admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
←חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===מזונות בן זוג=== | ===מזונות בן זוג=== | ||
סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה-מזונות: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". כלומר לפי החוק בעל חייב מזונות לאישה או להיפך תלוי למי היכולת לפרנס. לפי הדין האישי היהודי בעל חייב לאישתו מזונות, לפי הפסוק - "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". אלה שלושה חיובים שבעל חייב לאישתו ואסור לוותר עליהם. | |||
שארה – מזון, כלכלה, בעל חייב להזין את אישתו. | שארה – מזון, כלכלה, בעל חייב להזין את אישתו. | ||
כסותה – ביגוד. | כסותה – ביגוד. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
===חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות=== | ===חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסיות=== | ||
חוק זה דן באפוטרופסות של ילדים קטינים ומבוגרים חסרי כשרות משפטית. האופוטרופסים של ילדים קטינים הם הוריו. בתקופה הקדומה הילד היה קנינו של ראש המשפחה כחפץ. בתקופת הביניים מעמד הילד היה כך שלאבא היו זכויות מצומצמות על גוף הילד עצמו, אך נשתמרה מידת שלטונו של האבא בילד. בתקופה הנוכחית לילד יש מעמד משפטי משל עצמו, ויחסיו עם הוריו הם מערכת של זכויות וחובות. חוק שיווי זכויות האישה קבע כי האם היא בעלת זכויות טבעיות לאפוטרופסות השוות לזכות האב. כמו כן, חוק זה קבע כי כאשר נפטר אחד ההורים הילדים נשארים אצל ההורה האחר. | חוק זה דן באפוטרופסות של ילדים קטינים ומבוגרים חסרי כשרות משפטית. האופוטרופסים של ילדים קטינים הם הוריו. | ||
בתקופה הקדומה הילד היה קנינו של ראש המשפחה כחפץ. בתקופת הביניים מעמד הילד היה כך שלאבא היו זכויות מצומצמות על גוף הילד עצמו, אך נשתמרה מידת שלטונו של האבא בילד. בתקופה הנוכחית לילד יש מעמד משפטי משל עצמו, ויחסיו עם הוריו הם מערכת של זכויות וחובות. | |||
חוק שיווי זכויות האישה קבע כי האם היא בעלת זכויות טבעיות לאפוטרופסות השוות לזכות האב. כמו כן, חוק זה קבע כי כאשר נפטר אחד ההורים הילדים נשארים אצל ההורה האחר. | |||
ע"פ סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית ההורים חייבים לדאוג לצורכי ילדיהם, כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, כלומר לדאוג לכלכלה, ביגוד, חינוך וכולי. | ע"פ סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית ההורים חייבים לדאוג לצורכי ילדיהם, כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, כלומר לדאוג לכלכלה, ביגוד, חינוך וכולי. | ||
כאשר הורים חיים בנפרד הם רשאים להסכים ביניהם מי יחזיק את הילד, אך הסכם זה טעון אישור של בית המשפט. כשבית משפט קובע מי יהיה ההורה המשמורן (מי יחזיק בילד), הוא קובע את החלטתו ע"פ טובת הילד, כאשר ילדים עד גיל 6 אצל אמם אם אין סיבות אחרות להורות אחרת. | כאשר הורים חיים בנפרד הם רשאים להסכים ביניהם מי יחזיק את הילד, אך הסכם זה טעון אישור של בית המשפט. כשבית משפט קובע מי יהיה ההורה המשמורן (מי יחזיק בילד), הוא קובע את החלטתו ע"פ טובת הילד, כאשר ילדים עד גיל 6 אצל אמם אם אין סיבות אחרות להורות אחרת. | ||
במשפט העברי ילדים עד גיל 6 נקראים "קטני קטנים" או "ילד הזקוק לאמו". | במשפט העברי ילדים עד גיל 6 נקראים "קטני קטנים" או "ילד הזקוק לאמו". | ||
כאשר ילד בן 10, 11 ומעלה, בית המשפט ובית הדין מייחסים משקל לרצונו של הילד. | כאשר ילד בן 10, 11 ומעלה, בית המשפט ובית הדין מייחסים משקל לרצונו של הילד. | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
לפי הראב"ד (רבי אברהם בן דוד) והרא"ש (רבנו אשר), במקרה של פרידת ההורים, בנים הולכים בכל מקרה לאב גם אם הם מתחת לגיל 6, אלא אם כן זה תינוק שעוד יונק וצריך את אמו. | לפי הראב"ד (רבי אברהם בן דוד) והרא"ש (רבנו אשר), במקרה של פרידת ההורים, בנים הולכים בכל מקרה לאב גם אם הם מתחת לגיל 6, אלא אם כן זה תינוק שעוד יונק וצריך את אמו. | ||
לפי שיטת הרמב"ם יש חילוקי דעות בהבנת הרמב"ם. | לפי שיטת הרמב"ם יש חילוקי דעות בהבנת הרמב"ם. | ||
*יש סוברים שלשיטתו אם האם רוצה בכך הבנים והבנות נשארים בחזקתה, אבל היא לא תקבל מזונות עבור הבנים. | *יש סוברים שלשיטתו אם האם רוצה בכך הבנים והבנות נשארים בחזקתה, אבל היא לא תקבל מזונות עבור הבנים. | ||
*לפי השיטה השניה אם האבא רוצה אז בנים מעל גיל 6 יהיו בחזקתו. | *לפי השיטה השניה אם האבא רוצה אז בנים מעל גיל 6 יהיו בחזקתו. | ||
לסיכום, לפי בית המשפט, עד גיל 6, ילדים בד"כ אצל האמא אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות המצדיקות אחרת. מגיל 6 ועד 18, בית המשפט בודק ע"פ טובת הילד אצל מי כדאי שיהיה. | לסיכום, לפי בית המשפט, עד גיל 6, ילדים בד"כ אצל האמא אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות המצדיקות אחרת. מגיל 6 ועד 18, בית המשפט בודק ע"פ טובת הילד אצל מי כדאי שיהיה. | ||
לפי הדין העברי ראינו חילוקי דעות אצל מי יהיה הילד, אך מעבר לגיל 6 בית הדין בכל מקרה בודק גם הוא את טובת הילד. | לפי הדין העברי ראינו חילוקי דעות אצל מי יהיה הילד, אך מעבר לגיל 6 בית הדין בכל מקרה בודק גם הוא את טובת הילד. | ||
ההבדל בפועל בין בית הדין לבית המשפט, הוא בהגדרת המונח טובת הילד. לפי בית המשפט טובת הילד היא בדיקה של ההורה שיש לו יותר זמן ויכולת להשקיע בילד, אצל מי הוא יקבל את צרכיו יותר טוב: ביגוד, מזון חינוך וכו' ומי ידאג לצרכיו הנפשיים של הילד יותר טוב. | ההבדל בפועל בין בית הדין לבית המשפט, הוא בהגדרת המונח טובת הילד. | ||
לפי בית המשפט טובת הילד היא בדיקה של ההורה שיש לו יותר זמן ויכולת להשקיע בילד, אצל מי הוא יקבל את צרכיו יותר טוב: ביגוד, מזון חינוך וכו' ומי ידאג לצרכיו הנפשיים של הילד יותר טוב. | |||
בית המשפט קובע את טובת הילד לפי מה שעיניו רואות בזמן הדיון. לעומת זאת, אצל בית הדין, החינוך הדתי מהווה גורם בעל משקל, כלומר אם אחד ההורים הוא יהודי והשני לא או שאחד ההורים דתי והשני לא יעדיף בית הדין את הדתי או היהודי. | בית המשפט קובע את טובת הילד לפי מה שעיניו רואות בזמן הדיון. לעומת זאת, אצל בית הדין, החינוך הדתי מהווה גורם בעל משקל, כלומר אם אחד ההורים הוא יהודי והשני לא או שאחד ההורים דתי והשני לא יעדיף בית הדין את הדתי או היהודי. | ||
בית הדין בודק גם הוא את שאר הצרכים של הילד כמו ביהמ"ש. כמו כן לפי המשפט העברי מוטלת חובה על ההורים לדאוג שילדם ירכוש מקצוע, לחתן את הילדים, למול אותם ולחנכם. | בית הדין בודק גם הוא את שאר הצרכים של הילד כמו ביהמ"ש. כמו כן לפי המשפט העברי מוטלת חובה על ההורים לדאוג שילדם ירכוש מקצוע, לחתן את הילדים, למול אותם ולחנכם. | ||
===חוק גיל נישואין=== | ===חוק גיל נישואין=== | ||