על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

משפטים בגיאומטריה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
===משפטים שימושיים בגיאומטריה:===
{{דרוש תיקון עריכה}}


'''משפטי חפיפה:'''
 
===משפטי חפיפה===
הגדרה: משולש חופף למשולש אחר כאשר כל צלעותיהם וכל זוויותיהם שוות בהתאמה.
הגדרה: משולש חופף למשולש אחר כאשר כל צלעותיהם וכל זוויותיהם שוות בהתאמה.


* אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה צ.ז.צ)
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה צ.ז.צ)
* אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי זוויות והצלע הכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה ז.צ.ז.)
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי זוויות והצלע הכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה ז.צ.ז.)
* אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שמול הצלע הגדולה מביניהן המשולשים חופפים.
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שמול הצלע הגדולה מביניהן המשולשים חופפים (משפט חפיפה צ.צ.ז.).
* אם בשני משולשים שוות בהתאמה שלוש צלעות המשולשים חופפים.
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שלוש צלעות המשולשים חופפים (משפט חפיפה צ.צ.צ.).
* במשולשים חופפים מול צלעות שוות זוויות שוות.
 
* במשולשים חופפים מול זוויות שוות צלעות שוות.
*במשולשים חופפים מול צלעות שוות זוויות שוות.
*במשולשים חופפים מול זוויות שוות צלעות שוות.
 
 
**[[/משולש ישר זווית (משפטים)|משולש ישר זווית]] -
***אם במשי"ז אחת הזוויות שווה ל30, הצלע שמולה שווה לחצי היתר (ולהפך). משולש זה מכונה "משולש זהב".
***התיכון ליתר במשי"ז שווה למחצית היתר (ולהפך)
***[[משפט פיתגורס]] (והמשפט ההפוך לו)
***הגובה ליתר במשי"ז מחלק אותו לשני משולשים הדומים זה לזה ולמשולש המקורי
***הגובה ליתר במשי"ז הוא [[ממוצע גיאומטרי|הממוצע הגיאומטרי]] של [[היטל|היטלי]] הניצבים על היתר. (ולהפך)
***(משפט אוקלידס) - במשי"ז ניצב הוא הממוצע הגיאומטרי של היתר ושל היטלו של הניצב על היתר.
 
**קטע אמצעים במשולש -
***קטע האמצעים מקביל לבסיס ושווה לחצי ממנו.
***קטע היוצא מאמצע צלע ומקביל לבסיס הינו קטע אמצעים.
***קטע המקביל לבסיס ושווה למחציתו הינו קטע אמצעים.
 
**צלעות וזוויות במשולש והיחסים ביניהן -
***אם צלע אחת במשולש גדולה/שווה לצלע שנייה, הזווית שמול הראשונה גדולה/שווה לזווית שמול השנייה.
***השיוויון מתקיים אםם הצלעות שוות.
***[[אי-שיוויון המשולש]]
***סכום הזוויות במשולש שווה ל180
***מסקנה: הזווית החיצונית למשולש שווה לסכום הזוויות הלא צמודות לה במשולש.
 
 
*ישרים חשובים -
**אנך אמצעי -
***כל נקודה על אנך אמצעי לקטע נמצאת באותו המרחק משני קצוות הקטע (ולהפך - כל נקודה...)
***שלושת האנכים האמצעיים במשולש נפגשים בנקודה אחת
 
**חוצה זווית -
***כל נקודה על חוצה זווית A נמצאת במרחק שווה משני שוקי A. (ולהפך - כל נקודה...)
***שלושת חוצי הזווית במשולש נפגשים בנקודה אחת
 
**תיכון -
***התיכונים במשולש מחלקים זה את זה ביחס של 1:2
***שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת
 
**גובה -
***הגבהים במשולש נפגשים בנקודה אחת
 
 
*שטחים -
**שטח משולש - צלע*גובה לצלע/2
**שטח מקבילית - צלע*גובה לצלע  (+ציון מקרים פרטיים של מלבן, מעוין וריבוע)
**שטח דלתון - מכפלת האלכסונים/2 (ציון מעוין כמקרה פרטי)
**שטח טרפז - ממוצע הבסיסים*הגובה
**שטח עיגול - R^2*pi
**היקף עיגול - 2pi*R
 
 
*מרובעים -
**[[תכונות המקבילית|מקבילית]] -
***כל זוג זוויות נגדיות במקבילית שווה (ולהפך)
***כל זוג זוויות סמוכות במקבילית שוות ל-180 מעלות (ולהפך)
***כל זוג צלעות נגדיות במקבילית שווה (ולהפך)
***האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה (ולהפך)
***מרובע ששתיים מצלעותיו שוות ומקבילות הוא מקבילית
***מרובע ששתי זוגות צלעות נגדיות בו מקבילות הוא מקבילית.




*מול הצלע הגדולה במשולש נמצאת הזווית הגדולה ולהפך.  
**מלבן -
***האלכסונים במלבן שווים זה לזה (ולהפך, במקבילית שבה האלכסונים שווים זה לזה...)


*סכום שתי צלעות במשלוש גדול מהצלע השלישית.
**מעוין -
***אלכסוני מעוין מאונכים (ולהפך, מקבילית שבה...)
***אלכסוני מעוין חוצים את זוויותיו (ולהפך, מקבילית שבה...)


*סכום הזוויות הפנימיות במשולש שווה ל-180.
**טרפז -
***אם בטרפז שתי זוויות בסיס שוות, הוא שווה שוקיים.
***אם אלכסוני הטרפז שווים זה לזה, הוא שווה שוקיים.
***קטע האמצעים בטרפז מקביל לבסיסים ושווה למחצית סכומם.
***קטע היוצא מאמצע שוק אחת ומקביל לבסיס הינו קטע אמצעים.


*זווית חיצונית למשולש שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה.
*[[/מעגל (משפטים)|מעגל]] -
**הגדרה ומשפטים כלליים -
***על מיתרים שווים נשענות זוויות מרכזיות שוות (ולהפך)
***למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות (ולהפך)
***על קשתות שוות נשענות זוויות מרכזיות שוות (ולהפך)
***לזווית הגדולה ביותר מתאימה הקשת הגדולה ביותר והמיתר הגדול ביותר
***אנך למיתר היוצא ממרכז המעגל חוצה את המיתר ואת הזווית המרכזית הנשענת על המיתר (ולהפך - שתי אפשרויות)
***מיתרים שווים נמצאים במרחקים שווים ממרכז המעגל
***אם מיתר א' גדול ממרחק ב', מרחקו מהבסיס גדול מזה של מיתר ב'.


*שלושת האנכים האמצעיים לצלעות המשולש נפגשים בנקודה אחת, והיא מרכז המעגל החוסם את המשולש.
**זוויות (היקפיות ומרכזיות) במעגל -
***זווית מרכזית גדולה פי 2 מכל זווית היקפית הנשענת על אותה קשת
***זווית היקפית ישרה נשענת על הקוטר (ולהפך) - מקרה פרטי של המשפט הקודם
***כל הזוויות ההיקפיות הנשענות על אותה הקשת שוות
***למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות וזוויות היקפיות שוות
***זווית פנימית במעגל שווה לסכום שתי הזוויות ההיקפיות הנשענות על הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית (והמשכיהן)
***זווית חיצונית שווה להפרש בין הזוויות ההיקפיות הנשענות על הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית


