצב בינה לבין אמה, והיא מכירה לו תודה בכך שניבה להגן עליה (153). | ||
וכשמדובר בגעגועים, כך היא מתייחסת לאמה (לקרוא, 135): " מתי בפעם האחרונה אמא שלה עמדה במטבח? מתי בפעם האחרונה היא אמרה משפט אחד שתמר לא יכלה לנחש אותו מראש...? מתי היא בכלל הייתה שם, הייתה ממש, בלי עטיפות הרחמים העצמיים שלה...(136) | וכשמדובר בגעגועים, כך היא מתייחסת לאמה (לקרוא, 135): " מתי בפעם האחרונה אמא שלה עמדה במטבח? מתי בפעם האחרונה היא אמרה משפט אחד שתמר לא יכלה לנחש אותו מראש...? מתי היא בכלל הייתה שם, הייתה ממש, בלי עטיפות הרחמים העצמיים שלה...(136) | ||
לקרוא עמ' 239: "זכרה את הניסיונות החוזרים ונשנים של אימא שלה לארגן... והכחישה את ההבעה האטומה שעטה על פניו". (240) | לקרוא עמ' 239: "זכרה את הניסיונות החוזרים ונשנים של אימא שלה לארגן... והכחישה את ההבעה האטומה שעטה על פניו". (240) | ||
מתיאורים אלו אפשר לראות כי שתי האמהות, של אסף ושל תמר, מנוגדות בהתייחסותן לילדיהן – בקרבה, בהתנהגות, ואפילו בהכנת אוכל. (אמו של אסף השאירה סירים גדושים לפני יציאתם לחו"ל, 184). | מתיאורים אלו אפשר לראות כי שתי האמהות, של אסף ושל תמר, מנוגדות בהתייחסותן לילדיהן – בקרבה, בהתנהגות, ואפילו בהכנת אוכל. (אמו של אסף השאירה סירים גדושים לפני יציאתם לחו"ל, 184). | ||
ניגוד נוסף: לעומת הכנות והאמון ההדדי בין אסף להוריו, תמר מבקשת ביומניה מהוריה שיכבדו פעם אחת את פרטיותה (216). נראה שהיא לא סומכת עליהם, והיא מוצאת לנכון לבקש שיכבדו את פרטיותה, דבר שאסף כנראה לא היה חש צורך לעשות. | ניגוד נוסף: לעומת הכנות והאמון ההדדי בין אסף להוריו, תמר מבקשת ביומניה מהוריה שיכבדו פעם אחת את פרטיותה (216). נראה שהיא לא סומכת עליהם, והיא מוצאת לנכון לבקש שיכבדו את פרטיותה, דבר שאסף כנראה לא היה חש צורך לעשות. | ||
תמר לא לוקחת כסף מהוריה (214) | תמר לא לוקחת כסף מהוריה (214) | ||
בסופו של דבר, כפועל יוצא מיחסי המשפחה הכעורים והמשובשים, מלאי המרירות והבדידות, שולחת תמר את אסף לדבר עם הוריה. לקרוא: 319, 320 "כשהסתיימה הפגישה אתם...בחינה מינימלית". | בסופו של דבר, כפועל יוצא מיחסי המשפחה הכעורים והמשובשים, מלאי המרירות והבדידות, שולחת תמר את אסף לדבר עם הוריה. לקרוא: 319, 320 "כשהסתיימה הפגישה אתם...בחינה מינימלית". | ||
בפגישה שלו אתם, מתוארים ההורים בצבעים לא מחמיאים גם בעיני אסף, וכאן ניכרת עמדתו הברורה של המספר. הביקורת של תמר ותחושותיה הקשות מעוגנות גם במציאות שנראית לא רק דרך עיניה שלה. | בפגישה שלו אתם, מתוארים ההורים בצבעים לא מחמיאים גם בעיני אסף, וכאן ניכרת עמדתו הברורה של המספר. הביקורת של תמר ותחושותיה הקשות מעוגנות גם במציאות שנראית לא רק דרך עיניה שלה. | ||
גם בפגישה זו עולה השוואה עם הוריו של אסף. | גם בפגישה זו עולה השוואה עם הוריו של אסף. | ||
פן נוסף ביחסי הורים –ילדים הוא יחסם לשי. בשיחה של אסף ותמר בעקבות הפגישה עם ההורים, כואבת תמר את כאבה שלה ואת כאבו של אחיה, איך היו הוריהם מסוגלים לוותר כך על שי. ובשיחה זו, שוב עולה ההשוואה הבלתי נמנעת עם הורי אסף. לקרוא עמ' 328, 329: "היא סיפרה לו את אירועי השנה האחרונה... שהיו שם מאז שהיה בן עשר". | פן נוסף ביחסי הורים –ילדים הוא יחסם לשי. בשיחה של אסף ותמר בעקבות הפגישה עם ההורים, כואבת תמר את כאבה שלה ואת כאבו של אחיה, איך היו הוריהם מסוגלים לוותר כך על שי. ובשיחה זו, שוב עולה ההשוואה הבלתי נמנעת עם הורי אסף. לקרוא עמ' 328, 329: "היא סיפרה לו את אירועי השנה האחרונה... שהיו שם מאז שהיה בן עשר". | ||
===נספחים=== | ===נספחים=== | ||
====המבנה==== | ====המבנה==== | ||
| שורה 388: | שורה 393: | ||
השפה קולחת ומשלבת עברית גבוהה ושפת דיבור יומיומית. | השפה קולחת ומשלבת עברית גבוהה ושפת דיבור יומיומית. | ||
"השפה" שהגיבור בורא לעצמו הופכת מאקט של קומוניקציה לאקט של הפרדה, ערעור ופירוק. אקט שמפריד בין "אופן הקיום הפנימי" של הגיבור הגרוסמני לבין אופן הקיום החיצוני. מי שנוטל לעצמו את תפקיד פענוחו של צופן זו והעברתו, כשהוא כבר מפוענח, אל הקורא, זהו המחבר המובלע. | "השפה" שהגיבור בורא לעצמו הופכת מאקט של קומוניקציה לאקט של הפרדה, ערעור ופירוק. אקט שמפריד בין "אופן הקיום הפנימי" של הגיבור הגרוסמני לבין אופן הקיום החיצוני. מי שנוטל לעצמו את תפקיד פענוחו של צופן זו והעברתו, כשהוא כבר מפוענח, אל הקורא, זהו המחבר המובלע. | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | |||