מלכים ב' פרק כ"א: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[Category:תנ"ך]]
 
{{תבנית:אסנת ארליכמן}}


מנשה בן חזקיהו מלך על יהודה במשך 55 שנה (642-698 לפנה"ס). הוא היה מלך כנוע למלכי אשור אשר דרדר את יהודה מבחינה מדינית, דתית ותרבותית. בתקופתו חזרה עבודת האלילים ליהודה ולפיכך רואה מחבר ספר מלכים את חורבן יהודה כעונש על חטאיו. בשונה מספר מלכים, ספר דברי הימים מספר כי מנשה חזר בתשובה ובנו אמון חטא כמוהו ונרצח. מחבר ספר מלכים מוסיף בתאוריו את חטאי מנשה, הערות הממחישות ומחדדות את חומרת חטאיו:
מנשה בן חזקיהו מלך על יהודה במשך 55 שנה (642-698 לפנה"ס). הוא היה מלך כנוע למלכי אשור אשר דרדר את יהודה מבחינה מדינית, דתית ותרבותית. בתקופתו חזרה עבודת האלילים ליהודה ולפיכך רואה מחבר ספר מלכים את חורבן יהודה כעונש על חטאיו. בשונה מספר מלכים, ספר דברי הימים מספר כי מנשה חזר בתשובה ובנו אמון חטא כמוהו ונרצח. מחבר ספר מלכים מוסיף בתאוריו את חטאי מנשה, הערות הממחישות ומחדדות את חומרת חטאיו:
שורה 26: שורה 25:
הסיבות לכך הן:
הסיבות לכך הן:
# ספר דברי הימים תומך בתפיסת גמול אישי, לעומת ספר מלכים התומך בתפיסת גמול דורות.
# ספר דברי הימים תומך בתפיסת גמול אישי, לעומת ספר מלכים התומך בתפיסת גמול דורות.
# ספר דברי הימים המתאר את חזרת מנשה בתשובה בסוף ימיו בעוד ספר מלכים מתעלם מכך. הוספה זו בספר דברי הימים באה כדי להצדיק את זמן מלכותו הארוך של מנשה. לפי ספר דברי הימים אין סיבה לתת למנשה עונש, הוא אף זכה למלוך שנים ארוכות כגמול על כך שהתחרט וחזר בתשובה ובסוף ימיו היה צדיק ועשה את הטוב בעיני ה'.
ספר דברי הימים לא מתכחש לעובדה שמנשה חטא, ולא פוטר אותו מעונש. כעונש על חטאיו מנשה נופל בשבי ומוגלה. במהלך השבי הוא חוזר בתשובה, ה' מחזיר ואתו לירושלים, מנשה מכיר בה' כאלוהים האחד, משפץ את המקדש משקם את ירושלים, מסיר את האלילים מבית ה' ומטהר את ירושלים.
אנו יודעים שעובדה זאת אינה נכונה הסטורית. מאוחר יותר התנ"ך יתאר שיושעיהו נכדו של מנשה הוא זה שהסיר את הבמות אותן הקים מנשה.


אמון בנו של מנשה מלך שנתיים על יהודה (641-640 לפנה"ס). עליו נאמר בספר מלכים (פסוק 21) שהיה חוטא כמנשה אביו, ובספר דברי הימים נאמר שאמון חטא יותר מאביו מנשה ושלא כמו נמשה הוא לא חזר בתשובה לפני ה'. אמון נרצח בידי עבדיו כנראה בשל חטאיו האליליים (סיבה דתית) או נטייתו הפרו-אשורית (סיבה מדינית).
אמון בנו של מנשה מלך שנתיים על יהודה (641-640 לפנה"ס). עליו נאמר בספר מלכים (פסוק 21) שהיה חוטא כמנשה אביו, ובספר דברי הימים נאמר שאמון חטא יותר מאביו מנשה ושלא כמו נמשה הוא לא חזר בתשובה לפני ה'. אמון נרצח בידי עבדיו כנראה בשל חטאיו האליליים (סיבה דתית) או נטייתו הפרו-אשורית (סיבה מדינית).


את רוצחיו של אמון הרגו "עם הארץ". לביטוי מספר פירושים אשר המקובל בהם הוא תאור של אנשים נכבדים בעלי קרקעות והשפעה, אשר כנראה תמכו במדיניות פרו-אשורית ולכן המליכו את יאשיהו.
את רוצחיו של אמון הרגו "עם הארץ". לביטוי מספר פירושים אשר המקובל בהם הוא תאור של אנשים נכבדים בעלי קרקעות והשפעה, אשר כנראה תמכו במדיניות פרו-אשורית ולכן המליכו את יאשיהו.
7

עריכות