*שלושת חוצי הזוויות במשולש נפגשים בנקודה אחת,נקודה זו היא מרכז המעגל החסום.
**[[משיק למעגל (משפטים)|המשיק]] -
***משיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה (ולהפך)
***שני משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה שווים זה לזה
***קטע המחבר את נקודת החיתוך של שני משיקים למעגל עם מרכז המעגל חוצה את הזווית ביניהם, מאונך למיתר המחבר את נקודות ההשקה וחוצה אותו
***הזווית בין משיק למיתר במעגל הנפגשים בנקודת ההשקה שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצידו השני
***שני מיתרים במעגל נחתכים כך שמכפלת קטעי האחד שווה למכפלת קטעי האחר
***אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים שני חותכים למעגל אז מכפלת החותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני
***אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים חותך ומשיק אז מכפלת החותך בחלקו החיצוני שווה לריבוע המשיק (הקטע שבין נקודת ההשקה לחיתוך המשיק והחותך)


*שלושת התיכונים(חוצי הצלעות במשולש) במשולש נפגשים בנקודה אחת,
**מצולעים חסומים וחוסמים מעגל
נקודה זו מחלקת כל תיכון ביחס של 3\1 ל3\2.
***מרכז המעגל ה''חוסם'' משולש הוא מפגש האנכים האמצעיים לצלעותיו.
***מרכז המעגל ה''חסום'' במשולש הוא מפגש חוצי הזווית של המשולש
***בכל מרובע ה''חסום'' במעגל סכום הזוויות הנגדיות הוא 180 מעלות. (ולהפך, מרובע כזה ניתן לחסימה)
***במרובע ה''חוסם'' מעגל, סכום זוג אחד של צלעות נגדיות שווה לסכום הזוג השני. (ולהפך)
***כל מצולע משוכלל ניתן לחסימה על ידי מעגל
***כל מצולע משוכלל יכול לחסום מעגל


*קטע אמצעים במשולש:קטע המחבר אמצעי שתי צלעות ומקביל לצלע השלישית ולמחציתה.
*פרופורציה ודמיון -
**משפט תלס, הרחבותיו והמשפטים ההפוכים להם. (קל יותר להסביר באמצעות שרטוט)


*קטע אמצעים חוצה כל קטע המחבר את קודקוד המשולש לצלע שמולו.
**דמיון משולשים -
***משפט דמיון ראשון (צ.ז.צ)
***משפט דמיון שני (ז.ז)
***משפט דמיון שלישי (צ.צ.צ)
***משפט דמיון רביעי (צ.צ.ז)
***במשולשים דומים היחס בין הגבהים, חוצי הזווית והתיכונים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.
***היחס בין שטחי משולשים דומים שווה לריבוע יחס הדמיון בין המשולשים.
***היחס בין רדיוסי מעגלים ה''חוסמים'' משולשים דומים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.
***ביחס בין רדיוסי מעגלים ה''חסומים'' במשולשים דומים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.


**חוצה הזווית -
***חוצה זווית במשולש מחלק את הצלע שמול הזווית שהוא חוצה ביחס השווה ליחס בין שתי הצלעות האחרות. (ולהפך)
***חוצה זווית חיצונית למשולש מחלק את הצלע שמול הזווית הפנימית (הצמודה לזווית אותה הוא חוצה) בחלוקה חיצונית השווה ליחס בין צלעות המשולש החוסמות את הזווית הפנימית. (השרטוט ברור יותר)


[[Category:מתמטיקה]]
לא מקוטלגים -
*סכום הזוויות במצולע קמור הוא 180(n-2) כאשר n הוא מספר הצלעות.
*ישרים מקבילים -
**זוויות מתאימות ומתחלפות שוות וסכום זוויות חד-צדדיות שווה ל180 מעלות ''אםם'' הישרים מקבילים.
*קטע מרכזים -
**קטע המרכזים של שני מעגלים נחתכים חוצה את המיתר המשותף ומאונך לו
**נקודת ההשקה של שני מעגלים משיקים נמצאת על קטע המרכזים (אם המעגלים משיקים מבחוץ) או על המשכו (אם הם משיקים מבפנים).
admin
664

עריכות

תפריט ניווט