מלכים א' - פרק י"א: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 15: שורה 15:


כאשר אנו מעיינים בפסוק 9 המחבר מציין שה' נגלה לשלמה פעמיים. פעם אחת בגבעון, שם שלמה מבקש בקשה מה' ומקבל הבטחה ממנו ותנאים לקיומה. פעם נוספת שהתגלה ה' בפני שלמה היא מיד לאחר חנוכת המקדש. ראה פרק ט' 2 - 9. ה' אומר לשלמה שאם הוא רוצה שלטון יציב ושושלת חזקה עליו לשמור על דרכי האל. שלמה הפר חוקים, הוא יצא כנגד האל, נגד החוקים, הוא הימרה את דברי האל שהתגלה אליו פעמיים. המחבר מציג "כתב אישום" מפורט. לפי המחבר שלמה חטא במודע, בגלוי ובמוצהר.
כאשר אנו מעיינים בפסוק 9 המחבר מציין שה' נגלה לשלמה פעמיים. פעם אחת בגבעון, שם שלמה מבקש בקשה מה' ומקבל הבטחה ממנו ותנאים לקיומה. פעם נוספת שהתגלה ה' בפני שלמה היא מיד לאחר חנוכת המקדש. ראה פרק ט' 2 - 9. ה' אומר לשלמה שאם הוא רוצה שלטון יציב ושושלת חזקה עליו לשמור על דרכי האל. שלמה הפר חוקים, הוא יצא כנגד האל, נגד החוקים, הוא הימרה את דברי האל שהתגלה אליו פעמיים. המחבר מציג "כתב אישום" מפורט. לפי המחבר שלמה חטא במודע, בגלוי ובמוצהר.
===פסוקים 26 - 28===
אם הפסקה הקודמת עסקה בגורמים חיצוניים מתסיסים, פסקה זו עוסקת גם בגורם מתסיס אך בניגוד לפסקה הקודמת גורם זה הוא פנימי. הטינה של גורם זה אינה מימי דוד כמו הגורמים מהפסקה הקודמת אלא טינתו היא חדשה, מימי שלמה בגלל משהו שקרה בזמן זה ולא משהו שקרה בזמנו של דוד. ירובעם הוא בן לאלמנה. הוא בן לשבט אפריים. קיימים מנהיגים דומיננטיים שצמחו משבט זה: שמואל ויהושוע. בנחלתו של שבט אפריים הייתה שילה, בית המקדש הקודם ששימש עד שנחרב. שבט אפריים רואה בעצמו שבט דומיננטי עד לתקופת שלמה. "בית יוסף" הוא כינוי לשני שבטים שהם צאצאיו של יוסף: מנשה ואפריים. סבל = עבודת כפייה. אנשי שבט אפריים משמשים כעובדי כפייה בשל עבודת הבניה המרובות של שלמה. שלמה נזקק לעובדים רבים בשביל עבודות הבניה שלו בכלל ובסתימת מילא, סוג של שקע, בעיר דוד ולהשלים את סגירת הפרצות, ולכן הוא גייס עובדים מהעם. הוא גייס את שבטי מנשה ואפריים. שבט אפריים ירד מגדולתו, המנהיג הוא בן לשבט יהודה ולא משבט אפריים, המקדש נמצא בירושליים ולא בנחלתם. ירובעם הוא עבד המלך, כלומר פקיד גבוה מאד. ירובעם שימש כשוליה, כפקיד זוטר, השמועה על חריצותו וכישוריו הגיעה עד לשלמה והוא ממנה אותו לאחראי על העבודות. שלמה בוטח בירובעם. ירובעם מנצל את הכוח שניתן לו, הוא רואה את מצבו הרע של שבטו שירד מגדולתו. ראה פרק ה' 27. מצויין ששלמה לקח מס מכל שבטי ישראל. הוא לא לוקח משבט יהודה מס. ירובעם עד כעבד לשלמה לרגשות הקיפוח של כל שבטי ישראל, שבטי הצפון שמהם לוקחים עובדים לעבודות כפייה. המניע הפטריוטי, שבט אפריים ירד ממקום גבוה מאוד לשפל המדרגה, והמניע האישי מובילים את ירובעם, איש אמונו של שלמה למרוד בו ולהתסיס.
אמנם הטקסט נכתב על ידי מישהו משבט יהודה אבל קיימות ראיות שהטקסט במקור נכתב על ידי מישהו משבטי הצפון. מצויין שירובעם היה גיבור חיל, כלומר יש כאן דבר שהעורך היהודי לא היה כותב לעולם. הטקסט מנסה לדמות את דמותו של ירובעם לדמותו של משה.
{|width=60%
|-
| '''ירובעם''' || '''משה'''
|-
|
*"ויפקד אותו לכל '''סבל''' בית יוסף"
|
* "ויצא אל אחיו וירא '''בסבלותם'''" (שמות ב' פס' 11)
|-
|
*"ויבקש שלמה להמית את ירובעם ויקם ירובעם ויברח מצרים"
|
*"וישמע פרעה הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדיין" (שמות ב' פס' 15)
|-
|
*"וימצא אותו אחיה השילוני בדרך"
|
*"וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה" (שמות ג' 2)
|}
משה יצא וראה את בסבלם של אחיו. ירובעם פיקד על סבל בית יוסף. פרעה רצה להרוג את משה ושלמה רצה להרוג את ירובעם. אלוהים ניגלה למשה בסנה ונתן לו משימה ולירובעם ה' נגלה דרך אחיה השילוני שנתן לו משימה.
משה הוא אב טיפוס של מנהיג. משה שיחרר את העם ממצרים והוביל אותם לארץ המובטחת. שבטי הצפון העניקו לירובעם יוקרה מנהיגותית גדולה מאוד והעמידו אותו במישור אחד עם משה. ירובעם הוא "המשה" של שבטי הצפון ואילו שלמה הוא "פרעה". ירובעם ממונה להיות מנהיג על ידי אחיה וזהו מהלך המקובל על ה'.
6

עריכות