סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מלחמת העצמאות – מה, מתי ומדוע?

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־09:39, 29 בספטמבר 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות היא המלחמה שהביאה בסופו של דבר את ישראל לעצמאות. המלחמה התחילה ב-30 בנובמבר 1947, יום לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר, והסתיימה ב-20 ביולי 1949.

המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להחלטת האומות המאוחדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית על הארץ בכוח הזרוע. ערביי ארץ ישראל החלו בלחימה מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם, כשהם נעזרים בכוחות בלתי סדירים שבאו מבחוץ. מדינות ערב הצטרפו למלחמה, עם צבאותיהן הסדירים, בפלישה למדינה שזה עתה הוקמה, מיד עם הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם "כוחות המגן" הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא ההגנה לישראל. המלחמה הסתיימה בנצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם.


מלחמת העצמאות החלה למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית ב-29 בנובמבר 1947. הערבים התנגדו לתוכנית החלוקה והחלה לחימה בדרכים ובערים המעורבות והתקפות על יישובים יהודיים מבודדים. כוחות המנדט הבריטי ששלטו בארץ, התרכזו בהיערכותם לפינוי ומנעו עלייה חופשית של יהודים, אסרו על הכנסת נשק, אחזקת נשק והתארגנות צבאית יהודית. כוחות המגן היהודים היו מורכבים משלושה ארגונים שפעלו בתנאי מחתרת: ההגנה, שהיה הגדול והדומיננטי והיה מזוהה עם מחנה הפועלים והיישוב העברי המאורגן בא"י, האצ"ל והלח"י שהיו ארגונים קטנים יותר והיו מזוהים עם הרוויזיוניסטים.

מיד לאחר החלטת האו"ם החלה התארגנות לקראת עזיבת הבריטים וביסוס וחיזוק כוחות המגן, היה ברור שתהיה מלחמה. ההתארגנות הייתה במספר אזורים: גיוס כוח אדם והכשרתו, המשך ההעפלה, רכישת נשק בחו"ל והברחתו לארץ, ייצור נשק ותחמושת בתנאי מחתרת. התארגנות הייתה עדיין על בסיס התנדבותי. דוד בן גוריון נקט בעמדתו הברורה והחד משמעית, למדינה יש רק כוח צבאי אחד וכל הארגונים הצבאיים "ייטמעו" בתוכו. כך קרה עם הלח"י והאצ"ל ומאוחר יותר גם פורק הפלמ"ח, החלה הצטיידות בנשק ונקלטו מגוייסי הגח"ל והמח"ל, בתקופה זו קבע בן גוריון גם אמות מידה מוסריות לצה"ל. מיד לאחר שנסתיימה מלחמת העצמאות החל בניינו של צה"ל ונקבעה מדיניות הביטחון שהייתה אקטיבית לאור ההסתננויות ופעולות טרור ערביות.

ראה עוד